פורום אוצר החכמה

במסתרים כתב:אחד מהם - הקדמת כסא מלך.
לכל השאר, עיין בהקדמות לתקונים של מתוק מדבש ודומיו.

יש מנהג שהובא בספר 'כסא מלך' [ספר בר סמכא שהובא במאמרי רבותינו נשיאינו] שבמשך הארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום-הכיפורים לומדים בכל יום תיקוני-זוהר. ובכמה מדפוסי התיקוני-זוהר נדפס הסדר שצריכים ללמוד בכל יום.

בשנת תשכ"ב אמר הרבי (תורת מנחם כרך לד עמ' 303-302):

חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת חג הפסח תרצ"ד שבה ישנו תיאור של חודש אלול בליובאוויטש ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש.

והרבי מסכם:

אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד.

עזריאל ברגר כתב:מתוך http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... cleID=6120 ("התקשרות" גיליון תשפ"ו, מדור "ניצוצי רבי" מאת הרב מרדכי מנשה לאופר):

יש מנהג שהובא בספר 'כסא מלך' [ספר בר סמכא שהובא במאמרי רבותינו נשיאינו] שבמשך הארבעים יום שמראש חודש אלול עד יום-הכיפורים לומדים בכל יום תיקוני-זוהר. ובכמה מדפוסי התיקוני-זוהר נדפס הסדר שצריכים ללמוד בכל יום.

בשנת תשכ"ב אמר הרבי (תורת מנחם כרך לד עמ' 303-302):

חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת חג הפסח תרצ"ד שבה ישנו תיאור של חודש אלול בליובאוויטש ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש.

והרבי מסכם:

אין פירוש הדבר שחייבים ללמוד (או על כל פנים לומר) תיקוני זוהר, אבל בכל אופן, הרי זה מנהג מקובל בקרב חסידי חב"ד.