תפילת שבת ביום חול
פורסם: א' מרץ 03, 2024 2:51 pm
האם יש מי שמדבר על דין מי שהתפלל בטעות ביום חול תפליה של שבת כיצד ינהג?
פשיטא שיחזור ויתפלל.
לא עדיף ממי שחיסר ברכה אחת מן התשע עשרה.
במסתרים כתב:פשיטא שיחזור ויתפלל.
לא עדיף ממי שחיסר ברכה אחת מן התשע עשרה.
עזריאל ברגר כתב:מעניין שכתבו בכמה ספרים שהטועה ואמר במשך השנה "המלך הקדוש/המשפט" - חשבינן ליה כמוסיף ולא יחזור.
למרות שמסברא יותר נראה לומר שהוא משנה ממט[ב]ע שטבעו חכמים בברכות, ובפרט ב"המלך המשפט" שהחסיר את הצדקה.
וצ"ע.
עזריאל ברגר כתב:להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק אדאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:
וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:מעניין שכתבו בכמה ספרים שהטועה ואמר במשך השנה "המלך הקדוש/המשפט" - חשבינן ליה כמוסיף ולא יחזור.
למרות שמסברא יותר נראה לומר שהוא משנה ממט[ב]ע שטבעו חכמים בברכות, ובפרט ב"המלך המשפט" שהחסיר את הצדקה.
וצ"ע.עזריאל ברגר כתב:להבהרה, אעתיק את דברי המשנ"ב סימן סח ס"ק אדאין איסור - שזה שאמרו [בברכות י"א] מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו רשאי להאריך לא אמרו אלא בברכות ארוכות שפותחות בברוך וחותמות בברוך אינו רשאי לקצר שלא לפתוח או שלא לחתום וכן להיפך קצרות אין רשאי להאריכן דעי"ז משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות אבל שאר נוסח הברכה לא נתנו בו חכמים שיעור שיאמר כך וכך מלות דוקא דא"כ היה להם לתקן נוסח כל ברכה במלות מנויות ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה וזה לא מצינו. כתב הרמב"ם פ"א מק"ש כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמי' בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך כמטבע. וכתב הכ"מ פ"א מברכות דוקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח או חתם במקום שאמרו שלא לחתום או שחיסר מברכות הארוכות התחלת הברכה שמתחלת בשם ומלכות או שלא סיים בשם אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה אפילו חיסר כמה תיבות יצא בדיעבד הואיל והיה בה אזכרה ומלכות וענין הברכה לבד התיבות שפרטו חכמים שהם מעכבות כגון שלא הזכיר ברית ותורה בבהמ"ז ומשיב הרוח וכל כיו"ב והובא כל זה במ"א סי' ס"ד ובסי' קפ"ז. ובביאור הגר"א כתב דהרמב"ם פ"א מברכות חזר בו מזה וסובר דאפילו בברכה ארוכה אם לא גמר סוף הברכה כדינה מ"מ בדיעבד יצא וכדיעה הראשונה המובא בסימן קפ"ז ס"א עי"ש:
וכ"כ עוד פוסקים, כל אחד בסגנונו.
ולכאורה בנדו"ד עדיף טפי, שהוא נוסח מתקנת חכמים.