פורום אוצר החכמה

ג) אפך כמגדל הלבנון זה בית המקדש מה האף הזה נתון בגבהו של אדם כך בית המקדש נתון בגבהו של עולם מה האף הזה רוב תכשיטין תלויין עליו כך כהונה ולויה ומלכות מיעקב כמגדל הלבנון שנא' (דברים ג') ההר הטוב הזה והלבנון ר' טביומי אמר שמלבין עונותיהם של ישראל כשלג שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ר' שמעון בן יוחאי אומר שכל הלבבות שמחות בו שנא' (תהלים מ"ח) יפה נוף משוש כל הארץ ורבנן אמרי על שם (מלכים א' ט') והיו עיני ולבי שם כל הימים צופה פני דמשק א"ר יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק שנא' (זכריה ט') משא דבר ה' בארץ חדרך מהו חדרך ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך חד לאומות ורך לישראל ד"א חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקב"ה ודמשק מנוחתו וכי דמשק מנוחתו והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש שנא' (תהלים קל"ב) זאת מנוחתי עדי עד אמר לו עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשערי דמשק וגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנא' ודמשק מנוחתו עד דמשק מנוחתו מה מקיים ר' יוחנן (ירמיה ל') ונבנתה עיר על תלה כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה כך עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה וגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנא' (ישעיה נ"ד) כי ימין ושמאל תפרוצי הרי לארך לרחב מנין ת"ל (זכריה י"ד) ממגדל חננאל עד יקבי המלך ר' זכאי רבה אמר עד שיחיה ריפע עד היקבין שיקבן מלך מלכי המלכים הקב"ה הרי לארכה ולרחבה ולמעלה מניין ת"ל (יחזקאל מ"א) ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות תני עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד עד שתאמר צר לי המקום רבי יוסי ברבי ירמיה אמר עדיין לא למדנו שבח ירושלים מהיכן את למד שבחה מחומותיה שנאמר (זכריה ב') ואני אהיה לה נאום ה' חומת אש סביב:

ד"א והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל חודש ובכל שבת א"ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו והיאך הם באין ראש חודש ושבת מסוף העולם אלא העבים באין וטוענים אותם ומביאין אותם לירושלים והם מתפללים שם בבוקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופנה וגו' (ישעיה ס' ח'):

מעיין כתב:ו דאר"י יתרחב ככל העולם כולו דלפי"ז על כרחך שגם יהי' מקום שיהי' חו"ל ומן הסתם יהי' גם כן התרחבות לה שחו"ל הרי מקיף אר"י

הוגה כתב:הטענה שאיך יהיה מקום וכו' איני מבין, אם יש מקום לכולם בשכיבה לא יהיה מקום בעמידה...?
(ותיכף יטענו שקברו על קברים וחלק רח"ל נשרפו וכו').
חוץ מזה, שהיום חיים בעולם 7-8 מליארד בני אדם ויש עוד מקום פנוי, לא יהיה מקום פנוי לכולם אם יסתלקו כמה מליארד סינים?

ספר אמונות ודעות - מאמר שביעי - אות ז:
ואם ישאל ויאמר, כאשר יחייה ה' כל מתי האומה הזו כיצד תכיל אותם הארץ? נאמר, שאם נעשה חשבון נמצא כי מאז שיצאה אומתינו לעולם עד זמן הישועה אלפים ומאתים שנה ועוד כמה שנים יהיו שלשים ושנים דורות בקירוב מאה ועשרים רבוא גברים ונשים, ואם נניח שכולם צדיקים ובעלי תשובה שיהו זכאים לזמן הישועה, כי אז היינו מוצאים שלא ימלאו מן הארץ אלא חלק אחד ממאה וחמשים חלקים, כל זה מתוך הנחה שנתן לכל אחד מהם יותר על מאתים אמות למשכן וזריעה ויתר הצרכים. פירוט הדבר שאם נכפיל מאה ועשרים רבוא שהוא שעור מספר האומה בקירוב במשך הזמנים בשלשים ושנים דורות שהוא מספר הדורות, יהיה זה שלשת אלפים רבוא ושמונה מאות וארבעים רבוא. ואם נתן להם מן הארץ ארבע פרסאות על ארבע פרסאות שהם חלק ממאה וחמשים ונפרטם לאמות כל פרסה שלשה מילין, וכל מיל ארבעת אלפים אמה באמה השחורה שהיא שתי אמות וחצי, יהיה לכל נפש מהם מרחב במקום רפ"ח אמות וזה מה שלא יעלם אלא למי שאינו מתלמידי החכמים:

הוגה כתב:"ארץ הצבי" בגיטין נ"ז שיתרחב - כפשוטו? או שר' חנינא צחק על הצדוקי? (ועכ"פ בדבריו יכול להיות רמזים לעניינים אחרים)

הוגה כתב:"חול אשר על שפת הים" זה ביטוי להרבה, וכמובן לא פשוטו.
וז"ל רב סעדיה גאון:

ספר אמונות ודעות - מאמר שביעי - אות ז:
ואם ישאל ויאמר, כאשר יחייה ה' כל מתי האומה הזו כיצד תכיל אותם הארץ? נאמר, שאם נעשה חשבון נמצא כי מאז שיצאה אומתינו לעולם עד זמן הישועה אלפים ומאתים שנה ועוד כמה שנים יהיו שלשים ושנים דורות בקירוב מאה ועשרים רבוא גברים ונשים, ואם נניח שכולם צדיקים ובעלי תשובה שיהו זכאים לזמן הישועה, כי אז היינו מוצאים שלא ימלאו מן הארץ אלא חלק אחד ממאה וחמשים חלקים, כל זה מתוך הנחה שנתן לכל אחד מהם יותר על מאתים אמות למשכן וזריעה ויתר הצרכים. פירוט הדבר שאם נכפיל מאה ועשרים רבוא שהוא שעור מספר האומה בקירוב במשך הזמנים בשלשים ושנים דורות שהוא מספר הדורות, יהיה זה שלשת אלפים רבוא ושמונה מאות וארבעים רבוא. ואם נתן להם מן הארץ ארבע פרסאות על ארבע פרסאות שהם חלק ממאה וחמשים ונפרטם לאמות כל פרסה שלשה מילין, וכל מיל ארבעת אלפים אמה באמה השחורה שהיא שתי אמות וחצי, יהיה לכל נפש מהם מרחב במקום רפ"ח אמות וזה מה שלא יעלם אלא למי שאינו מתלמידי החכמים:

הרי זה כאמור לעיל, שאין "בעיה" כזו.
(ולע"ע לא מצאתי שהוא כותב שהעולם יתרחב).

מדרש תנחומא צו פרק יב
להיכן א"ל אל פתח אהל מועד א"ל משה רבש"ע ששים רבוא אנשים וששים רבוא בחורים היאך אני יכול להעמידן אל פתח אהל מועד ואינו אלא בית סאתים א"ל הקב"ה ועל דבר זה אתה תמיה השמים האלו לא כדוק של עין הם ואני הוא שעשיתים מראש העולם ועד סופו שנאמר (ישעיה מ) הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת ואף לעתיד לבוא כך אני עושה בציון כל אותן האוכלסין מן האדם הראשון עד שיחיו המתים היכן הם עומדין והם עתידים לומר צר לי המקום גשה לי ואשבה מה אני עושה להם אני מרחיבה שנאמר (שם סד) הרחיבי מקום אהלך מהיכן אתה למד מהר סיני כיון שנגלה הקב"ה עליו מיד נרחב...

חכם באשי כתב:איך שירבבת לכאן את ווריטהמר, הוא לא הדפיס את העיבוד בכלל!...

חכם באשי כתב:מעיין,
בכל המדרשים שהבאת לא נזכר מאומה עניין התרחבותה של חוצה לארץ, ואין להקיש מארץ ישראל, די לך חידושה!

מעיין כתב:קיצרתי
תלוי האיך לומדים בביאור ענין התרחבות א"י אי הכוונה שכל העולם כולו כמות שהיא
יהי' קדוש כקדושת א"י
או דאר"י יתרחב ככל העולם כולו דלפי"ז על כרחך שגם יהי' מקום שיהי' חו"ל ומן הסתם יהי' גם כן התרחבות לה שחו"ל הרי מקיף אר"י

מעיין,
המקור הקדום ביותר המדבר בענין, הידוע לי, הוא רס"ג באמונות ודעות (מאמר שביעי או שמיני), התמה, כיצד יהיה מקום אחרי התחייה, ואחד מתירוציו הוא, שהעולם יתרחב. כך זכור לי.

המקור הקדום ביותר המדבר בענין, הידוע לי, הוא רס"ג באמונות ודעות (מאמר שביעי או שמיני), התמה, כיצד יהיה מקום אחרי התחייה, ואחד מתירוציו הוא, שהעולם יתרחב. כך זכור לי.

חכם באשי כתב:מעיין,
בכל המדרשים שהבאת לא נזכר מאומה עניין התרחבותה של חוצה לארץ, ואין להקיש מארץ ישראל, די לך חידושה!
המקור הקדום ביותר המדבר בענין, הידוע לי, הוא רס"ג באמונות ודעות (מאמר שביעי או שמיני), התמה, כיצד יהיה מקום אחרי התחייה, ואחד מתירוציו הוא, שהעולם יתרחב. כך זכור לי. וראוי גם לעיין במגדים חדשים עמ"ס ברכות במאמר תחיית המתים שבראשו, המביא כמה מהאחרונים שנו"נ בדברי רס,ג.