פורום אוצר החכמה

כתב החתם סופר (תורת משה ויקרא י:א) שזה "ידוע" שהמלאך המות נקרא "לא":

אך לי הקטן הדבר לא ידוע. האם יש לזה מקור אחר? (כבר חיפשתי בספר מלאכי עליון לר' ראובן מרגליות, ולא מצאתיו שם).

סביר להניח שזה קשור ליומא כ: והאי חירגא דיומא 'לא' שמיה.
למה לא תבדוק בתורת משה החדש של מכון חת"ס? קשה להאמין שהם השאירו איזה ממ"ק לאחרים.

חלא בר חמרא כתב:סביר להניח שזה קשור ליומא כ: והאי חירגא דיומא 'לא' שמיה.
למה לא תבדוק בתורת משה החדש של מכון חת"ס? קשה להאמין שהם השאירו איזה ממ"ק לאחרים.

יש לי רק את התורת משה הישן של מכון חת"ס.

מעניין זה החת"ס כותב "ידוע" על דבר שהוא בלתי ידוע ומפורסם לכל, ואף אנו לא מצאנו איה מקורו.

ר_חיים_הקטן כתב:

חלא בר חמרא כתב:סביר להניח שזה קשור ליומא כ: והאי חירגא דיומא 'לא' שמיה.
למה לא תבדוק בתורת משה החדש של מכון חת"ס? קשה להאמין שהם השאירו איזה ממ"ק לאחרים.

יש לי רק את התורת משה הישן של מכון חת"ס.

ושוב אתא לידי המהדורה החדשה, וכתבו שלא מצאו מקור לזה.
ורק ציינו שהחת"ס מזכיר ענין זה בב' מקומות נוספים- תורת משה פ' האזינו 'הם קנאוני בלא אל', ובשו"ת או"ח קצ"ז.

חלא בר חמרא כתב:ושוב אתא לידי המהדורה החדשה, וכתבו שלא מצאו מקור לזה.
ורק ציינו שהחת"ס מזכיר ענין זה בב' מקומות נוספים- תורת משה פ' האזינו 'הם קנאוני בלא אל', ובשו"ת או"ח קצ"ז.

מעניין! תודה.

אולי יסייע לבירור הענין הדברים דלהלן:
בספה"ק קדושת אהרן להרה"ק רבי אהרן מסאדיגורא זיע"א איתא (נובלות חכמה אות ט): "פעם אחת בלכתו לטייל בעשתונותיו העמוקים דיבר דברים עמוקים ונפלאים, ובגמר שיחתו אמר: כתיב (תהלים לג, יז) שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט, ולכאורה היה די באמרו סוס לתשועה ויתיר אות הה"א, אך אומר אני הסוס גימטריה סמא"ל, כי איתא בספרים (עי' זוה"ק ח"ג רנב ע"א, ובספר קול בוכים איכה ד כא ובשלה"ק פסחים אות תקד) אשר לעתיד יאסוף הס"מ כל חיל שלו להלחם נגדו ית"ש כביכול, והשי"ת יגזור אותו בחרבו לשנים, וזהו "שקר הסוס לתשועה וברוב חילו" - היינו גם שיאסוף כל החיל שלו לא יוכלו כולם להושיע לו, אך "לא" - ימלט, כי ישאר ממנו רק תיבת "לא", כי הבורא ית"ש יגזור אותו לשנים, ויהיה ס"מ מצד אחד ולא מצד השני והס"מ יתבטל, וא"ל שהוא חיותו אין שייך בו התבטלות רק בחינת מיתוק לטוב, וזהו ענין 'יוציא בלעו מפיו', והבן היטב. עכלה"ק.

כאן רואים ההיפך לכאורה
ספר ברית כהונת עולם - מאמר הסתר אסתיר - פרק מג
והנה גם בו אתוון ס"ם אינון תקיפין ושם א"ל הוא המחליש תוקף הדיניםוזהו כפל שם א"ל הנזכר, האחד בחינת מדת א"ל, והשני בחינת א"ל שהוא מיתוק שבמלת אפי"ם והבין, ואמנם תוקף אתוון ס"ם לא נזכרו בבחינת מרדכי, והוא אשר היה בסיום המגלה להידבק בבחינת אחשר"ש במ"ס אשר שם מבחינת התוקף, אך בחינת מרדכי במדות של רחמים שבהם הגבורות נמתקים בסוד ר"ב חס"ד הוא היה מחליש תוקף אחשר"ש במ"ס אשר שם, והוא טעם הסמיכות וישם המלך אחשר"ש מ"ס וגו', וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדולת מרדכי וגו', רצונו תקפו וגבורתו של אחשרש בבחינת המ"ס נפרש מגדולת מרדכי ונשאר בו סוד הגדולה וחסד, ומעשה הגבורות והתוקף הלא הם כתובים למלכי מדי ופרס, ונשאר מרדכי היהודי גדול ורצוי ודורש טוב לעמו.

מדוע נראה כך למר?
הרי מש"כ שהא"ל מחליש תוקף הדינים הן הן הדברים הנ"ל

קרית מלך כתב:מדוע נראה כך למר?
הרי מש"כ שהא"ל מחליש תוקף הדינים הן הן הדברים הנ"ל

אדרבה.