פורום אוצר החכמה

ראיתי שישנם ששופכים לכוסם יין, ואחר הקידוש שופכים השארית בחזרה לבקבוק ואף שידוע שלא הוטבל כלל (ובבד"ץ אומרים שבקבוקים שלהם טעונים טבילה אא"כ ישנו סימון קטן בצד למטה שנראה אות 'פ' וראשו משולש שאז זה אומר שנעשה ע"י ישראל) - האם יש מקור אמיתי להקל בזה או שנעשה בלא שימת לב או מחוסר ידיעה?

מה הבעיה להחזיר יין?
הכלי הוא חד פעמי בכל מקרה וכשמסיימים בו את השימוש הראשוני משליכים אותו לפח.
וגם להשתמש בו אחר כך למלאות בו יין או מים יש צדדים להקל.

מורה צדק כתב:מה הבעיה להחזיר יין?
הכלי הוא חד פעמי בכל מקרה וכשמסיימים בו את השימוש הראשוני משליכים אותו לפח.
וגם להשתמש בו אחר כך למלאות בו יין או מים יש צדדים להקל.

נו, יבאר נא כת"ר מה הם צדדי ההיתר

יעויין בהרחבה בספרו של הרה"ג צבי כהן שליט"א על טבילת כלים.

לכאו' למחמירים בזה יש מקור משו"ת מהרי"ל דיסקין בקונט"א סי' קלו, שאי"צ לשפוך מיד מהבקבוק מפני שאינו טבול דהוי בשב ואל תעשה, אך בסו"ד כתב שאין זה נקרא שימוש, וא"כ גם אם ירצה להחזיר לית חשש.
ובשו"ת פרי השדה (ח"ב סי' קט) כתב שמסתמא אין דעת הקונה לקנות את הבקבוק בשביל שלא לעבור בזה איסור, ואיסורא לא ניחא ליה למקני, ובפרט שטבילת זכוכית מדרבנן.
ובבא"ח ש"ב סדר מטות אות ה' דיבר על צלוחיות גדולות של זכוכית שמיועדות לקיום היין שמעיקר הדין צריכים טבילה, וכמ"ש הבית דוד סי' סב, אלא שבשו"ת בית יהודה סי' נב כתב לפטור וכן בשיירי כנה"ג סי' קכ בהגב"י יח, וכתב הבא"ח שהמנהג מסייעו. וכן נקט בהליכות עולם (ח"ז עמ' רנו) כאשר יראה המעיין דבריו הנפלאים באר היטב.

יעוין בתשו' אגרות משה, יו"ד ח"ב סי' מ'.
שם פוסק שאין צריך להטבילם. מפני שבתחילה הבקבוקים נמכרים אגב התכולה והם בטלים אליה. ואם אח"כ היהודי רוצה להשתשמש בהם ככלי, הרי הוא הופכם עתה לכלי, ואין צריכים טבילה.
יעו"ש בדבריו.

אוצרניק כתב:יעוין בתשו' אגרות משה, יו"ד ח"ב סי' מ'.
שם פוסק שאין צריך להטבילם. מפני שבתחילה הבקבוקים נמכרים אגב התכולה והם בטלים אליה. ואם אח"כ היהודי רוצה להשתשמש בהם ככלי, הרי הוא הופכם עתה לכלי, ואין צריכים טבילה.
יעו"ש בדבריו.

לפי"ז אם ימלא יין או מים [מזוג-חד על תרי] כשעדיין לא נגמר היין המקורי-ראשוני מהבקבוק שפיר דמי, כי עדיין לא הפכם לכלי אחר גמר התכולה הראשונית, האומנם?

אכן כך.
לא רק כשלא נגמר תכולתו מותר אלא אפי' אם נגמר תכולתו מותר ממנ"פ דקודם שנגמר תכולתו הרי הוא בטל למשקה ואחר שנגמר תכולתו נעשה עכשיו כלי והוי כלי ישראל שאי"צ טבילה.

ארי במסתרים כתב:... ואחר שנגמר תכולתו נעשה עכשיו כלי והוי כלי ישראל שאי"צ טבילה.

לא הבנתי, וכי אין הבקבוק כלי בעודו מלא?
אולי אינו "כלי סעודה", כי הוא מיועד למכירה וכיו"ב, אבל מה שייך לומר שאינו כלי, (וכי לענין קבלת טומאה לא יקבל?) עד שנאמר שכשנגמר תכולתו יצא מכלל גולם לכלל כלי.