פורום אוצר החכמה

ראיתי מאמר נפלא בשבח תפילת ותיקין.
בין בתריו הובא דרש נפלא, שידוע שלוט תיקן ותיקין.
ומצא לכך רמז נפלא:
אב'רהם- בוקר. יצ'חק - צהרים. יע'קב - ערבית. לו'ט - ותיקין.

הבנתי שיש מקור לכך בא' מספרי צדיקי פולין.

האם יש מקור קדום יותר?
[ובכלל, תפילת ותיקין היא בעצם שחרית בזמן הנץ, אך איננה תפילה חדשה...]

כשאברהם תיקן שחרית זה לא היה כותיקין? ומי ותיק יותר מאברהם? אנשים ענוים ומחבבים את המצוות. עפר ואפר, אברהם אוהבי. והלוא המקור לכך שתיקן שחרית הוא וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם. בפשטות היינו כותיקין.

ומה עוד לרמב"ם שזהו עיקר תפילת שחרית.

חידוש גדול מאד כל הרעיון הזה, שלכאורה אינו אפילו בגדר "חידוש" אלא בגדר המצאה ומדרש פליאה וצע"ג ואולי נאמר על דרך הנסתר איכשהו.

יש לדחות, דאם כן, היה המנין הקודם לותיקין נקרא הרן'ס מנין, ולא תרח'ס. וזו ראיה שאין עליה תשובה.

הנוסח שקראתי הוא קצת שונה. היה נוהג שמי שהגיע לבתי כנסת חסידים היו מכריחים אותו לקנות שתייה חריפה לקהל, וקראו לזה ״תיקון״. מספרים שפעם הגיע המגיד מדובנא לשם ודרשו ממנו לתת את ה״תיקון״. הוא אמר שהוא מסכים אם יגידו לו מי תיקן את התיקון. לא היה מי שידע, אז הוא השיב, אברהם תיקן שחרית, יצחק תיקן מנחה, ויעקב תיקן מעריב, ומי תיקן את ה״תיקון״, לוט.
אני לא זוכר היכן קראתי את זה.

יבנה כתב:הנוסח שקראתי הוא קצת שונה. היה נוהג שמי שהגיע לבתי כנסת חסידים היו מכריחים אותו לקנות שתייה חריפה לקהל, וקראו לזה ״תיקון״. מספרים שפעם הגיע המגיד מדובנא לשם ודרשו ממנו לתת את ה״תיקון״. הוא אמר שהוא מסכים אם יגידו לו מי תיקן את התיקון. לא היה מי שידע, אז הוא השיב, אברהם תיקן שחרית, יצחק תיקן מנחה, ויעקב תיקן מעריב, ומי תיקן את ה״תיקון״, לוט.
אני לא זוכר היכן קראתי את זה.

אכן נשמע הגיוני הרבה יותר,
ולא רחוק לטעות בין תיקון לותיקין...

נראה יותר, שלוט תיקן להביא תיקון רק אחרי תפילת ותיקין.
וכך דברי שני החכמים אמת ויציב. ברוך שבחר בחכמים ובתלמידיהם!

עוד ימחול מר לעיין בהמלונקקים להלן:
כאן
וכאן
וכאן
וכאן
וכאן
מקווה שלא נשמט ממני כלום...

וכאן viewtopic.php?t=3359#p44555 הובא כעין שכתבתי בשם רי״ש נטנזון.

סגי נהור כתב: . . וזו ראיה שאין עליה תשובה.

ראה בפרש"י עה"פ וירא כ, יב...

כמ"ש הרב אור עולם יסודו מהחהרי"ם.
והנה החדושי הרי"ם לא אמר דברי צחות בעלמא, ורוב דבריו הם יסודות גדולים בדרוש ובעבודת ה'.
ראשית ברור שהבסיס הוא המסופר בתורה 'וכמו השחר עלה וגו' שזוהי התפילה בהשכמה הראשונה שבתורה, [אברהם 'אל המקום אשר עמד שם' היה שעה קלה אח"כ...]
שנית, נראה שעיקר הכוונה לכחו של דוד המוטמן בלוט, האות השניה של דוד היא ג"כ וי"ו. וג"כ היה משכים מבעוד לילה.
וכפי שכתב בזוה"ק ובספרי חסידות שסיפורי התורה על לוט מכוונים לכחו של דוד שהוא רגל הרביעי שבמרכבה.
וידוע שרגל רביעית לית לה מגרמה כלום ולכן אין זו תפילה בפני עצמה ממש.

ואגב גם בענין 'תיקון' יש שורש למנהג כדאי' בס' עירין קדישין פ' בראשית שזה לתקן חטא קין...

יבנה כתב:הנוסח שקראתי הוא קצת שונה. היה נוהג שמי שהגיע לבתי כנסת חסידים היו מכריחים אותו לקנות שתייה חריפה לקהל, וקראו לזה ״תיקון״. מספרים שפעם הגיע המגיד מדובנא לשם ודרשו ממנו לתת את ה״תיקון״. הוא אמר שהוא מסכים אם יגידו לו מי תיקן את התיקון. לא היה מי שידע, אז הוא השיב, אברהם תיקן שחרית, יצחק תיקן מנחה, ויעקב תיקן מעריב, ומי תיקן את ה״תיקון״, לוט.
אני לא זוכר היכן קראתי את זה.

הנה המקור:

שמעתי מהגרמ"א ראנד [מחבר הגדת 'כהלכות הפסח' ושאר ספרים חשובים] ששמע מאדם נאמן, שהרבי ה'בית ישראל' זצ"ל אמר לו- אלמלא שהעיד על דיבור זה גברא רבה כהגרש"מ מויערשוב, לא הייתי מאמין שאמר כך החידושי הרי"ם.

מדובר בהלצה שרווחה בין יהודי פולין, וסדרה כך:
שלושת האבות תיקנו שלוש תפילות ונרמז באות השניה משמותיהם וכפי שהזכירו לעיל, לוט תיקן ותיקין ונרמז בו' של האות השניה של שמו. ומנין שהתפלל ותיקין שנאמר השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה (כלומר שתפילתו על הצלת צוער היתה קודם לכן והיינו קודם הנץ).
ומה הטעם שהתפלל ותיקין לפי שהיה שיכור וביקש לשתות הכי מוקדם שאפשר, ולפיכך התפלל הכי מוקדם שיכל ומיד הלך לשתות, ומנין שהיה שיכור שנאמר וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה, עד כאן.
כאמור מדובר בהלצה שרווחה בין יהודי פולין, ושמעתי מיהודי ששמע זאת מפי ה'בית ישראל' בקידוש.
- יש לציין שיש לכך גרעין תורני אמיתי, שכן ר''פ מקוריץ מביא מהבעש''ט שיש להתפלל בנץ כי עיקר הדינים הם אחרי הנץ בסוד השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.
גם הקשר בין לוט לשכרות מופיע במדרש (ועי''ש שדרשו זאת על עריות), וכן אמרו שנזדמן לבנותיו יין מגן עדן.