מחולת המחנים כתב:שמות כ, ה
"לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אליך אל קנא".
רש"י
"אל קנא - (מכילתא) מקנא להפרע ואינו עובר על מדתו למחול על עון ע"ז".
ולעומת זאת באיכה רבה פתיחתא ב:
ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל ברבי יצחק אמר: מצינו שויתר הקב"ה על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ולא ויתר על מאסה של תורה, שנאמר: "על מה אבדה הארץ" – על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן, אלא – "על עזבם את תורתי".
ואולי יש לחלק בין למחול לגמרי [שעל זה מדברת המכילתא] לבין להאריך אפו ולנהוג ברחמים וכו' שעל זה מדברים האמוראים.
וכבר הביאו שבמציאות האריך הקב"ה אפו מאד לעובדי ע"ז בבית ראשון, וכבר בחטא העגל לא נפרע מהם מיד אלא המתין לתפילת משה ולבסוף מחל להם והחזיר שכינתו לתוכם. ואף אם ההמתנה היא ע"מ ושמא יעשו תשובה - סוכ"ס לא נפרע מיד. וע"ז אינה מנויה בין העוונות שאין מספיקין בידו לעשות תשובה.
עוד יש להעיר, שכל הדיון הזה נוגע רק לעובדי ע"ז מישראל, אבל עכ"פ לגבי עובדי ע"ז גויים מפורש בגמרא ברכות נז, ב ונפסק להלכה:
תנו רבנן, הרואה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו