פורום אוצר החכמה

בפירוש פיוטים לחד מקמאי:

מסורת בידינו (מרמות) [מראשי?] אבות, שכל המזכיר שם המפורש, מצדיקים אותו בדין ומתמלאין עליו רחמים, שנאמר (תהלים צא יד): 'אשגבהו כי ידע שמי', וכתיב (משלי יח י): 'מגדל עז שם יי'.

בהערתי על אתר כתבתי כדלהלן, ואם יש בידי אחד החכמים להוסיף ולהבהיר בעניין מקורו - אודה לו בכל לבי:
וכן כתבתי:
לא מצאתי במדויק כדברי פרשננו. ושמא "מתמלאין עליו רחמים" הוא בכלל הנאמר בבבלי, קידושין עא סע"א: "שֵׁם בן ארבעים ושתים אותיות... היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה, אהוב למעלה ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות, ונוחל שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא", ו"מצדיקים אותו בדין" (אם הוא דין שלמטה, ולא דין שמים, כהבנה הפשוטה) הוא בכלל "אימתו מוטלת על הבריות". והשווה פסיקתא רבתי, פיסקא כג (בסופה), דף קיד ע"ב: "מפני מה ישראל מתפללים ואינן נענים? ...מפני שאינם יודעים סוד שם המפורש, ואית ליה קרייא סגייה: 'לכן ידע עמי שמי, לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני' (ישעיה נב ו); 'וארשתיך וגו', וידעת את יי' (הושע ב כב); 'אשגביהו כי ידע שמי, יקראני ואענהו' וגו' (תהלים צא יד-טו)..."; מדרש תהלים, צא ח, עמ' 400: "'כי בי חשק ואפלטהו, אשגבהו כי ידע שמי'... מפני מה מתפללין ישראל בעולם הזה ואינן נענין, על ידי שאינן יודעין בשם המפורש, אבל לעתיד לבא, הקב"ה מודיע להם שמו... באותה שעה הן מתפללין ונענין".
ולגופו של עניין, השווה פירוש לשֵׁם מ"ב מבית מדרשו של ר' נחמיה ב"ר שלמה הנביא, מחסידי אשכנז: "שאם יש לו כסא הדין וכתר הדין, אז מזכירים האופנים (של) [שֵׁם] מ"ב אותיות, ומגלגלים מידת הדין למידת הרחמים... לפי שמזכירים אותן עם שֵׁם של מ"ב, ומתגלגל כסא הדין לכסא רחמים" (נדפס אצל: מ' אידל, 'על הפירושים של ר' נחמיה בן שלמה הנביא לשם מ"ב אותיות וספר החכמה המיוחס לר' אלעזר מוורמס', קבלה, יד [תשסו], עמ' 185).

יעוי' במאמרו של מאירסון, ספר מירב, מכילתא ה (תשפ"ד), עמ' 273.

לא מצאתי שם כלום.

זכרוני הטעני. כוונתי לעמוד 291.

תודה לך. אבל גם שם לא מצאתי מקור לדרוש לי, שהבאתי למעלה.

אולי זה הטעם לפסוקים שאומר החזן בלחש במוסף של ר"ה כשהציבור אומר עלינו.

אולי הבאתם שם ולא הבאתם כאן, לכאורה הוא מעין מה שכתב תשב"ץ סימן קלה
ספר ב' במסורת למען ספר שמי. הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק. ומכאן אומר מהר"ם ז"ל שיש לומר ביום הכפורים שהוא יום המשפט סליחות שיש בהם משפט דשמות:
(והובא במהרי"ל. במחזור גולדשמידט יש כמה סליחות שבראשי השורות שמות הקודש, כולל סליחות שחיבר מהר"ם עצמו (הסליחה שלו על פסוק וזכרתי את בריתיהיא על השם היוצא ממנו כשמחלקים אותו לשלוש, ולכן הפסוק מובא בראשי שורות עד שלישו, ומשם בראשי תיבות שניות שבכל שורה עד שליש שני של הפסוק, והשליש השלישי של הפסוק בראשי תיבות שלישיות).