יוסף חיים אוהב ציון כתב:פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק א
כמה דה' שכינתא אשתכח ובחד מתקלא אתקלו - ר"ל אע"ג דה' מרמז על שכינה וכאן אמר י' לכן אמר כמו שה' מרמז בה כן י' והכל דרך א' וז"ש ובחד מתקלא אתקלו ר"ל הכל דרך א'. וזהו הלשון בזוהר בהרבה מקומות כמו בדף הזה בע"א תאנא וויס לעילא וויס לתתא וכלהו במתקלא חד סלקין וכן בדף שלפניו ע"ב א"ל ר"ש כלא בחד מתקלא סלקא. והענין כי ה' אחרונה היא שכינה בכללא וי' זעירא הוא יסוד של שכינה וידוע שיסוד כולל כל הפרצוף לכן אמר ובח"ד מתקל"א אתקל"ו. והענין כי כאן מרמז על הדעת שכולל או"א ומבריח מן הקצה אל הקצה דכליל ו"ק ונתייחד עם יסוד של המלכות לכן נרמזת בי' זעירא שהוא יסוד כנ"ל וכמ"ש לקמן בס"ד בפ"ג י' זעירא כו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים