פורום אוצר החכמה

לפני כמה וכמה שנים, קרוב לעשרים שנה, הראה לי מישהו מקור באחד ממפרשי הנ"ך, לפי זכרוני ברלב"ג, שניתן להפריש מעשרות ממי פירות (יוצא)
כמדומה שזה איפה שהוא בתרי עשר.

אחר כך כמה שחפשתי זאת לא מצאתי.
ההוא שהראה לי גם כן לא זוכר, אבל לפי זכרונו זה היה ברד"ק לא ברלב"ג

ועתה אליכם המצוה הזאת להשיב לי אבידתי, מי שיודע איה מקום כבודו

אולי כוונתך להרד"ק במלכים ב פ"ד פסוק ז',
אך לכאו' אין שם ראיה להנידון.

לא

ודאי אין משם ראיה של כלום דהא בשמן מיירי.

רב טקסט כתב:לפני כמה וכמה שנים, קרוב לעשרים שנה, הראה לי מישהו מקור באחד ממפרשי הנ"ך, לפי זכרוני ברלב"ג, שניתן להפריש מעשרות ממי פירות (יוצא)
כמדומה שזה איפה שהוא בתרי עשר.

אחר כך כמה שחפשתי זאת לא מצאתי.
ההוא שהראה לי גם כן לא זוכר, אבל לפי זכרונו זה היה ברד"ק לא ברלב"ג

ועתה אליכם המצוה הזאת להשיב לי אבידתי, מי שיודע איה מקום כבודו

דברי הימים ב לא ה?
נחמיה י לו?

רציני כתב:דברי הימים ב לא ה?
נחמיה י לו?

כנראה שכיוונת להרלב"ג. בנחמיה אין שום משמעות אבל בדה"י הוא מציאה גדולה וז"ל ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם.
אולם ברד"ק שם פי' ודבש הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. ויל"ע בכוונתו - ובפשטות רק בא לאפוקי שאין הכוונה לדבש דבורים.

הארי החי כתב:כנראה שכיוונת להרלב"ג. בנחמיה אין שום משמעות אבל בדה"י הוא מציאה גדולה וז"ל ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם.
אולם ברד"ק שם פי' ודבש הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. ויל"ע בכוונתו - ובפשטות רק בא לאפוקי שאין הכוונה לדבש דבורים.

מה מצאת בדברי הרלב"ג הללו? הרלב"ג קאי לפרש המילה 'ראשית' דגן תירוש ויצהר ודבש, שהיינו תרומה גדולה הנקרא ראשית, ואם כוונתך להביא ראיה ממ"ש 'והוא דבש תמרים', מה מצאת בדברי הרלב"ג יותר ממה שכתוב בפסוק עצמו 'ודבש'..., אלא פשוט שכוונתו להסביר שהדבש האמור כאן היינו תמרים ולא של דבורים
[וראה שם במצו"ד שהוסיף, שהכתוב משמיענו שאפילו מתמרים הפרישו, שבאמת אין חיובם אלא מדרבנן, וזה כשיטת הרמב"ם שמה"ת אינה נוהגת תרו"מ אלא בדגן תירוש ויצהר בלבד]

הארי החי כתב:

רציני כתב:דברי הימים ב לא ה?
נחמיה י לו?

כנראה שכיוונת להרלב"ג. בנחמיה אין שום משמעות אבל בדה"י הוא מציאה גדולה וז"ל ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם.
אולם ברד"ק שם פי' ודבש הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. ויל"ע בכוונתו - ובפשטות רק בא לאפוקי שאין הכוונה לדבש דבורים.

עיין בחתם סופר נדרים נה א ד"ה לאתויי שהבין ברד"ק שהכוונה דבש מתמרים.

הארי החי כתב:

רציני כתב:דברי הימים ב לא ה?
נחמיה י לו?

כנראה שכיוונת להרלב"ג. בנחמיה אין שום משמעות אבל בדה"י הוא מציאה גדולה וז"ל ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם.
אולם ברד"ק שם פי' ודבש הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. ויל"ע בכוונתו - ובפשטות רק בא לאפוקי שאין הכוונה לדבש דבורים.

בנחמיה עיין ברלב"ג שם לח: ותרומת פרי כל עץ שנגמרה מלאכתו כמו תירוש ויצהר. האם לא שייך לפרש שכל פרי שיעשהו כמו תירוש?

אראל כתב:

הארי החי כתב:כנראה שכיוונת להרלב"ג. בנחמיה אין שום משמעות אבל בדה"י הוא מציאה גדולה וז"ל ודבש והוא דבש תמרים וזאת היא תרומה גדולה והיא לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כמו דגן תירוש ויצהר והנה התמרים המיוחדים לעשות מהם דבש אין מלאכתם נגמרת עד שיהיה הדבש נעשה מהם.
אולם ברד"ק שם פי' ודבש הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה. ויל"ע בכוונתו - ובפשטות רק בא לאפוקי שאין הכוונה לדבש דבורים.

מה מצאת בדברי הרלב"ג הללו? הרלב"ג קאי לפרש המילה 'ראשית' דגן תירוש ויצהר ודבש, שהיינו תרומה גדולה הנקרא ראשית, ואם כוונתך להביא ראיה ממ"ש 'והוא דבש תמרים', מה מצאת בדברי הרלב"ג יותר ממה שכתוב בפסוק עצמו 'ודבש'..., אלא פשוט שכוונתו להסביר שהדבש האמור כאן היינו תמרים ולא של דבורים
[וראה שם במצו"ד שהוסיף, שהכתוב משמיענו שאפילו מתמרים הפרישו, שבאמת אין חיובם אלא מדרבנן, וזה כשיטת הרמב"ם שמה"ת אינה נוהגת תרו"מ אלא בדגן תירוש ויצהר בלבד]

מזה שכתב הרלב"ג שתרומה גדולה לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכת ושאין גמר מלאכת התמרים עד שיעשו מהם דבש, לכאו' כוונתו לומר דמשו"ה אין מפרישים תרומה מתמרים רק מהדבש. ופשוט

הארי החי כתב:מזה שכתב הרלב"ג שתרומה גדולה לא תנהוג אלא בדבר שנגמרה מלאכת ושאין גמר מלאכת התמרים עד שיעשו מהם דבש, לכאו' כוונתו לומר דמשו"ה אין מפרישים תרומה מתמרים רק מהדבש. ופשוט

הוא לא אומר כלל שמפרישים מן הדבש
הוא אומר, שהשיעור גידול התמרים שהיא נקראו נגמרה מלאכתן, היינו כשהם גדולים כל כך עד שיהי' יכולים לעשות מהם דבש, וזה שאומר 'עד שיהיה הדבש נעשה מהם', ופשוט היא

יישר כח גדול
כנראה זהו

אראל, כמדומה שאתה מחליף עונת המעשות עם גמר מלאכה

סוף סוף יתכן שדבש שונה, ע"פ דעת הבה"ג שהביא הרא"ש בפ' כיצד מברכין,

רב טקסט כתב:סוף סוף יתכן שדבש שונה, ע"פ דעת הבה"ג שהביא הרא"ש בפ' כיצד מברכין,

בירושלמי איתא מפורש שאפשר להפריש מדבש על התמרים, וראיתי בהר צבי (תרו"מ סי' עז) מקשה מהירושלמי הנ"ל ע"ד הגרי"ז, ועכ"פ מה שיתרץ על הירושלמי יתורץ גם הרלב"ג

אגב, זה לא רק דעת הגרי"ז, אלא כך מפורש ברש"י חולין קכ: ד"ה אף תרומה נמי
האמנם לא למדתי שמועה דיוצא, ומסתמא כבר העירו מזה