חודש ניסן מסוגל לישועות בזמן הזה - מקור קדום?

[חכם באשי]

בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל (ראש השנה יא ע"א).
האם ישנו מקור (מחז"ל או מראשונים), שגם בזמן הזה (היינו, לא בגאולה העתידה) החודש מסוגל לישועה, לניסים וכדומה?
(ואל תביאו ראיה מדברי הקלירי "החודש אשר בו ישועות מקיפות", שאין פירושו כמקובל בפי הבריות)

[ארי שבחבורה]

לגבי ליל הסדר עצמו זו מכילתא מפורשת בפרשת בא (סוף פרשה י"ד) על הפסוק "ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמרים לכל בני ישראל לדרתם", וז"ל: "שמרים לכל בני ישראל" - מגיד שכל בני ישראל עתידין להשתמר בו, עכ"ל, ובטעמו של דבר כותב הנצי"ב ב'העמק דבר' (שם), וז"ל: "שמרים לכל בני ישראל לדרתם" - אז היתה שעה המוכשרת להיותם נגאלים מכל צרות, באשר היתה אז גאולה ראשונה על כן היא שעת הכושר לעולם כי "זה היום עשה ה'" להיות גורם לזה, כמו שכתבתי לעיל פסוק א', עכ"ל, וז"ל שם: ...וכלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר, ומזה הטעם טבע האש במוצאי שבת קודש רותח יותר משום שאז נברא, וכך כתב הרשב"א בשו"ת סימן תי"ג... עכ"ל, ועיי"ש עוד.

[חכם באשי]

יפה! תודה רבה לך. עזרתני, אך עדיין אני זקוק לענין בנוגע לכל חודש ניסן.
ובאמת, מכך שאמרו 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל', והכוונה לט"ו בו (שאז נגאלו בעָבר ויגאלו לעתיד), משמע, ש'ניסן' שבלשון חכמים נתכוונו ל-ט"ו בו!

[ערער בערבה]

דומני שיש גירסא במאן דאית ליה דינא בהדי גוי וכו', על חודש ניסן. בל"נ תיכף אבדוק.

[ארי שבחבורה]

אליה-רבה תרפה,ח:
גרסינן בתענית דף כ"ט [ע"א]: כשם כשנכנס אדר מרבין בשמחה כך כשנכנס אב ממעטין בשמחה, הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי כותי לישתמיט מיניה באב ולימצי נפשיה באדר. פרש"י (בד"ה "ניזיל בהדיה"): בערכאות שלהן. ונ"ל דניסן הוא כאדר, שהרי פרש"י: "משנכנס אדר" - ימי נסים היו לישראל - פורים ופסח, וזה נ"ל כוונת רש"י - דמה שאמר "משנכנס אדר" כוונתו נמי אניסן, דקשה לרש"י - נימא נמי 'משנכנס ניסן'? לכן פירש דבאמת כן כוונתו.
ואם כי אני מתאר לעצמי שה'אליה רבה' איננו מקור קדום דיו עבורך, אולם בכל זאת מכיון שהוא מדייק זאת מדברי רש"י אני מקוה שתמצא בכך תועלת.

[חכם באשי]

הקפצה. דבר בעתו מה טוב.
חודש טוב.

[שבטיישראל]

ובאמת, מכך שאמרו 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל', והכוונה לט"ו בו (שאז נגאלו בעָבר ויגאלו לעתיד), משמע, ש'ניסן' שבלשון חכמים נתכוונו ל-ט"ו בו!

מהיכי תיתי ?

מדברי הקליר בשבעתא לפרשת החודש דיסד :
"לְצִיּוֹן דְּרוֹר חַשְׁתָּ בּוֹ קְפוֹת. דְּבַר אוֹר יְקָרוֹת לִקְפוֹת. הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר יְשׁוּעוֹת בּוֹ מַקִּיפוֹת. הַחוֹסִים בּוֹ מַתְקִיפוֹת. וּמֶנּוּ מַתְחִילוֹת וְתוֹקְפוֹת. וֻעַד רֹאשׁ לְאַרְבַּע תְּקוּפוֹת"
נראה דהכוונה לכללות חודש ניסן ולאו דווקא יום ט"ו בניסן !!

[עושה חדשות]

אולי הנימוק של דרשות הר"ן בדרוש השמיני יכול להועיל כאן קצת. ז"ל -

ההקדמה השלישית, שהענין כאשר קיבל צורה אחת, גם כי תסתלק הצורה ההיא מן הענין ההוא, שיקבל הדבר ההוא, הצורה ההיא שנית, יותר בקלות במעט פעולה. וזה מבואר נגלה, כי המים כשהוחמו וקיבלו צורת החום, גם כי נתקררו, יקבלו החום שנית יותר בקלות, מפני שהחום הראשון חלחלו ודקדקו חלקיהם, ולכן יקבלוהו שנית בקלות יותר, וביחוד כאשר לא עמדו בקרירותם זמן רב. גם העץ והפתילה כשידליקו האש או הנר בהם, הם יותר מוכנים לקבלו פעם שנית אחר היכבותם, מאשר היו קודם הפעם הראשונה. ומזאת ההקדמה הוציא ר' יהושע בפרק קמא דראש השנה (יא א) תולדה אחת, והוא שבניסן עתידין ישראל ליגאל, (והוא) כי מאחר שכבר הוכן החדש ההוא לגאולת האבות, הדין נותן שבו יגאלו הבנים פעם אחרת. אמר(ו) בניסן נולדו אבות, בניסן נגאלו, ובו עתידין ליגאל

[לעומקו של דבר]

אפרופו, אמרה חסידית נאה
ש'נס' זהו בעצם הפירוש של שם החודש 'ניסן'
ו'ניסן' זהו רק התואר, כמו 'זכרן' 'ידען'
וביותר דקדוק, ע"פ הגמרא ב"מ ל"ג. לגבי פריקה

רובץ ולא רבצן

וברש"י

רובץ. מקרה הוא לו שרובץ תחת משאו בפעם הזאת: ולא רבצן. הרגיל בכך:

ולכן הפירוש הוא שהחודש הזה רגיל בניסים ולא שנותן ניסים 'במקרה' חד פעמיים על כן צורת שמו היא לא 'נס' או 'ניסים' אלא 'ניסן'

ועל דרך זו, עוד וורט נפלא
שזהו ההסבר בשינוי טופס התפילה ביו"כ
שבכל יום אומרים מוחל וסולח אתה
אבל ביו"כ אומרים כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון
כי ביו"כ הקב"ה בחינת 'רבצן', רגיל בכך לכסות כעב פשעינו וכענן חטאתינו

[לעומקו של דבר]

יפה! תודה רבה לך. עזרתני, אך עדיין אני זקוק לענין בנוגע לכל חודש ניסן.
ובאמת, מכך שאמרו 'בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל', והכוונה לט"ו בו (שאז נגאלו בעָבר ויגאלו לעתיד), משמע, ש'ניסן' שבלשון חכמים נתכוונו ל-ט"ו בו!

לכאורה איפכא הוה לך למימר
אם חז"ל לא היו כותבים את שכתבו היינו יכולים לחשוב שאפילו שיציאת מצרים משאירה השפעה לדורות, אבל השפעה זו שייכת רק לליל יציאת מצרים, או יכול מבעוד יום זמן הקרבת הקרבן
אך מכיוון שחז"ל אמרו בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, א"כ רואים שחז"ל הבינו שיצי"מ לא השאירה רושם רק בליל ט"ו כי אם בכל החודש

[נחום וואהלינער]

ביוצרות לשבת הגדול אומרים "החודש אשר ישועות בו מקיפות" והוא מפיוט של הקליר שלפי דעה אחת הוא התנ"א רבי אלעזר בר"ש. א"כ יש מקור מאוד קדום לזה.

[חכם באשי]

עי' בבקשה בהודעה הראשונה שבאשכול זה!

[עזריאל ברגר]

ע"ד הצחות אפשר לומר, שברסלב וחב"ד מסכימים, שחודש ניסן ראוי לתואר "חודש שנולד בו מושיען של ישראל"...