פורום אוצר החכמה

בספר פני מנחם מובא ווארט מעניין מהרה"ק מרוז'ין זיע"א, 'וזדים טבעת' 'זדים' מלשון 'זיידע'ס' (באידיש 'סבא'), 'טבעת' מלשון 'טבעת' שעונדים על היד.
הווארט הזה מובא בפני מנחם בשלשה מקומות, וכל פעם בפירוש אחר. (שביעי של פסח עמ' פז. ליקוטי שמחה עמ' קנ"ו, ליקוטי שמחה עמ' פא).
האם הווארט הזה ידוע בחצרות רוז'ין? והאם יש לזה מקורות נוספים? והאם ידוע מהיכן הפני מנחם זיע"א קיבל את הווארט הזה?

עטרת זקנים בני בנים. דהיינו שבני הבנים מעטרים עצמם בכבוד זקניהם.

ובדרך הלצה ורמז, "עטרת" - בהחלף ר' עם ב' (ששוים במס' קטן), אותיות "טבעת"....

בספרי הרה"ק מקאמארנא מובא פירוש זה כמה פעמים בשם המגיד מקאזניץ
אם אין זכרוני מטעה אותי, אז פעם אחת מביאה בלשונו: וזדים, אלטע זיידעס שלעכטע מחשבות, טבעת, האסטו אנגעטוהן פינגערלעך
והקאמארנער מאריך בכל מקום בסודן של דברים למה ירמזון

שייך לבית המדרש?

מדוע לא

לפני כעשרים שנה ראיתי בעלון שיצא ע"י חסידי ותלמידי ויזניץ בארה"ק (שכחתי את שם העלון)
שם מסופר הסיפור הידוע שהחוזה מלובלין התנה עם הרה"ק ר' נפתלי מרופשיץ ששנה שלימה יניח את אומנות הבדחנות, לאחמ"כ כשהחוזה האריך בשמונה עשרה אמר הראפשיצער הסובבים שהרבי נזכר בחתונתו, מובן שכולם צחקו, אחר שמו"ע כשפסע החוזה לאחור הסתכל על הראפשיצער בתמיהה הרי סיכמנו משהו!
ענה הראפשיצער שהרבי התפלל א יאר מיט א מיטוואך...
אח"כ הודה החוזה שהבדחן בחתונתו הגיע בשמו"ע אליו וביקש תיקון על שהליץ בחתונתו,
ומה היו בדיחותיו? שאמר שהסבים נתנו ד"ג טבעות להכלה, והליץ עליהם שזדים טבעת שהזיידעס נתנו טבעות... ועל שקרה על הסבים הקדושים בלשון 'זדים' הוצרך לתיקון.

מזמן אני מחפש מקור לתוספת זו, אודה למי שיפנה למקור, בתודה מראש..

ד.א. מהיכן הביטוי 'א יאר מיט א מיטוואך'
לפי שנותנים לבתולה שנים עשר חודש עד הנישואין (כתובות נז.), ובתולה נישאת ליום הרביעי (כתובות ב.). נמצא שכל חתונה נקבעת ביום רביעי שאחרי כלות השנה.
מתי תהיה החתונה? נאך א יאר מיט א מיטוואך...

יפה!
ולפי זה, ובנוסח הסיפור שהביא הרב סיני, א"כ זו עוד חריפות של הרבי מרופשיץ מיניה וביה.