פורום אוצר החכמה

ראיתי בספרי קודש רבים וכן בשפ"א ו'שם משמואל' כמה פעמים שכתבו: "והנה המחקרים תמהו, שאהבה תיתכן רק בין אנשים הדומים זה לזה בטבעם, ואיך תתכן באדם אהבת ה' עם גודל המרחק שבינו לבין קונו". מי הם אותם מחקרים?

עיין בעקידת יצחק שער ח ריש פרק החיבור שמביא דבריהם.

מסופר שבעיר סלונים היה בעל הבית אחד שלקח חתן לבתו, ראה החותן שהחתן הוא עם הארץ גדול ואינו יודע אפי' האותיות של א"ב, התחיל החותן ללמוד עמו סידור שיוכל לקרוא קריאת שמע, וביאר לו שהשי"ת ברא כל הבריאה כולה וכל הרקיעים וכו', והוסיף ללמדו מצות ואהבת את ה' אלקיך שצריך כל יהודי לאהוב את ה', והחתן תמה כיצד יכול להיות דבר כזה שהקב"ה שהוא אדון כל העולם גדול ונורא עד אין חקר יהיה צריך שאני יאהב אותו, וכי שייך לומר שהקב"ה צריך שאני הקטן והשפל יאהב אותו, לא יתכן בשום אופן דבר כזה, אמר לו החותן שכך לימדו הרבי שלו וכיון שיש לנו שאלה א"כ בוא ונלך לשאול הרבי, הלכו שניהם להדברי שמואל מסלונים, החותן אמר להרבי מה שלימד לחתנו ומה ששאל אותו החתן שלא יתכן דבר כזה שהקב"ה גדול ונורא וכו' וכו' יהיה צריך שאנו נאהוב אותו, ענה הרבי שהחותן צודק, שאכן כך הוא הדבר שהקב"ה רוצה שאנו נאהב אותו, אמר החתן אם הוא כך שהקב"ה ממ"ה גדול ונורא אדון כל צבא השמים וכל העולמות וכו' רוצה שאני יאהב אותו, זה סימן שהוא באמת אוהב אותנו אהבה אמיתית, וא"כ אני אוהב אותו חזק מאוד. נענה הדברי שמואל ואמר שחתן זה זכה להגיע לנקודה הפנימית של אהבת השי"ת.