פורום אוצר החכמה

מחפש מקור לדין של ירושה פי-שנים, לאח שהוא ה'בכור' בבנים בלבד (הפטר רחם - נקבה).

לא הבנתי.
אתה מתכוין שאם נולדה לאדם בת תחילה, ואחר כך בנים, מקבל גדול הבנים פי שנים???

כרם כתב:לא הבנתי.
אתה מתכוין שאם נולדה לאדם בת תחילה, ואחר כך בנים, מקבל גדול הבנים פי שנים???

תחילת דבריך נכונים סופם לא.
כוונתי על אדם שנולדה לו בת תחילה, ואחר כך בנים.
אני לא מחפש בהכרח מקור לחיוב הדין שיקבל פי-שנים (שמסופקני מי יכתוב כדבר הזה), אלא אף לשלילה.
בגדול, אני מחפש דברים כתובים בפירוש אודות הנושא. ותל"מ.

משהו זכור לי, שהגר"א כתב ענין דומה ב'אדרת אליהו' על אתר. ורבים תמהו עליו, שאין כן ההלכה (אלא הקראים סוברים כן). אני כותב מזכרון רחוק-רחוק. ואולי טעיתי.

חכם באשי כתב:משהו זכור לי, שהגר"א כתב ענין דומה ב'אדרת אליהו' על אתר. ורבים תמהו עליו, שאין כן ההלכה (אלא הקראים סוברים כן). אני כותב מזכרון רחוק-רחוק. ואולי טעיתי.

הוא מדבר על משהו אחר, אם הבכור הוא הראשון ללידה (כהלכה) או ליצירה.

viewtopic.php?f=7&t=6157&p=53636&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98+%D7%94%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94#p53635

תודה וסליחה..

י. רבינוביץ כתב:מחפש מקור לדין של ירושה פי-שנים, לאח שהוא ה'בכור' בבנים בלבד (הפטר רחם - נקבה).

ספרי כי תצא רטו
דבר אחר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת, לפי שמצינו שהבנות נכנסות לנחלה תחת האחים לחלוק בשוה יכול תהא בכורה נוהגת בהן תלמוד לומר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת וכו'.

אתה מחפש מקורות יותר "רציניים" מזה?

עשוי לנחת כתב:

י. רבינוביץ כתב:מחפש מקור לדין של ירושה פי-שנים, לאח שהוא ה'בכור' בבנים בלבד (הפטר רחם - נקבה).

ספרי כי תצא רטו
דבר אחר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת, לפי שמצינו שהבנות נכנסות לנחלה תחת האחים לחלוק בשוה יכול תהא בכורה נוהגת בהן תלמוד לומר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת וכו'.

אתה מחפש מקורות יותר "רציניים" מזה?

מכאן למדנו רק שאם יש בנות בלבד אין בהם דין בכורה, זה לא מלמד לבן שאחר בנות.

לכאורה זה כתוב מפורש בדברים כא יז, כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה, ואם כי ריבו בכור שאחר נפלים, לא ריבו לנולד אחר בנות.

הבונה כתב:

עשוי לנחת כתב:

י. רבינוביץ כתב:מחפש מקור לדין של ירושה פי-שנים, לאח שהוא ה'בכור' בבנים בלבד (הפטר רחם - נקבה).

ספרי כי תצא רטו
דבר אחר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת, לפי שמצינו שהבנות נכנסות לנחלה תחת האחים לחלוק בשוה יכול תהא בכורה נוהגת בהן תלמוד לומר וילדו לו בנים, הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת וכו'.

אתה מחפש מקורות יותר "רציניים" מזה?

מכאן למדנו רק שאם יש בנות בלבד אין בהם דין בכורה, זה לא מלמד לבן שאחר בנות.

נראה לך שיש חילוק? מוזר.

בכל אופן עי' רשב"ם ב"ב קכב ע"ב, ובנכסי האב - שאין חילוק בין נכסי האם לנכסי האב בין לענין ירושת הבנים בין לענין הבנות חוץ משני דברים שיש חילוקין בין נכסי האם לנכסי האב דהיינו בכורה ומזון כדמפרש ואזיל אלא שהבן הזכר נוטל פי שנים בנכסי האב ולא בנכסי האם דלענין ירושת הבן יש חילוק בין נכסי האב לנכסי האם אבל לענין ירושת הבת אין חילוק בין נכסי האב לנכסי האם דאין בת נוטלת בכורה כדדרשינן בסיפרי וילדו לו בנים הבנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת ועוד חילוק אחר שהבת ניזונת כו' ומיהו הבן שוה לענין מזונות בשניהן שהרי יורש הכל והיכא דאין לו מה לירש אפילו מזונות אין לו כגון בנכסים מועטין דאב.
אולי כאן זה יהיה לך יותר ברור, שזה לא משנה אם יש בנים או לא.

אבל בכלל אני לא מבין את כל הנידון, יש סוגיות מפורשות שאפי' אם היו נפלים וכדו' אין לבן בכורה, וכ"ש כשהיה בת, וכך משמע בפסוקים ובגמרות.
מגוחך לחפש מקור לזה.

עשוי לנחת כתב:נראה לך שיש חילוק? מוזר.

לא שבמציאות יש חילוק, אלא שאין לדמות חלוקת בנות בלבד, לחלוקת בנים בלבד, לכן מכאן אין ללמוד.

אבל בכלל אני לא מבין את כל הנידון, יש סוגיות מפורשות שאפי' אם היו נפלים וכדו' אין לבן בכורה, וכ"ש כשהיה בת, וכך משמע בפסוקים ובגמרות.
מגוחך לחפש מקור לזה.

כבר מילתי אמורה לעיל: לכאורה זה כתוב מפורש בדברים כא יז, כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה, ואם כי ריבו בכור שאחר נפלים, לא ריבו לנולד אחר בנות.
וטעית בדין בכור שאחר נפל, לגבי נחלה דינו כבכור כמבואר במשנה בכורות מו., וברמב"ם הל' נחלות פ"ב ה"י.

אני מנחש שטעית וזכרונך הכזיב לך וברצונך לישאל מקור דכיבוד אח הגדול היא רק בבכור לבד

מעיין כתב:אני מנחש שטעית וזכרונך הכזיב לך וברצונך לישאל מקור דכיבוד אח הגדול היא רק בבכור לבד

טעיתי, זה נכון, אך בעצם השאלה... ולא מפני שהתבלבלתי.

עשוי לנחת כתב:
אבל בכלל אני לא מבין את כל הנידון, יש סוגיות מפורשות שאפי' אם היו נפלים וכדו' אין לבן בכורה, וכ"ש כשהיה בת, וכך משמע בפסוקים ובגמרות.
מגוחך לחפש מקור לזה.

ומניין לך שמדובר אף על עניין ירושה שלא יטול פי-שניים? (שמא מדובר רק לגבי פדיון שאין הוא צריך להיפדות)

האם יש אפשרות להוכיח מהרמב"ם שבן זכר אחרי נקבה לא נקרא בכור לעניין ירושה?

מהו השאלה בכלל, הלא אם הוא שני לאביו בוודאי אינו בכור ?

סייג לחכמה כתב:מהו השאלה בכלל, הלא אם הוא שני לאביו בוודאי אינו בכור ?

בהלכות נחלות פ"ב כתוב שאפילו אם האם ילדה כמה פעמים והוא ראשון לאב אז הוא עדיין בכור. על דרך זאת אפשר היה לומר לכאורה שאפילו אם ילד נקבות, מתייחסים לעניין בכור שבבנים. אני מחפש הוכחה שתשלול או תאמת הבנה זאת ברמב"ם.

ברור שלא. אני לא מבין אתה מסתפק בדבר פשוט כזה? שאני חושב שהוא לא כתוב לרוב פשיטותו.

אבל יש ראיה ממשנה מפורשת. בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים ולא נקטה בכור אחר הבת.
ואם אתה רוצה מדברי הפוסקים חיפשתי ומצאתי ט"ז באבן העזר ס"א סק"ט שכתב פשוט כך. והערוך השולחן בהלכות נחלות.

אוצר החכמה כתב:ברור שלא. אני לא מבין אתה מסתפק בדבר פשוט כזה? שאני חושב שהוא לא כתוב לרוב פשיטותו.

אבל יש ראיה ממשנה מפורשת. בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים ולא נקטה בכור אחר הבת.
ואם אתה רוצה מדברי הפוסקים חיפשתי ומצאתי ט"ז באבן העזר ס"א סק"ט שכתב פשוט כך. והערוך השולחן בהלכות נחלות.

אכן חיפשתי מקור לדבר פשוט זה. אם אני מציין במקורות "כך נראה פשוט", ואם אני מציין "וכן משמע מרמב"ם הלכות נחלות... עיי"ש", זה שונה. יש לי העדפה לכמה שפחות סברות ויותר ציון מקורות.
אגב, התמיהה על כך שאני מחפש מקור לדבר פשוט לכאורה קצת תמוהה בעצמה מזה שהט"ז [וערוה"ש] כתב זאת, ואם זה כל כך פשוט מדוע ציין זאת? אלא מן הסתם זה ראוי לציון.
ייש"כ על הראיה מן המשנה.

סליחות כתב:

סייג לחכמה כתב:מהו השאלה בכלל, הלא אם הוא שני לאביו בוודאי אינו בכור ?

בהלכות נחלות פ"ב כתוב שאפילו אם האם ילדה כמה פעמים והוא ראשון לאב אז הוא עדיין בכור. על דרך זאת אפשר היה לומר לכאורה שאפילו אם ילד נקבות, מתייחסים לעניין בכור שבבנים. אני מחפש הוכחה שתשלול או תאמת הבנה זאת ברמב"ם.

ראשית אונו אמרה תורה.
ולכן הבא אחר בנות פשוט שלא ירש כמו שלא תסתפק על בכור שצריך לפדות הבא אחר בנות שאינו פטר רחם.

סליחות כתב:

אוצר החכמה כתב:ברור שלא. אני לא מבין אתה מסתפק בדבר פשוט כזה? שאני חושב שהוא לא כתוב לרוב פשיטותו.

אבל יש ראיה ממשנה מפורשת. בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים ולא נקטה בכור אחר הבת.
ואם אתה רוצה מדברי הפוסקים חיפשתי ומצאתי ט"ז באבן העזר ס"א סק"ט שכתב פשוט כך. והערוך השולחן בהלכות נחלות.

אכן חיפשתי מקור לדבר פשוט זה. אם אני מציין במקורות "כך נראה פשוט", ואם אני מציין "וכן משמע מרמב"ם הלכות נחלות... עיי"ש", זה שונה. יש לי העדפה לכמה שפחות סברות ויותר ציון מקורות.
אגב, התמיהה על כך שאני מחפש מקור לדבר פשוט לכאורה קצת תמוהה בעצמה מזה שהט"ז [וערוה"ש] כתב זאת, ואם זה כל כך פשוט מדוע ציין זאת? אלא מן הסתם זה ראוי לציון.
ייש"כ על הראיה מן המשנה.

כלומר שלא הסתפקת רק חיפשת מקור מבואר.

הט"ז והערוך השולחן כתבו את זה אגב דבריהם. הט"ז שאל קושיה שלפי צד מסויים תהיה שאלה מדוע בכור אחר בת לא מקבל. והערוך השולחן נתן דוגמה לספק אם הוא בכור שיש ספק מי נולד קודם הבן או הבת.

אוצר החכמה כתב:

סליחות כתב:

אוצר החכמה כתב:ברור שלא. אני לא מבין אתה מסתפק בדבר פשוט כזה? שאני חושב שהוא לא כתוב לרוב פשיטותו.

אבל יש ראיה ממשנה מפורשת. בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים ולא נקטה בכור אחר הבת.
ואם אתה רוצה מדברי הפוסקים חיפשתי ומצאתי ט"ז באבן העזר ס"א סק"ט שכתב פשוט כך. והערוך השולחן בהלכות נחלות.

אכן חיפשתי מקור לדבר פשוט זה. אם אני מציין במקורות "כך נראה פשוט", ואם אני מציין "וכן משמע מרמב"ם הלכות נחלות... עיי"ש", זה שונה. יש לי העדפה לכמה שפחות סברות ויותר ציון מקורות.
אגב, התמיהה על כך שאני מחפש מקור לדבר פשוט לכאורה קצת תמוהה בעצמה מזה שהט"ז [וערוה"ש] כתב זאת, ואם זה כל כך פשוט מדוע ציין זאת? אלא מן הסתם זה ראוי לציון.
ייש"כ על הראיה מן המשנה.

כלומר שלא הסתפקת רק חיפשת מקור מבואר.

הט"ז והערוך השולחן כתבו את זה אגב דבריהם. הט"ז שאל קושיה שלפי צד מסויים תהיה שאלה מדוע בכור אחר בת לא מקבל. והערוך השולחן נתן דוגמה לספק אם הוא בכור שיש ספק מי נולד קודם הבן או הבת.

חיפשתי מקור מבואר עם עדיפות ברמב"ם, אבל אולי אין, כי ייתכן שזה באמת פשוט. ייש"כ.