רציני כתב:בית הגנזים כתב:מפורסם מה שסיפר החפץ חיים (מצורף) על מה שראו עיניו מאלו שחטאו בבין אדם לחבירו ונענשו בעולם הזה
האם יש מקור קדום יותר לדבר זה?
החפץ חיים חייו ופעלו - ג.pdf
בשמירת הלשון חלק ב חתימת הספר בשם הגר"א.
איננו בשם הגר"א, אלא מקדים דבר זה לדברי הגר"א ז"ל, בשמירת הלשון - חלק ב פרק כז:
והנה עד כה דיברנו אודות התחלת הפסוק מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע. וגו' ועתה נבאר בע"ה את סוף הפסוק סור מרע ועשה טוב, מה ששייך לרישא דקרא מי האיש וגו'. ואען ואומר, ידוע הוא מה שאחז"ל בביאור הפסוק הזה מי האיש החפץ חיים - בעוה"ב, אוהב ימים לראות טוב - בעוה"ז, נצור לשונך וגו' סור מרע ועשה טוב.
ונקדים לזה מה שאמרו בשם הגר"א על הפסוק אמרו לצדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו, בצירוף הקדמה לזה, כי המצות שבין אדם למקום, כשמקיימן, עיקר שכרן בעוה"ב, וכן עונשן כשעובר עליהן. והמצות שבין אדם לחבירו שהוא מטיב בזה לבני אדם, מקבל שכרו גם בעוה"ז. וכן כשעובר עליהן, לבד עונשו השמור לו לעוה"ב, נענש גם בעולם הזה, בעבור שבמעשיו הצר לבני אדם. ושם צדיק ורשע מונח על ענינים שבין אדם למקום, ושם טוב ורע מונח על ענינים שבין אדם לחבירו.
ובזה יבואר הפסוק על נכון, אמרו צדיק כי טוב, היינו שבמעשיו הטיב גם לבריות, כי פרי מעלליהם יאכלו. אוי לרשע רע, היינו שהוא רע גם בין אדם לחבירו, כי גמול ידיו יעשה לו. ועתה יבואר גם הפסוק הנ"ל מי האיש החפץ חיים - בעולם הבא, אוהב ימים לראות טוב גם בעוה"ז, סור מרע [היינו מעשות רע] ועשה טוב היינו גם המצות שבין אדם לחבירו להטיב לזולתו, ועי"ז יראה בימיו טוב גם בעוה"ז...