פורום אוצר החכמה

"ונ"ל על פי מה שאמרו אין אדם מת וחצי תאותו בידו יש לו מנה מבקש מאתים, וכמו שכתוב בספר מהר"ם שיף לפרש בזה מ"ש מרבה נכסים מרבה דאגה".


http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20638&pgnum=16

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7451&pgnum=616

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7451&st=&pgnum=163

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7451&st=&pgnum=442&hilite=

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39704&pgnum=212


ושאלתי היא: האם מישהו יודע היכן פירש המהר"ם שיף את המילים "מרבה נכסים מרבה דאגה"?

כנראה הכונה למהרמ"ש בדרושים סוף מס' חולין.

תודה. תאמינו או לא - יגעתי ומצאתי.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21337&hilite=c910b215-17da-4ca0-953f-c523e7ad2f1a&st=%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%9d&pgnum=69

(משלי ל, ח)

----------------------
כנראה זהו אבדתך: אמנם אינו מפורש שם להדיא ממרבה נכסים וכו' אבל כפי הבנתי הרי שלמאמרו זה הכוונה.

יונים כתב:תודה. תאמינו או לא - יגעתי ומצאתי.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21337&hilite=c910b215-17da-4ca0-953f-c523e7ad2f1a&st=%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%9d&pgnum=69

(משלי ל, ח)

אני רואה שהקדמתני, העיקר שמצאת.

תודה גם לך נאשער.

תוכל לומר לי מאיזו הוצאה (שנה, מו"ל) סרקת?

יונים כתב:תודה גם לך נאשער.

תוכל לומר לי מאיזו הוצאה (שנה, מו"ל) סרקת?

מש"ס עוז והדר שבאוצר.
[טיפ:בדקתי בגמרא ד' וילנא בבית ומצאתי את המהר"ם שיף שם בדרושים נחמדים, ואח"כ עשיתי חיפוש בעוז והדר (כי מקום ה'דרושים נחמדים' בעוז והדר אינו אחר מהר"ם שיף כבשאר הגירסאות, רק אחרי מפרשי המסכת [לפני התוסה"ר]) 'דרושים נחמדים' וסרקתי].

המהר"ם שיף הנ"ל מביא קושית העולם, שאם יש לו מנה שהוא ק' זוז רוצה מאתיים, הרי יש לו חצי תאותו.
ומיישב, שהכוונה, רוצה עוד מאתיים.
והנה בס' נחמד ונעים - יסוד האמונה, מר' ברוך מקאסוב מביא לשון המדרש (והוא בקהלת רבה פרשה א', א, יג ופרשה ג' א, י ראה הלשון בשני המקומות) אין אדם מת וחצי תאותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות.
ותמה, לשם מה הכפילות?
ומבאר, שלא נפרש יש לו מנה רוצה מאתיים היינו עוד מאתיים, כי אם כך מאתיים רוצה וכו' פירושו שכבר יש לו עוד מאתיים, ואם נאמר שרוצה עוד כפול ממה שיש לו, הרי בידו ג' מאות וצריך לרצות עוד ו' מאות, ואם כן היה לו לומר, מאתיים רוצה ו' מאות היינו עוד ו' מאות. אלא על כרחך רוצה מאתיים היינו בסך הכל עם מה שבידו כעת. ולכן אם כבר בידו מאתיים רוצה בס"ה ד' מאות.
וזהו בסתירה לדברי המהרמ"ש הנ"ל, וצ"ע כיצד יישב קו' העולם.

ואגב, ראיתי בס' אחד (אחת המהדורות של שיחת חולין של ת"ח, או ספר דומה, חיפשתי באוצר ולא מצאתי, אולי יש מהדורא שלא קיימת באוצר), שמספר על מגיד שנכנס לבית גביר אחד. וראה קנדלברה עומדת בויטרינה עם ראי, דבר שנתחדש אז. אמר: כעת נתישב לי מאמרם "אין אדם וכו' יש לו וכו'" והרי יש לו חצי תאותו? אלא הכונה למי שיש לו ויטרינה כזו, ורואה קנדלברה כפולה, וחושק בעוד שניים, בס"ה ארבע, ולמעשה יש לו רק אחד....
מישהו יכול למצא את המקור?

לאחר ששלחתי את ההודעה עלה בדעתי שאולי ראיתי לא בשיחת חולין אלא ב"דער יודישע אוצר", חיפשתי בה"ב ואכן זה שם במספר 243 לא מגיד אלא הרה"ק ר' צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל.

הבונה כתב:המהר"ם שיף הנ"ל מביא קושית העולם, שאם יש לו מנה שהוא ק' זוז רוצה מאתיים, הרי יש לו חצי תאותו.
ומיישב, שהכוונה, רוצה עוד מאתיים.
והנה בס' נחמד ונעים - יסוד האמונה, מר' ברוך מקאסוב מביא לשון המדרש (והוא בקהלת רבה פרשה א', א, יג ופרשה ג' א, י ראה הלשון בשני המקומות) אין אדם מת וחצי תאותו בידו, יש לו מנה רוצה מאתיים, מאתיים רוצה ארבע מאות.

יש נפק"מ גדולה מאוד למעיין היטיב שם דמק"א כתוב שרוצה שייעשו למאתיים ובמק"אשיעשו עוד מאתיים ודו"ק.
ייש"כ על הקור לסיפור הנחמד המפו' מכבר
וע"ע תירוצים בתורה תמימה קהלת א'- י"ג ובספר להעיר להורות ולהשכיל ח"א עמ' י' ואכמ"ל.
לעצם הענין במהר"ם שיף אין שום קשר ל"מרבה נכסים מרבה דאגה", אך הענין מובן מעצם דברי המדרש כפשוטם דכמה שיש לו רוצה יותר ודואג ע"ז.