פורום אוצר החכמה

האם יש מקור בדברי חז"ל ששירת הלויים נהגה כבר במשכן?

עושה חדשות כתב:האם יש מקור בדברי חז"ל ששירת הלויים נהגה כבר במשכן?

כן. בערכין דף יא יש כמה דרשות שמכריחות את זה (עכ"פ לדעתו של הדורש, כי יש שם קצת מחלוקות).

למ"ד שלא היו נסכים במדבר, כיצד אמרו הלוויים שירה במדבר, והרי אין אומרים שירה אלא על היין.

צופה_ומביט כתב:למ"ד שלא היו נסכים במדבר, כיצד אמרו הלוויים שירה במדבר, והרי אין אומרים שירה אלא על היין.

א. יש לעיין שמא הוא סובר כפי הדעות החולקות על הדרשות הנ"ל שם.
ב. שמא אמרו בשעת שחיטת הקרבנות, כבקרבן פסח.

למה שכתב רש"י קדושין לז: דבקרבן ציבור לכו"ע קרבו נסכים במדבר, לק"מ, והרי שירה אינה אלא בקרבן ציבור.

נכון, זו שיטת רש"י. אבל השאלה שלי היתה אחרי שראיתי שמחלוקת התנאים היא על קרבן ציבור. ובקרבן יחיד לכו"ע לא היו נסכים במדבר, ועכ"פ שיש מ"ד שגם נסכי קרבן ציבור לא קרבו במדבר.

דהיינו:
ראה ספרי שלח קז, שלדעת "אחד מתלמידי רבי ישמעאל" רק נסכי קרבן יחיד לא קרבו במדבר, אבל בנסכי קרבן ציבור הוא מודה לר"ע. אבל דעת רבי ישמעאל עצמו משמע שם שאינה כך [והתלמיד אינו מפרש את דברי רבי ישמעאל, ועכ"פ פירושו לא מוכרח] אלא חולק על רבי עקיבא לגמרי, שגם נסכי קרבן ציבור לא קרבו במדבר. [יל"ע אפילו על רבי עקיבא עצמו האם דיבר גם על קרבן יחיד (וחלק אפילו על התלמיד דר"י) או רק על קרבן ציבור (והתלמיד דר"י הודה לדברי ר"ע), וראה בזה להלן].

וכך כתב הרמב"ן להדיא בפרשת נסכים (במדבר טו, ב):

"והנה צוה בנסכים בארץ בעשותם עולות וזבחים כי במדבר לא נתחייבו בנסכים לבד בתמיד שנאמר בו (שמות כט מ) ונסך רביעית ההין יין לכבש האחד כי שם נאמר (שם פסוק מב) פתח אהל מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם וכן הנשיאים בחנוכה שלהם לא הביאו נסכים. ורבותינו נחלקו בזה מהם שאמרו בספרי (שלח קז) בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו בנסכים אלא מביאתם לארץ ואילך וכו' ומהם שאמרו שלא נתחייב היחיד בנסכים אלא מביאתם לארץ ואילך".

הרי מפורש ברמב"ן שהמחלוקת היא על נסכי קרבן ציבור, ובנסכי קרבן יחיד מודו כולי עלמא שלא קרבו במדבר.
ובין אם כוונתו לבאר כך את מחלוקת ר"י והתלמיד של ר"י [כנ"ל], ובין אם כוונתו לבאר כך את מחלוקת ר"י ור"ע [ולומד כפי שכתבתי לעיל שיל"ע, שגם לר"ע רק נסכי קרבן ציבור קרבו במדבר ולא קרבן יחיד, וכלומר שר"י ור"ע נחלקו על נסכי קרבן ציבור בלבד] - העולה מדבריו שיש מ"ד [שהרמב"ן נוקט כמותו] שנסכי קרבן ציבור לא קרבו במדבר.

וראה תוספות בזבחים קיא, א ד"ה לדברי ר"י שכתב:

לדברי רבי ישמעאל לא קרבו נסכים במדבר. בקידושין פירש בקונטרס דלכולי עלמא קרבו בקרבן ציבור ואיני יודע מי הזקיקו לכך. ושמא משום דקתני בסיפרי אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל בא הכתוב ללמדך על הנסכים שלא נתחייב יחיד על הנסכים אלא מביאתן לארץ.

כלומר:
א. מחדד לנו ששיטת רש"י בקידושין [שנסכי קרבן ציבור קרבו במדבר לכו"ע, ונחלקו רק על נסכי קרבן יחיד] היא "שיטת רש"י", ואינה מוכרחת בגוף הסוגיות.
ב. מביא את הספרי הנ"ל כסיבה [לא מקור] אפשרית לדברי רש"י, וכלומר שרש"י למד שהתלמיד פירש את דברי ר"י. אבל עדיין, כאמור, אפשר בהחלט ללמוד בספרי שר"י עצמו לא סבר כהתלמיד. וכך אכן למד הרמב"ן [אם לא שנאמר יותר מזה כנ"ל, שלרמב"ן גם מחלוקת ר"י ור"ע היא רק על נסכי קרבן ציבור, ובנסכי קרבן יחיד מודה ר"ע לר"י].

מובא ברש"י על הכתוב:
(במדבר ח, יט) וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ: רש"י פרשת בהעלותך
נתנים נתנים - נתונים למשא נתונים לשיר:
ושם היה באהל מועד כלומר במשכן במדבר
ולקמן בפסוק כה כותב רש"י: ולא יעבוד עוד - עבודת משא בכתף, אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות, וזהו ושרת את אחיו עם אחוהי, כתרגומו:
והרי גם משא בכתף היה רק במדבר
וכן בפרשת קרח על דברי משה לקרח (במדבר טז, ט)
הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן ה֔' וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם:
מפרש רש"י: ולעמוד לפני העדה - לשיר על הדוכן:
וזה הרי ודאי היה במדבר