פורום אוצר החכמה

כתב הפלא יועץ:
"ייש גזל שאינו גזל בדיני אדם אבל הוא גזל בדיני שמים, כגון התובע את חבירו לדין תורה על נזק שהלה גרם לו, אך לא עשה כן במזיד ובכוונה, אלא בטעות הזיקו, ואף אם מצד הדין הוא באמת חייב לשלם לו, אין רוח המקום נוחה ממנו, ועובר על 'ואהבת לרעך כמוך', ועל כגון זה אמרו חז"ל 'אדם ניכר בכיסו'"

מה המקור לדבריו שראוי שלא לתבוע נזק בשוגג?

בנזק שנעשה שלא לשם נזק נמצא כתוב בשו"ת מהר"י מינץ שאינו חייב.

תוכן כתב:בנזק שנעשה שלא לשם נזק נמצא כתוב בשו"ת מהר"י מינץ שאינו חייב.

אדם מועד לעולם?
בודאי זכוונת המהר"י מינץ אחרת- אנא יצטט כתר"ה את לשונו.

לך תעיין לבד בתשובתו האחרונה.

תוכן כתב:לך תעיין לבד בתשובתו האחרונה.

עיינתי. שם מדובר (אגב אורחא של שאלת לא ילבש בפורים) על גזל בפורים שאין לו דין גזל כי אין כוונתו לגזול, ולא על נזק בשוגג. (ומן הסברא אין לדמות ביניהם, שהרי אם חוטף ללא כוונת גזל- אין זה גזל כלל, שהרי אין כאן כוונה לקנין גזילה. ואילו במזיק- אדם מועד לעולם, ומה לנו לדון בכוונתו). בכל מקרה, המהר"י מינץ אינו מזכיר שם כלל נזק בשוגג.

גוזל גם נחשב מזיק, עיין ב"ק ד' ע"ב.

תוכן כתב:גוזל גם נחשב מזיק, עיין ב"ק ד' ע"ב.

את זה גם אני הקטן יודע. אך אין הכוונה שגדריהם ההלכתיים זהים לכל דבר ועניין.

הם גם לא שונים לגמרי. בכל מקרה, הפוסקים משתמשים בתשובה זו בדין מזיק בפורים גם. דוק ותשכח.