פורום אוצר החכמה

מה המקור להשארת לחם בסוף סעודה?

עיין שלחן ערוך אורח חיים סימן קפ סעיף ב

במסתרים כתב:עיין שלחן ערוך אורח חיים סימן קפ סעיף ב

יפה. אבל לא עונה על מה שאני שואל.
אני שואל עם השארת חתיכה קטנה בסיום הסנדוויץ'?

איתן נוי כתב:יפה. אבל לא עונה על מה שאני שואל.

לא עניתי על מה ששאלת?

יש לך שאלה חדשה.

בספר המדות למוהר"ן, ערך אכילה, סימן א:

ממה שאתה אוכל תשייר, כדי שיחול ברכת השם במזונותיך

ובמראה מקומות מציינים לסנהדרין צב. "כל שאינו משייר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם".

המאמר בסנהדרין הוא מקור מ"ש בש"ע הנ"ל.

לשייר בכל דבר לכאורה הוא חידוש של ספר המדות.

במסתרים כתב:המאמר בסנהדרין הוא מקור מ"ש בש"ע הנ"ל.

לשייר בכל דבר לכאורה הוא חידוש של ספר המדות.

כך נראה. אא"כ נמצא מקור קדום יותר.
בכ"א בשו"ע הנ"ל לא רואים עניין לשייר מפרוסת הלחם שאוכל.

שמא מתכוון כבודו -
כתב של"ה (שער האותיות קדושת האכילה אות עז) שגם ישייר מן פרוסת המוציא מעט, שיאכל אחר אכילתו, כדי שיישאר טעם המוציא בפיו. [סי' קס"ז מ"ב ס"ק צ"ז].

איקטורין כתב:שמא מתכוון כבודו -
כתב של"ה (שער האותיות קדושת האכילה אות עז) שגם ישייר מן פרוסת המוציא מעט, שיאכל אחר אכילתו, כדי שיישאר טעם המוציא בפיו. [סי' קס"ז מ"ב ס"ק צ"ז].

מקור מצויין ומדוייק.
מצאתי היום עוד:
1. כף החיים שם אות ב': "... אבל אם נשאר עדיין כל אחד שלחנו לפניו צריך שיהיה על כל שלחן שיירי פת כדי שתשרי עליו ברכה כנז"ל בשם הזוה"ק".
2. כה"ח שם אות ד': "... ובזוה"ק החמירו מאד ואסמכוהו אקרא דלא תשא את שם ה' אלהיך לשוא שלא ישא את שם ה' על שפתיו לברך בהמ"ז על שלחן של שוא וריקנו חס"ל אות ב'". (לא יודע מה זה וריקנו אולי כמו 'וריקן הוא').
3. פסקי תשובות שם אות ב': ובימינו שאין הרגילות כלל ליתן שיורי הלחם לעניים אין צריך להשאיר פתיתין כשיעור נתינה, אלא די במעט פירורים ותו לא, ובפרט אם יודעים ששיורי הפת ילך לאיבוד".
ושם הערה 4: "פסקי תשובות הערות סימן קפ הערה 4: "אמנם יפה ציין בס' עץ השדה סי' י"ט סק"י דמכל מקום פירורים דקים מאד אין בהם חשיבות ואין זה נחשב לשיור לענין הענין דיתיר מאכילתו ושיהיה לברכה מה לחול והרי זה כאבק אלא צריך לשייר פתיתים שיש להם ממשות (שהרגילות לאכלם)".
4. פסקי תשובות שם: "ועוד כתבו שלכתחילה יש לשייר מהפת שהיה על השלחן בעת האכילה, ולא יאכל כל הפת ואח"כ יביא איזה חתיכת פת שלא היה על השלחן כלל בכל עת האוכל".

איתן נוי כתב:מה זה וריקנו

לשון תרגום על "רִיק" בישעי' ל ז

במסתרים כתב:

איתן נוי כתב:מה זה וריקנו

לשון תרגום על "רִיק" בישעי' ל ז

אתה ר"ל שהשתמש בלשון ארמית למילה זו?! יתכן.
וניקודו: וְרֵיקָנוּ .
ישעיהו פרק ל פסוק ז: "וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת".
תרגום יונתן נביאים ישעיהו פרק ל פסוק ז: "וּמִצְרָאֵי לְמָא וְרֵיקָנוּ סְעַדְהוֹן בְּכֵן עֲרַעָיַת מִנְהוֹן קְטִילִין זְמִינִין אַיְתֵי עֲלֵיהוֹן".
יש"כ.

איתן נוי כתב:לשון ארמית

נסמך על 'ריקנייא' של הזוהר שהוא מביא, וא"כ היינו ריקן, ולא רִיק הנ"ל.

בחסד לאלפים דפוס חדש שראיתי נדפס ריקם.

במסתרים כתב:

איתן נוי כתב:לשון ארמית

נסמך על 'ריקנייא' של הזוהר שהוא מביא, וא"כ היינו ריקן, ולא רִיק הנ"ל.

בחסד לאלפים דפוס חדש שראיתי נדפס ריקם.

יפה מאוד.
הנ"ל הביא יפה סמיכות על פס' מהנביא וזה סייעתא לזוה"ק שמסתבר שאף הוא נשען תרגום יונתן במילה "ריקניא".

יש את הדין של משיירין בקערה ואין משיירין באילפס, ומעשה דרבי יהושע והאלמנה שנצחתו.

כן מסתבר כתב:יש את הדין של משיירין בקערה ואין משיירין באילפס, ומעשה דרבי יהושע והאלמנה שנצחתו.

מה זה, גמרא?

איתן נוי כתב:

כן מסתבר כתב:יש את הדין של משיירין בקערה ואין משיירין באילפס, ומעשה דרבי יהושע והאלמנה שנצחתו.

מה זה, גמרא?

אם אני זוכר נכון זה ברייתא במסכת דרך ארץ שהובאה גם באיזו גמרא, אך אינני זוכר היכן.

עירובין דף נג