פורום אוצר החכמה

כידוע שהב"י פסק שיש להמתין ז' שלמים לקידוש הלבנה והוא מסתמך על יחידאה וחולק על כל הראשונים כמעט כמו רש"י ותוספות ועוד. וכתבו הפוסקים לפרש שהב"י נתלה ביחידאה כיון שכן הוא דעת האר"י הקדוש.
וכבר העירו שלא נמצא דבר כזה בכתבי האר"י.
ושמעתי אומרים שמקורו של הב"י בחמדת הימים.
האם יש למישהו להוסיף עלה
בברכת יישר כוח לפרע.

אין סיכוי שמקורו של הב"י בהאר"י
ויותר אין סיכוי שמקורו של הב"י בחמדת ימים...
(כנראה התכוונו לומר שדברי האר"י הובאו בחמדת ימים...)

לדעת ה"ר יונה מברכין ברכת לבנה אחר שיעברו עליה ג' ימים כמובא בב"י (סי' תכ"ו), אבל בש"ע (סעי' ד') "ואין מברכין עליה עד שיעברו שבעה ימים עליה", ומקורו "הר"י גיקטילי"א בעל שערי אורה כתב בתשובה שעל פי הקבלה..." כמ"ש בב"י. וכן אמר לו המגיד כמ"ש במגיד מישרים על שיר השירים "לפי שכחות החיצונים מתדבקים וכו' ולכן צריך לעבור עליה ז' ימים רמז לז' ימי בראשית..." כמובא בכה"ח שם אות ס"א.

ומבואר שהב"י קיבל וסמך על דברי בעל שערי אורה וע"פ הסוד אע"פ שבנגלה אין מקור לזה. (אבל אי"ז מדוייק לומר "חולק על כל הראשונים...". עכ"פ היכן רש"י ותוס'?).

אמנם בכתבי האר"י ככה"נ לא נמצא דבר מזה וכמ"ש פותח האשכול, אבל בסידור הרש"ש אכן מובא וכמ"ש בכה"ח שם.

בחמ"י מצאתי במחשב (שבת קדש פרק י"ח) "ואחר ערבית מוצאי שבת מצוה לקדש את הלבנה, אם כבר עברו עליה שבעה ימים מהמולד, אבל קודם לכן אין לאומרה כמ"ש בפרקי ראש חודש בס"ד ע"ש". (ואין לי כח לטרוח מהיכן מקורו של החמ"י עצמו תשאל את רש"א תפילינסקי...).

הגאון החיד"א בספרו טוב עין סי' יח אות עו הביא מי שהקשה איך פסק בזה מרן הב"י על פי הקבלה, כאשר מצד הדין נכון להקדים קודם שיעברו ז' ימים וכדעת ר' יהודה, וכן הרמב"ם כתב דאפשר לברך ביום הראשון. אלא דמרן ס"ל דאילו הוה שמיע ליה לרמב"ם שע"פ הקבלה יש להמתין ז' ימים, גם היה פוסק כן. אלא שבימי הרמב"ם לא נתגלו תעלומות חכמה. והגאון חת"ס בתשו' או"ח סי' קב הסכים עם פי' הרמ"ע מפאנו בדברי הגמ'. וכן דעת כמה מגדולי האחרונים שלא לברך עד מלאות ז' ימים למולד החודש, וכמש"כ בסידור הרש"ש בסדר ברכת הלבנה, החיד"א במורה באצבע סי' ו' אות קפב, חסד לאלפים אות ג', בא"ח סדר ויקרא אות כג, זכרונות אליהו מני עמ' פט, שו"ת שואל ונשאל ח"ג סי' מז ומ"ח וכן בח"ד סי' י"ב וי"ג, ברית כהונה מע' ב' אות כג, כה"ח סי' תכו ס"ק סא, שו"ת יבי"א ח"ו או"ח סי' לח אות ו', שו"ת יחו"ד ח"ב סי' כד ובספרו חזו"ע חנוכה וכ"כ בנו בילקו"י הל' ברכת הלבנה באורך, וע"ע בספרו עין יצחק ח"ג עמ' רעו בדברי הפרי עץ חיים שמברכים מר"ח והב"ד בשד"ח מע' מ' כלל קד אות ב.

סורי. יש לי רשימה יותר ארוכה לדעה הנגדית...
מיותר.

הוגה כתב:סורי. יש לי רשימה יותר ארוכה לדעה הנגדית...
מיותר.

גם לי יש רשימה כזאת, והדברים מובאים על השאלה שנשאלה כאן.

ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר.

הוגה כתב:עכ"פ היכן רש"י ותוס'?).
[/size].

על שיטת רש"י עיין ערוך השולחן

בברכה המשולשת כתב:ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר.

חידוש. אחרי שבסידור הרש"ש (לפחות אחד מהסידורים) מבואר לא כך כנ"ל, והאחרונים ההולכים בעקבות הרש"ש - הבא"ח (ויקרא כ"ג) וכה"ח, כתבו לא כן. (וקרוב לודאי שכן ג"כ מנהג בית אל).
אפשר לדעת מיהו, או עכ"פ מה טעמו/מקורו?

אפשר שנטו כאן הפוסקים על פי הקבלה מפני שלא נתבאר בשום מקום עניינו של קידוש לבנה אם משום ברכת המצווה או ברכת הנהנין או ברכת הראייה.

ולכאו' היא מצווה שאין לה טעם ולכן בחר הב"י לפסוק בזה על פי הקבלה.

ומה שכתבתי לעיל מזה שמקורו בדברי האר"י כוונתי לומר כי מקורו מפי המקובלים בצפת ואפשר ששמע כן מרבי שלמה אלקבץ וכידוע שהב"י ישב עמו בבי"ד וראה באגרת הידוע לליל שבועות מרבי שלמה אלקבץ.


ויש להוסיף שבמידה ונאמר שהיא ברכת הנהנין שפיר מובן שלא ניתן לקדש ביום הראשון כיון שעדיין אינו נהנה מזה והרי זה כמו מכוסה בעננים. לענ"ד כתבתי.

בעלזער כתב:אפשר שנטו כאן הפוסקים על פי הקבלה מפני שלא נתבאר בשום מקום עניינו של קידוש לבנה אם משום ברכת המצווה או ברכת הנהנין או ברכת הראייה.
ולכאו' היא מצווה שאין לה טעם ולכן בחר הב"י לפסוק בזה על פי הקבלה.

בעלזער, אם כשמך כן אתה, הלא כ"ק ר' אהרן זי"ע (ויש שאמרו זאת משמי' דמהרי"ד) נקט שברכת לבנה היא ברכת המצות, דאם היה זה ברכת הנהנין היה לנו לברך בכל עת שנהנין מאורה...
(וביאר בזה אומרם סנהדרין (מב, א) "תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו בני ישראל אלא להקביל פני אביהן שבשמים פעם אחת בחודש דיים, אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד", מה הקשר "הלכך"? --- אמנם כיון שברכת הנהנין צריכה להיות בישיבה משא"כ ברכת המצות צריכה להיות בעמידה כידוע, א"כ אחרי שאמר ר' ישמעאל שהברכה רק פעם אחת בחודש, מוכח דאי"ז ברכת הנהנין אלא ברכת המצות, ולכן "נמרינהו מעומד" כדין ברכת המצות... ודפח"ח).

אכן יש שנקטו שהיא ברכת שבח. עכ"פ מדוע אתה מגדירה "מצווה שאין לה טעם"? - או כך או כך.

עכ"פ כאמור זמן תחילת הברכה היא או מיום ראשון (כדעת הרמב"ם ורבים) או מיום שלישי (כדעת ר' יונה ורבים), ולא זו בלבד אלא שלהרמב"ם לכתחילה דוקא ביום ראשון שכתב (פ"י מברכות הלט"ז) "הרואה לבנה בחדושה מברך וכו' ואם לא בירך עליה בליל ראשון מברך עליה עד..." - אעפ"כ פסק הש"ע כסברת בעל שערי אורה וע"פ הסוד להמתין עד ז' - על אף שמפסיד את הלכתחילה של הרמב"ם. (ולסברתך, מהרמב"ם מוכח דאי"ז ברכת נהנין. וכ"מ ברמב"ם פ"י שם שיסודה ברכת שבח).

בעלזער כתב:ומה שכתבתי לעיל מזה שמקורו בדברי האר"י כוונתי לומר כי מקורו מפי המקובלים בצפת...

אחרי שהב"י עצמו ביאר מקורו כנ"ל מדוע להיאחז בהשערות חלושות מעין אלו?

הוגה כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר.

חידוש. אחרי שבסידור הרש"ש (לפחות אחד מהסידורים) מבואר לא כך כנ"ל, והאחרונים ההולכים בעקבות הרש"ש - הבא"ח (ויקרא כ"ג) וכה"ח, כתבו לא כן. (וקרוב לודאי שכן ג"כ מנהג בית אל).
אפשר לדעת מיהו, או עכ"פ מה טעמו/מקורו?

המקובל רבי ישראל אביחי ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה

בברכה, ייש"כ!
והיכן ניתן להחכים בזה על טעמו? ואיך הוא מסתדר עם סידור הרש"ש (היר"א) בזה?
אולי בהזדמנות זו תוכל גם להחכימינו על הרב שליט"א/שיטותיו וכו'?

הוגה כתב:בברכה, ייש"כ!
והיכן ניתן להחכים בזה על טעמו? ואיך הוא מסתדר עם סידור הרש"ש (היר"א) בזה?
אולי בהזדמנות זו תוכל גם להחכימינו על הרב שליט"א/שיטותיו וכו'?

אני לא מאן דאמר בזה. מש"כ זה מה שאמר לי חבר, שהוא תלמיד שלו. מה שידוע לי זה שכב' הרב הוא תלמיד מובהק של רב הכותל המקובל הצדיק רבי מאיר יהודא גץ זצ"ל וקבל את כל שיטתו ודרכו בתורת הסוד ממנו.

הוגה כתב:אכן יש שנקטו שהיא ברכת שבח. עכ"פ מדוע אתה מגדירה "מצווה שאין לה טעם"? - או כך או כך.

מדוע לא ברכת הראייה כמו ברכת האילנות או ברכת החמה ואל תשיביני מדוע אין מברכים עושה מעשה בראשית א גיטע קשיא.

בעלזער כתב:ומה שכתבתי לעיל מזה שמקורו בדברי האר"י כוונתי לומר כי מקורו מפי המקובלים בצפת...

אחרי שהב"י עצמו ביאר מקורו כנ"ל מדוע להיאחז בהשערות חלושות מעין אלו?

באתי בזה ליישב איך זה שהב"י זנח את כל הראשונים רמב"ם רש"י ועוד ובפרט שמדברי הגמ' בסנהדרין כמדומני משמע שהלכה היא כמ"ד עד שבעה ימים, אלא בע"כ שידע ע"פ סוד שיש לקדש בז' שלמים וכדי להעמידו גם על דרך הפשט מצא ראשון להיתלות בו אך לא זה עיקר ראייתו.

ר' בעלזער הנכבד,

דבריך אינם מובנים.

אבקשך לעיין שוב בדברי הב"י - שהעתקתים בקצרה למעלה.

בברכה המשולשת כתב:

הוגה כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר.

חידוש. אחרי שבסידור הרש"ש (לפחות אחד מהסידורים) מבואר לא כך כנ"ל, והאחרונים ההולכים בעקבות הרש"ש - הבא"ח (ויקרא כ"ג) וכה"ח, כתבו לא כן. (וקרוב לודאי שכן ג"כ מנהג בית אל).
אפשר לדעת מיהו, או עכ"פ מה טעמו/מקורו?

המקובל רבי ישראל אביחי ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה

ראוי לציין שישיבת המקובלים בית אל לא נשארה בעיר העתיקה, אלא אחר החורבן נתחדשה ע"י הרב עובדיה הדאיה ברחוב רש"י בעיר החדשה.
בכל מקרה, דעתו של מקובל זה נוגדת לדעת הקבלה המסורה מדורי דורות, ואין מביאין קרבן מן החדש.

הרבה תמהו מה פתאום כאן נקט הבית יוסף כדעת המקובלים, וכבר ציינתי בזה שבהיות ואפשר לקיים בזה גם דעת ההלכה וגם דעת המקובלים, לכך נטה מדרכו והעלה בזה כדעת המקובלים.

הוגה כתב:ר' בעלזער הנכבד,

דבריך אינם מובנים.

אבקשך לעיין שוב בדברי הב"י - שהעתקתים בקצרה למעלה.

ר' הוגה אתה לגמרי צודק ואכן הצדק עמך.
וכך היה מעשה, בטרם פתחתי את האשכול לא עיינתי בדבריו של הב"י בפנים וכתבתי ממה שזכרתי בעבר שמקורו של הב"י הוא בדברי הגמ"י שהובא במ"א שצריך להמתין ז' ימים ועל זה כתבתי להקשות מדוע בחר הב"י כדעת יחידאה וכתבתי לתרץ שכנראה קיבל שכך הוא ע"פ הקבלה ע"פ הידוע שכן הוא דעת האר"י הק'. ועתה שעיינתי בב"י קושיא מעיקרא ליתא ודבריו ברור מללו שמקורו הוא בספר שערי אורה על דרך הקבלה ואין בדבריו כל זכר לדברי הגמ"י.

ובאמת פלא על המ"א שציין לדברי הגמ"י ולא טרח להזכיר כלל את דברי השערי אורה.
ואפשר שסבר המ"א שמקורו של הב"י הוא אכן מהגמ"י והביא הב"י את בעל השערי אורה לרווחא דמילתא שלא יוקשה עליו מדוע העדיף לפסוק כדעת הגמ"י דעת יחידאה.

תוקן

ר' מו"צ אם כוונתך לומר בדאפשר לקיים שתיהם יש לקיים שתיהם, או דילמא כוונתך לומר שבכל מקום שיש מחלוקת בין הפוסקים יש לנהוג לפי הפוסקים התואמים את הקבלה.

בעלזער כתב:ר' מו"צ אם כוונתך לומר בדאפשר לקיים שתיהם יש לקיים שתיהם, או דילמא כוונתך לומר שבכל מקום שיש מחלוקת בין הפוסקים יש לנהוג לפי הפוסקים התואמים את הקבלה.

כוונתי שאם יש אפשרות לקיים את שניהם, כך עושים.
ויש בזה משהו שאם יש מחלוקת בין הפוסקים בדבר שלא נזכר בתלמוד, ונזכר בדברי הזהר נוקטים כדברי הזהר, אך זה לא שייך לכאן. ולדידן אין כל עדיפות לפוסקים ע"פ הקבלה.

בעלזער כתב:ובאמת פלא על המ"א שציין לדברי הגמ"י ולא טרח להזכיר כלל את דברי השערי אורה.

וז"ל המ"א שם (סי' תכ"ו ס"ק י"ג) דפו"ר: "אבל במגימ"י כתב ג"כ להמתין ז' ימים...",
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=428
מה זה "מגימ"י"? הגהות מיימוניות? חיפשתי בהגהות מיימוניות שם ולע"ע לא מצאתי.

הוגה כתב:

בעלזער כתב:ובאמת פלא על המ"א שציין לדברי הגמ"י ולא טרח להזכיר כלל את דברי השערי אורה.

וז"ל המ"א שם (סי' תכ"ו ס"ק י"ג) דפו"ר: "אבל במגימ"י כתב ג"כ להמתין ז' ימים...",
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=428
מה זה "מגימ"י"? הגהות מיימוניות? חיפשתי בהגהות מיימוניות שם ולע"ע לא מצאתי.

מגיד מישרים.

בשו"ע שלי מופיע הגמ"י וראה גם בבר אילן שכן הוא.

ר' מו"צ צודק, ייש"כ!!
וודאי לזה כוונת המ"א, וכמובא למעלה שכ"ה במגיד מישרים, וט"ס הוא בדפוסים המאוחרים וב"דפוס" בר אילן שכתבו "הגמ"י",
וא"כ ב"ה אין שום פלא על המ"א.

זה עתה חיפשתי בספר מרגליות הים לרב ראובן מרגלית בסוגיא בסנהדרין וגם הוא גרס הגמ"י וקשה מאוד להתווכח עם רבי ראובן מרגלית בפקיעות.
מה גם שעל ידי כך ביקש ליישב את דברי הב"י.

טוב נו, אין טעם להתעקש.
בהגהות מיימוני זה לא נמצא כנ"ל,
בדפוס הראשון של המ"א בכלל לא כתוב הגמ"י כנ"ל,
א"כ אין לך אלא הערה על הגר"ר מרגליות.

וכן הרה"ג ר' ראובן מרגלית בספר נפש חיה סימן תכו ס"ד תמה לנכון על הזוהר חי הנ"ל מדברי מרן הבית יוסף בשם מהר"י גיקטיליא ומה גם שהמגן אברהם ס"ק י"ד הביא כן מהגהות מיימוני והרמ"ע מפאנו ע"כ.
אך נראה שהוא טעות סופר במגן אברהם כי בהגהות מיימוני לא נמצא דבר זה וצ"ל הגהות מנהגים.
על החתום הרב עובדיה יוסף.



אגב, האם מישהו יודע מהו הספר הגהות מנהגים...?! שהמ"א מצטטו כאסמכתא לדברי הב"י.

בעלזער כתב:אגב, האם מישהו יודע מהו הספר הגהות מנהגים...?! שהמ"א מצטטו כאסמכתא לדברי הב"י.

הגהות (אנונימיות) שעל ספר המנהגים לר' אברהם קלוזנר (רבו של מהרי"ל)

בעלזער, נכון שהמ"א מביא פעמים רבות "הגהות מנהגים",
אבל אף שם לא כתוב כזה דבר להמתין לברכת לבנה ז' ימים, עיי"ש,
א"כ שוב איך לך אלא ג"כ הערה על הרב הנ"ל...
כל זה כמובן מלבד העובדה ה"שולית", שבמ"א בכלל כתוב "מגימ"י" כנ"ל.

למרות שעבר זמן.
רק אציין, שכנראה מקורו של הרב ישראל אביחי הוא בספר 'פרי עץ חיים' (שער ר"ח פרק ג) ומובא גם בספר 'מבא שערים' (דרוש ברכת הלבנה):

"אנו אומרים ברכה זו בר"ח מפני שהיא מתחדשת בר"ח, ולפי שהיא יוצאת בת"ת שלו, נקראת עטרת תפארת, לעמוסי בטן הם ישראל שכולם יוצאים מבטן שלה, והם עמוסים, ולפי שהם שם מקום שלה, גם הם עתידים להתחדש כמותה".

וסידור הרש"ש- כמובן שלא הרש"ש הדפיסו אלא תלמידיו. ומצינו שינויים רבים בין נה"ש לבין הסידור ולא ניבהל, שהרי כיום כל ישיבה מוציאה סידורים להשלים החסר ולתקן הטעויות המתגלות לה בלימוד ובמסורת שהם לא כהסידור הנדפס. ואף שיש מהמקובלים (הרב בינג בספר נקודות הכסף ועוד) שכתבו שבכל מקום שיש סתירה בין הסידור לנה"ש פוסקים כהסידור שהוא הלכה למעשה.

ובכל זה לא ראיתי דיון לגבי שבעה שלמים, שהיה בזה נפק"מ במוצאי חג השבועות בארה"ק.