השור 'עומד' - מקור?

[חכם באשי]

הרבה בע"ח משמשים כ'סמלים'. לדוגמא, האריה - לגבורה.
האם השור משמש כסמל ל'עומד'?

[תוכן]

לעומד? ואיזה חיה משמשת כסמל ליושב? לרץ? למקפץ?

[ישיבה מאן דהו]

לעומד? ואיזה חיה משמשת כסמל ליושב? לרץ? למקפץ?

רץ כצבי.

[חכם באשי]

בפרקי היכלות, פרק כז, נאמר כך:

גאה בבריות אדם
דמות אדם בכסאך קבעת / ידי אדם תחת כנפיהם
רצים כאדם / עמלים כאדם
כורעים ומשתחוים בשירה כאדם ואימתך מלך עליהם

גאה בבהמות שור
דמות שור בכסאך קבעת / פני שור להן
רצים כשור / עמלים כשור
עומדים על עמדם כשור ואימתך קדוש עליהם

גאה בחיות ארי
דמות ארי בכסאך קבעת / פני ארי להם
שאגתם כארי / אימתם כארי
זרוע עוזם כארי ואימתך אדיר עליהם

גאה בעופות נשר
דמות נשר בכסאך קבעת / פני נשר להם
קלים כנשר / ועופפים כנשר
טסין כנשר ואימתך טהור עליהם

ופשוט, ברצוני להבין את המשפט המודגש.

[תוכן]

האם הדימויים בספרות ההיכלות מקורם ממדרשי חז"ל או מהפסוקים או שמקורם ברוח הכותב והעולה במרכבה. או במלים אחרות, האם יש סיבה להניח שהדמוי הזה יש לו מקביל במקום אחר?

[חכם באשי]

הרי התכונות של האדם, האריה והנשר - ידועות ממקומות אחרים, מדוע נסבור ש'עמידת' השור שונה מהם?

[הבונה]

אולי קשור לזה:
viewtopic.php?f=7&t=3772&p=28336&hilit=%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95+%D7%A7%D7%A8%D7%9F+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A8#p28336

[תוכן]

רצים כאדם? יש לנו דמוי בחז"ל שריצה תכונת האדם. (כמובן שיש המון מקורות שמדברים על אנשים רצים, ואין לקרוא לתיאורים כאלו דמוי.) עמלים כאדם? האם יש לנו דמוי כזה? (אדם לעמל ילד כמובן אינו דמוי) וכורעים ומשתחים בשירה? בשירה דוקא?

ומה עם רצים כשור? איפה יש דמוי כזה?

ומה עם זרוע עוזם כארי?

טסים כנשר? מה זה טס? ואיפה יש דמוי של נשר טס? (אם כבר, הרי שהקב"ה טס בי"ח אלף עולמות על כרוב, ומכיון שכרוב הוא שור, הרי ששור הוא הטס לא הנשר.)

יש לעורר שצורת החיבור של היכלות שונה לגמרי מצורת החיבור של הפיוטים. הפיוטים חוברו עם זיקה מובהקת לספרות חז"ל והמדרשים. היינו המחבר צירף רעיון לרעיון מונח למונח על ידי שליטה מוחלטת בשני התלמודים ובמדרשים, וזה ידוע. אבל ספרות היכלות הם טקסטים אקסטזיים, שנאמרו ונשנו מתוך אקסטזה. ואעיר בזה על דבר שנעלם מעיני רבים שהטקסטים גם מיועדים להיות נאמרים באקסטזה ולהביא לידי אקסטזה. ולמשל, ברבון כל העולמים הנאמר בליל שבת, מלך אביר מלך ברוך וכו' שהוא מההיכלות, הרי שרוב האנשים מתרכזים באביר בברוך בגדול בדובר שלום וכן הלאה. אבל האמת, שההתרכזות צריכה להיות במלך, רק מכיון שאי אפשר להתרכז במלך מפסיקים באביר בברוך וכו'. והרי הוא בבחינת רצוא ושוב, אלא שכל רצוא אמורים להגיע גבוה יותר ובכל שוב השוב לא כל כך נמוך. ואין בכוחי להאריך עוד בזה, וכתבתי מה שכתבתי רק כדי לעורר שאין להתייחס לספרות ההיכלות כמו אל ספרות הפיוטים.

[הבונה]

טסים כנשר? מה זה טס? ואיפה יש דמוי של נשר טס? (אם כבר, הרי שהקב"ה טס בי"ח אלף עולמות על כרוב, ומכיון שכרוב הוא שור, הרי ששור הוא הטס לא הנשר.)

ואומ' כנשר יעיר קנו וגו' מה נשר זה טס על קנו נוגע ואינו נוגע כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפי' טפח (תוספתא חגיגה פ"ב ה"ו)

מהו בגפו? אמר חס ושלום אם גרמו עונות אויבים באים עליהם באגפים כנשרים שטסים בשמים, דכתיב קלים היו רודפינו כנשרי שמים. (מדרש דורשי רשומות)

פני נשר כנגד אליהו שטס העולם בארבע טיסות (חופת אליהו)

[תוכן]

עלי אפשר להמליץ, פתיתני ה' ואפת (מלשון פתי).

[אחשדרפנטובסקי]

הרבה בע"ח משמשים כ'סמלים'. לדוגמא, האריה - לגבורה.
האם השור משמש כסמל ל'עומד'?

כמו שהוא לא משמש כסמל לרץ (אע"פ שכתוב בפרקי היכלות רץ כשור) כך אינו משמש סמל לעומד. רק לפי פשוטו בא לומר שהשור החקוק בכסא הכבוד הינו דמוי שור לכל דבר, הפרצוף, העמל, הריצה וגם העמידה. מה זה אומר בדיוק? לא יודע, אבל בטח לא בא לומר שהשור מסמל "עומד".

[זקן ששכח]

אם לא תמצא ביאור טוב יותר איישב [בדוחק] שאין כוונתו לבע"ח שור, אלא כוונתו לחומה שנקראת בשם 'שור'. והרי החומה היא סמל לעמידה, וכמו שנאמר לדוגמא 'נצבו כמו נד' ועוד כהנה.

[בגולה]

האם "עומד" ו"עומד על עומדם" כוונה אחת להם?

[גוראריה]

ד"ה ב, ב ד: עומד על שנים עשר בקר

[הבונה]

ד"ה ב, ב ד: עומד על שנים עשר בקר

אזי הים עומד לא השוורים.

[הבונה]

אם לא תמצא ביאור טוב יותר איישב [בדוחק] שאין כוונתו לבע"ח שור, אלא כוונתו לחומה שנקראת בשם 'שור'. והרי החומה היא סמל לעמידה, וכמו שנאמר לדוגמא 'נצבו כמו נד' ועוד כהנה.

???
מדובר כאן בד' חיות המרכבה.

[גוראריה]

ד"ה ב, ב ד: עומד על שנים עשר בקר

אזי הים עומד לא השוורים.

אכן. אבל אולי לכן הם סמל של עמידה קבועה במק"א

[צביב]

אם לא תמצא ביאור טוב יותר איישב [בדוחק] שאין כוונתו לבע"ח שור, אלא כוונתו לחומה שנקראת בשם 'שור'. והרי החומה היא סמל לעמידה, וכמו שנאמר לדוגמא 'נצבו כמו נד' ועוד כהנה.

נראה שכולם אמרו ענין אחד של מידת הגבורה [וכמו שהאריך תוכן וד"ל]
והיא ניכרת בחומה,
ובעמידה [כעין מה שכתוב על השמים עומדים מיראתם -עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו]