פורום אוצר החכמה

כך מביא רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש, ולפו"ר ל"מ.

ר' צדוק הכהן כותב (בצדקת הצדיק) שמי שכוונתו בלימוד התורה ראויה אז אפי' אם טועה זה נחשב לתורה, ואם כוונתו אינה ראויה אין זה נחשב לתורה וכדוגמא הוא מביא מה שכתוב 'בחודש אשר בדא מליבו' שבודאי היה לו איזה דרשה על זה רק בגלל שכוונתו היתה לרעה זה נחשב לו כך.

עכ"פ מבואר שם שהיה לו איזה דרשה מן הכתוב שסוכות צריך להיות בחודש חשון.

"שבט ט"ו בו" למה יעלו לרגל?

עושה חדשות כתב:כך מביא רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש, ולפו"ר ל"מ.

יערות דבש ב יב.png

ראה יערות דבש, מהדורת אור הספר, ח״ב דרוש י״ב, שציינו ילקוט שמעוני סוף ישעיה, [שם כתוב שתהיה עליה לרגל י״ב פעמים בשנה, אך כמדומה שההמשך לא נמצא שם].
וכן ציינו שם ילקוט שמעוני נ״ך רמז תרפ״ב, אך הוא כנראה ט״ס. [וראה עוד ילקוט שמעוני תהלים מ״ב, זהה למש״כ בסוף ישעיה].

עושה חדשות כתב:כך מביא רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש, ולפו"ר ל"מ.

יערות דבש ב יב.png

ראה בני יששכר מאמרי חודש תשרי דרוש ד' אות ז, והוא ע"פ פסיקתא רבתי פ"ו.

פילווישוק כתב:

עושה חדשות כתב:כך מביא רבי יהונתן אייבשיץ ביערות דבש, ולפו"ר ל"מ.

יערות דבש ב יב.png

ראה בני יששכר מאמרי חודש תשרי דרוש ד' אות ז, והוא ע"פ פסיקתא רבתי פ"ו.

מסתמא כוונתכם למאמר ה' חינוך המקדש דרוש ד אות ז.
אבל לא כ' שם שחג הסוכות יהיה בחודש חשוון. וגם בפסיקתא ל"כ כן.

לעצם הענין ראיתי כעת כאן ובעלונים הקודמים לו.

לגוף הנושא של חידוש זמני עליה לרגל לעתיד לבוא:
בפסיקתא רבתי פ"א כתוב שלעתיד לבוא יעלו לרגל בכל ראש חודש ובכל שבת. [ובראש חודש שחל בשבת יעלו פעמיים, עיי"ש]. ולומד כך את הפסוק בישעיה "והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפניי". ["חודש" במקרא היינו ראש חודש, זמן חידוש הלבנה. תקעו בחודש שופר, לא חודש ולא שבת, וכיו"ב].
מתוך האריכות שיש שם בזה הובא בילקוט שמעוני סוף ישעיה (הוזכר לעיל) רק משפט אחד.
וממילא אין להביא את הילקוט שמעוני הזה כמקור לדברי היערות דבש.
כי אינו מדבר על מועד שיהיה בכל חודש בתוך החודש, אלא מדבר להדיא על ראשי חודשים [ועל שבתות], כבמקור הדברים.
וזו גם כוונת המשפט שהביא הילקוט, שכן כאמור פירוש המילה "חודש" היינו ראש חודש.

הבאר ההיא כתב:ר' צדוק הכהן כותב (בצדקת הצדיק) שמי שכוונתו בלימוד התורה ראויה אז אפי' אם טועה זה נחשב לתורה, ואם כוונתו אינה ראויה אין זה נחשב לתורה וכדוגמא הוא מביא מה שכתוב 'בחודש אשר בדא מליבו' שבודאי היה לו איזה דרשה על זה רק בגלל שכוונתו היתה לרעה זה נחשב לו כך.

עכ"פ מבואר שם שהיה לו איזה דרשה מן הכתוב שסוכות צריך להיות בחודש חשון.

עיין ר"ה ז ע"א אלא אמר רב חסדא מהכא (ויקרא כג לט) אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ איזהו חדש שיש בו אסיפה הוי אומר זה תשרי וקא קרי ליה שביעי
ואימא מרחשון ומאי שביעי שביעי לאייר בעינא אסיף וליכא ואימא אלול ומאי שביעי שביעי לאדר בעינא רוב אסיף וליכא מידי רוב אסיף כתיב.

והוא פלא דלמה יהיה הס"ד הראשון דמרחשוון הוא שביעי, בפרט דליכא אביב כלל, ומוכרח שהבינה הגמרא דבעצם סוכות שייך למרחשוון אם לא החיסרון של אסיף ולעת"ל " ונשא ענף ועשה פרי" מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום א"כ הדרא לדינא דחוזר מרחשוון להיות השביעי.
ולסיום הערה קטנה בגמרא הוריות דף י איתא מתקיף לה רבא בריה דרבה אלא מעתה דכתיב (ויקרא ה טז) ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ובירבעם בן נבט דכתיב ביה (מלכים א יד טז) אשר חטא ואשר החטיא הכי נמי דאשרי הדור הוא שאני הכא דשני קרא בדבוריה. וצ"ב דהא איכא כמה אלפים פעמים המילה אשר בתנ"ך ואמאי בחר בשני אלה להקשות (אשר בחרו,אשר קרך, ועוד) ואולי היה לו צד דאה"נ ודו"ק.


וזה ע"ד האומרים לעת"ל קרח כה"ג וירבעם מלך והלכה כב"ש אך למען האמת עיין משלי יז טו ותמצא נחת