פורום אוצר החכמה

האם יש מקור בש"ס שאורז מיזן זיין?

ברכות לז ע"א

ר' גרונם יקום פורקן כתב:ברכות לז ע"א

אין שם.

בגמ' שם נאמר שמברכים במ"מ על אורז. משמעות המילה "מזונות" היא דבר מזין.

בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

ונתנו ידידים כתב:בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

עזריאל ברגר כתב:

ונתנו ידידים כתב:בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

ונתנו ידידים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

ונתנו ידידים כתב:בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

הראשון - שמזון אינו נקרא אלא חמשת המינים.
וכתבתי שזה לא מדויק, כי זהו תירוץ לשיטת רב ושמואל (בדף לה עמוד ב), אך שיטתם נדחתה להלכה בסוגיית האורז (בדף לז עמוד א), ונפסק שאף על האורז מברכים מזונות, קמ"ל שאף הוא נקרא "מזון".

פני יהושע מסכת ברכות דף לז עמוד א
בגמרא הא מני רבי יוחנן בן נורי היא. פי' כי היכי דאשכחן דלר' יוחנן בן נורי מקרי לחם לענין חמץ ומצה ומש"ה מיקרי נמי לחם לענין ברכת המוציא דהא דמי לגמרי לכוסמין ולשיבולת שועל ולשיפון ממילא נמי דיש לברך במעשה קדירה דידהו בורא מיני מזונות למאי דפרישית לעיל דאורז ודאי מיזן זיין ואיכא נמי חשיבותא דאיקרי לחם והוי תרתי למעליותא כדפרישית משא"כ לרבנן אף על גב דמיזן זיין אפ"ה כיון דלא חשיבי לא מברכינן בורא מ"מ וק"ל:

עזריאל ברגר כתב:

ונתנו ידידים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

ונתנו ידידים כתב:בברכות איתא שכל דבר זיין חוץ ממים ומלח
מזון אינו נקרא אלא 5 מינים בלבד,
לריב"נ לכאורה הוא הדין לארז

לא מדויק.
עיין שם בסוגיא דברכת האורז.

איזה חלק לא מדויק

הראשון - שמזון אינו נקרא אלא חמשת המינים.
וכתבתי שזה לא מדויק, כי זהו תירוץ לשיטת רב ושמואל (בדף לה עמוד ב), אך שיטתם נדחתה להלכה בסוגיית האורז (בדף לז עמוד א), ונפסק שאף על האורז מברכים מזונות, קמ"ל שאף הוא נקרא "מזון".

זייער שיין
ועכשיו יש לחקור האם יסוד המחלוקת הוא בגדר אורז אם הוא מזון או לא וכעין המחלוקת בין ריב"נ לרבנן, או דלמא לכולי עלמא אורז אינו כמו ה מינים אלא שנחלקו בשם מזון אם הוא מצומצם דוקא לה' מינים או לא.
ונפ"מ אם אפשר לחזור לפי' הפשוט של הברייתא דהנודר מן המזון אסור בכל חוץ ממים ומלח, ואע"ג דאין מברכים בורא מיני מזונות אלא על ה מינים ואורז היינו משום שברכה זו תיקנו לעילויא דמינים אלו אבל אין זה סותר דהשם מזון שייך על הכל.

לפיסקה הראשונה ע' בפנ"י שציטטתי בהודעה מעל הודעתו של מר
לפיסקא השניה - אולי קשור למחלוקת החיי אדם והמשנ"ב שפסק כמותו שהמברך במ"מ בדיעבד על אוכל שאינו מים ומלח יצא יד"ח ואלו שחלקו עליהם (איני זוכר מקור למי חולק אבל כך שמעתי)