פורום אוצר החכמה

חד מקמאי כותב,
שיש מצוות שהן הצעות למצוות אחרות, כלומר, מצוות שתכליתן להביא לידי מצוות אחרות,
למשל, ברית מילה (ערלת בשר) היא 'הצעה' להגיע למילת הלב ("ומלתם את ערלת לבבכם").
האם הרעיון הזה מוכר ממקורות אחרים?

יש לדוגמא את מצות 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו' שבראשונים כתוב שזה כעין סייג שלא יבואו להרביעם -
כלומר, מצות 'לא תחרוש' היא אמצעי לשמור על איסור הרבעה.

כנ"ל לגבי בל ייראה ובל יימצא

יש כאן שתי נקודות שאפשר להקביל למה שאתה מצטט. א. כנ''ל, הר''ן בתחילת פסחים על ב''י וב''י כדי למנוע אכילה. ב. מצוות מעשיות שמכוונות את האדם לתכלית פנימית, וכעין דרכו של ספר החינוך וכו'.

דרומי כתב:יש לדוגמא את מצות 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו' שבראשונים כתוב שזה כעין סייג שלא יבואו להרביעם -
כלומר, מצות 'לא תחרוש' היא אמצעי לשמור על איסור הרבעה.

עוד דוגמאות: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 11&hilite=

מצות הורשת הגויים באר"י כדי לירש את הארץ (לדעת הרמב"ן המפורסמת בהשמטות מצוה ד'): "והורשתם את הארץ וישבתם בה".

מצות מחיית ז' עממין כדי שישראל לא ילמדו ממעשיהם: "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם לה' אלוקיכם" (ראה ברמב"ם מורה נבוכים חלק א', מ"ד).

משמעות החינוך במצוה לזכור מעשה עמלק [ מצוה תרג] שהיא כדי למחותו בפועל במלחמה [מצוה תרד], שעל כן נשים שלא עושות מלחמה פטרות בכלל מלזכור מעשה עמלק.



ובמצוה תרד בעצמה יש לדקדק לשונו שכתב "וזאת מן המצוות המוטלות על הציבור כולן, וכעניין שאמרו זכרונם לברכה (סנהדרין כ:) שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך, ולבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מוטל החיוב להרגם ולאבדם מן העולם", ומשמע שרק כמצוות יחידים החיוב הוא על הזכרים בלבד, אבל כמצוה של ציבור גם הנשים בכלל לסייע וכיו"ב, ואעפי"כ פטורות מלזכור, פשוט כי ציבור לא שוכחים, ודי במה שזכרים יזכרו בתור מצוה וחיוב בכדי שמכלל הציבור לא ישתכח, ועכ"פ יש מזה טעם למה שמהדרות נשים לקיים המצוה לזכור, כי סוכ"ס גם הן בכלל מצוות המחיה של ציבור.

כמובן הרבה מאד מצוות שמטרתן המפורשת בתורה לזכור את יציאת מצרים, וזכירה זו בעצמה מטרתה המפורשת בתורה כדי ללמוד ממנה את היסודות הנלמדים ממנה, שהם התכלית המכוון מכל זה.

לפי הרמב"ם הרבה מאד מצוות מטרתן לעקור עבודה זרה.

וכן בענין חמץ וביעור היצה"ר מלבנו (וידועה תשו' הרדב"ז בזה),
ובכללות המצוות - ב"ר רפמ"ד (יעו"ש):

רב אמר, לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות . .