פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:שמעתי אומרים שזו פעם יחידה בש"ס

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:שמעתי אומרים שזו פעם יחידה בש"ס

מימרא זה גם במנחות מה:

בברכה המשולשת כתב:זכורני שיש על זה מאמר מפרופ' ר' יעקב שפיגל (או שזה באחד מכרכי ספרו עמודים)

איבן עזרא כתב:מה הקשר?
"ליראה את השם" אין הכוונה לירוא מהקב"ה, אלא לירוא משמו הגדול (והשכר ע"ז "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וגו')
ועוד הרבה מקומות במקרא מצינו שמייחסים לשמו. להודות לשמו, לשבח לשמו, לקרוא בשמו וכו' וכו'.

עזריאל ברגר כתב:ב"ק קט,ב: קנאו השם ונתנו לכהן.
(שמעתי אומרים שזו פעם יחידה בש"ס)

עזריאל ברגר כתב:גם בזבחים: לשם ששה דברים הזבח נזבח, ואחד מהם "לשם השם".

אלא שאפשר לפרש שהכוונה לשם שמו של ה'.

כדכד כתב:

איבן עזרא כתב:מה הקשר?
"ליראה את השם" אין הכוונה לירוא מהקב"ה, אלא לירוא משמו הגדול (והשכר ע"ז "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וגו')
ועוד הרבה מקומות במקרא מצינו שמייחסים לשמו. להודות לשמו, לשבח לשמו, לקרוא בשמו וכו' וכו'.

ליראה את השם הנכבד והנורא הזה
דהיינו
את ה' אלקיך
כוונת הכתוב: יראת השם
היא יראת ה'.
כמו שכתוב "אז נדברו יראי ה' אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"
אם כן היראה מתייחסת לה' ולא דווקא לשמו.

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:וערכין כח,ב.

דיינו בפעם אחת נוספת להוציאה מכלל 'יחידה'...

כן מסתבר כתב:

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:וערכין כח,ב.

דיינו בפעם אחת נוספת להוציאה מכלל 'יחידה'...

אם בכולם מדובר באותה מימרא, ניתן עדיין לומר שזו המימרא היחידה בש”ס בה נקטו לשון זה.

כן מסתבר כתב:

עזריאל ברגר כתב:גם בזבחים: לשם ששה דברים הזבח נזבח, ואחד מהם "לשם השם".

אלא שאפשר לפרש שהכוונה לשם שמו של ה'.

זו הכוונה תמיד במילה ’השם’.

עזריאל ברגר כתב:

כן מסתבר כתב:

במסתרים כתב:

עזריאל ברגר כתב:וערכין כח,ב.

דיינו בפעם אחת נוספת להוציאה מכלל 'יחידה'...

אם בכולם מדובר באותה מימרא, ניתן עדיין לומר שזו המימרא היחידה בש”ס בה נקטו לשון זה.

זה לא ממש אותה המימרא, פעמיים זה לגבי גזל הגר ופעם אחת לגבי שתי הלחם.

עזריאל ברגר כתב:

כן מסתבר כתב:

עזריאל ברגר כתב:גם בזבחים: לשם ששה דברים הזבח נזבח, ואחד מהם "לשם השם".

אלא שאפשר לפרש שהכוונה לשם שמו של ה'.

זו הכוונה תמיד במילה ’השם’.

כשאנחנו אומרים "השם" אנחנו מתכוונים "הקדוש ברוך הוא".
אבל שם בזבחים - ייתכן שהכוונה היא "שמו של הקדוש ברוך הוא".

כן מסתבר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ב"ק קט,ב: קנאו השם ונתנו לכהן.
(שמעתי אומרים שזו פעם יחידה בש"ס)

ברוב המקומות הגמרא אומרת בלשון ארמי ’רחמנא’ וכאן זה בלה”ק.

ויש לבדוק האם בלשון המשנה הכינוי ’השם’ הוא כינוי רווח, או שיש כינוי אחר.

כן מסתבר כתב:
ברוב המקומות הגמרא אומרת בלשון ארמי ’רחמנא’ וכאן זה בלה”ק.

כן מסתבר כתב:

כדכד כתב:

איבן עזרא כתב:מה הקשר?
"ליראה את השם" אין הכוונה לירוא מהקב"ה, אלא לירוא משמו הגדול (והשכר ע"ז "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה" וגו')
ועוד הרבה מקומות במקרא מצינו שמייחסים לשמו. להודות לשמו, לשבח לשמו, לקרוא בשמו וכו' וכו'.

ליראה את השם הנכבד והנורא הזה
דהיינו
את ה' אלקיך
כוונת הכתוב: יראת השם
היא יראת ה'.
כמו שכתוב "אז נדברו יראי ה' אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו"
אם כן היראה מתייחסת לה' ולא דווקא לשמו.

לכאורה הפסוק ’ליראי ה’ ולחושבי שמו’ הוא כמו הפסוק ’הודו לו ברכו שמו’ - כפל המשפט בתארים שונים.

אבל בפסוק ’ליראה את השם וגו’ את ה”א’ אי אפשר לומר כן, כי שם זה משפט אחד, וצ”ע.

כדכד כתב:"וכל קרבי את שם קדשו" אינה ברכה על הזכרת שם קדשו אלא ברכת כל ה קרבים את שם קדשו
מה שכתב מר הבנתי גם בתחילה אבל איני רואה איך זה קשור לעניננו.