דעת ותבונה כתב:1. שיעור התמותה של נשאי הקורונה, לפי מה שקראתי, עומד על כ- 2.5%.
שיעור זה מוגדר לכאורה כ'מיעוט שאינו מצוי', ...
דעת ותבונה כתב:2. אלא שלכאורה בבואנו לעסוק בשאלה זו, השאלה הרלוונטית איננה כמה הם שיעורי התמותה בקרב הנשאים, אלא השאלה כמה מתוכם פיתחו מחלה מסוכנת . הנתונים אודות כך - שונים לגמרי... כאן, כבר מדובר בכ- 14% שיפתחו דלקת ראות וכיו"ב ויזדקקו לאישפוז בבית חולים.
שיעור של 14% נחשב כ'מיעוט המצוי' גם לגבי דיני טריפות.
שש ושמח כתב:דעת ותבונה כתב:1. שיעור התמותה של נשאי הקורונה, לפי מה שקראתי, עומד על כ- 2.5%.
שיעור זה מוגדר לכאורה כ'מיעוט שאינו מצוי', ...
מה המקור שמיעוט שאינו מצוי לא נחשב ספק פיקו"נ?
לענ"ד מסתבר ש 2.5% ודאי נחשב ספק פיקו"נ
שש ושמח כתב:דעת ותבונה כתב:2. אלא שלכאורה בבואנו לעסוק בשאלה זו, השאלה הרלוונטית איננה כמה הם שיעורי התמותה בקרב הנשאים, אלא השאלה כמה מתוכם פיתחו מחלה מסוכנת . הנתונים אודות כך - שונים לגמרי... כאן, כבר מדובר בכ- 14% שיפתחו דלקת ראות וכיו"ב ויזדקקו לאישפוז בבית חולים.
שיעור של 14% נחשב כ'מיעוט המצוי' גם לגבי דיני טריפות.
מה פתאום למדוד לפי אחוזי התחלואה? ההיתר לחילול שבת אינו כדי שלא יחלו אלא כדי שלא ימותו.
גל של אגוזים כתב:השאלה לא נפתרה:
היכן מצינו 'שיעור' בספק פיקוח נפש?
[נא להביא מקור למה שכתבת בשם הג"מ משה שטרנבוך שליט"א]
דעת ותבונה כתב:האם מותר לחלל שבת בכדי למנוע הידבקות מנגיף הקורונה?
דעת ותבונה כתב:שש ושמח כתב:דעת ותבונה כתב:2. אלא שלכאורה בבואנו לעסוק בשאלה זו, השאלה הרלוונטית איננה כמה הם שיעורי התמותה בקרב הנשאים, אלא השאלה כמה מתוכם פיתחו מחלה מסוכנת . הנתונים אודות כך - שונים לגמרי... כאן, כבר מדובר בכ- 14% שיפתחו דלקת ראות וכיו"ב ויזדקקו לאישפוז בבית חולים.
שיעור של 14% נחשב כ'מיעוט המצוי' גם לגבי דיני טריפות.
מה פתאום למדוד לפי אחוזי התחלואה? ההיתר לחילול שבת אינו כדי שלא יחלו אלא כדי שלא ימותו.
כמו שכתבתי בהמשך הדברים - כי בכה"ג הוי מצב מסוכן קיים שלאחר זמן מחלימים ממנו
תשובות והנהגות כרך ה סימן שצט
והנה דעתי נוטה מסברא, דעד שני אחוזים למאה על הצד שמא תצמח סכנה אין להחשיבו בזה כספק פיקו"נ, שכמדומה שבפחות משני אחוז אין דרך בנ"א לחוש שתתעורר סכנה. [וסמך לזה מה ששמעתי מאחד ששאל להחזו"א, על חולה מסוכן ר"ל שיש לו רק חיי שעה וע"י ניתוח יש ספק רחוק שינצל, ואם לא יינצל אז ימות ע"י הניתוח עצמו, והשיבו, שאם יש חמשה אחוזים שיינצל מותר לעשות את הניתוח, אבל בפחות מזה אסור. והנה בגמרא דע"ז (דף כז:) איתא, דאף שאין להתרפאות מנכרי משום סכנה, אבל בחולי שודאי ימות ממנו אם לא יתרפא ע"י נכרי, מותר להתרפאות מנכרי, דאף שעלול להפסיד חיי שעה, מ"מ כיון שיש צד שירפאנו ויחיה חיי עולם, ע"כ לא חיישינן ע"ש, הרי מבואר שמותר לסכן חיי שעה ודאי עבור ספק הצלת חיי עולם. ומהא דלא התיר החזו"א לסכן חיי שעה עבור צד הרחוק מאד פחות מחמשה אחוז שינצל לחיי עולם, מבואר דבצד פחות מחמשה אחוז לא נחשב כספק חיי עולם [ע"ע בדברינו בח"ב סי' של"ט].
עושה חדשות כתב:דעת ותבונה כתב:האם מותר לחלל שבת בכדי למנוע הידבקות מנגיף הקורונה?
צריך לשאול עוד האם מותר לחלל שבת ע"מ לקיים את ההוראות המחמירות כפי שנקבעו, ולדוג' אדם שחזר מחו"ל והוא מתבודד בהתאם להוראות, וכעת כדי לשמור על הבידוד ולא להימצא בחברת מאות בנ"א הוא יצטרך לעבור על איסורים [בקו"ע]. לכאו' זה כבר רחוק יותר, אבל מאידך הרי מדובר על פיקו"נ דרבים, עיין כאן.
דרומי כתב:יודעני על רב אחד שפרסם מכתב חריף לבנות קהילתו בדבר האיסור לאשה לטבול בעת הבידוד
ובאמת שלדידי לא מובן מלכתחילה, הרי אם היא בבידוד איך לא תחשוש לשלומו של בעלה
[למרות שהאמת היא שחובת הבידוד היא למיגדר מילתא, והראיה היא שביום מסויים הודיעו על כך שכל השבים מחו"ל מהשעה 8 בערב חייבים בבידוד, אף שמי שהגיע בשעה 7 אינו חייב בזה. ופשוט]
דעת ותבונה כתב:עושה חדשות כתב:דעת ותבונה כתב:האם מותר לחלל שבת בכדי למנוע הידבקות מנגיף הקורונה?
צריך לשאול עוד האם מותר לחלל שבת ע"מ לקיים את ההוראות המחמירות כפי שנקבעו, ולדוג' אדם שחזר מחו"ל והוא מתבודד בהתאם להוראות, וכעת כדי לשמור על הבידוד ולא להימצא בחברת מאות בנ"א הוא יצטרך לעבור על איסורים [בקו"ע]. לכאו' זה כבר רחוק יותר, אבל מאידך הרי מדובר על פיקו"נ דרבים, עיין כאן.
שמעתי מידיד כי רב פלוני התיר למבודד (לא לנשא קורונה!) לבא לביהכנ"ס לשמיעת זכור, בהתבסס על יסוד הטיעון של מע"כ, דהיינו שההוראה לרבים שונה מן ההוראה ליחיד.
מעניין לברר אצל רבנים ומוצי"ם מה הם משיבים לנשי אודות טבילת מצווה בתקופת בידוד
ביליצר כתב:גדולי התורה: ביטול לימוד של תשב"ר מסוכן יותר מהקורונה
הנחיית משרד הבריאות להפסיק את הלימודים במערכת החינוך לא תיושם בחיידרים הליטאים, כך נודע , זאת בעקבות הוראתם הברורה של גדולי ישראל - עמם נועצו הערב המנהלים (חרדים)
מעט דבש כתב:ראיתי טוענים, שצורת החישוב של שיעור התמותה אינה נכונה.
אי אפשר לקחת את כל חולי הקורונה כיום, ומולם כל אלו שמתו, כי אף אחד לא מת באותו יום שהחלה אצלו המחלה, אלא כשלשה שבועות לאחר מכן. וממילא אי אפשר להכניס בחשבון את כל חולי הקורונה, אלא רק את אלו שעבר עליהם שלשה שבועות.
וצריך לקחת את מספר חולי הקורונה מלפני שלשה שבועות, ומולם את אלו שמתו.
ובחשבון זה, האחוזים יוצאים הרבה יותר.
דעת ותבונה כתב:באיטליה אחוזי התמותה הם כ - 9%, לא ברור מה ההסבר לכך, אך בוודאי שאחוזים כאלו מוגדרים כחשש פיקו"נ ברור ומיידי.
יעקב בורלשטיין כתב:כמדומה שאין זה כלל בגדר מיעוט, שהרי איננו זורקים אבן ש2.5 אחוז שהיא תפגע, אלא זורקים מאה אבנים שיהרגו 2.5 מהאנשים
דעת ותבונה כתב:יעקב בורלשטיין כתב:כמדומה שאין זה כלל בגדר מיעוט, שהרי איננו זורקים אבן ש2.5 אחוז שהיא תפגע, אלא זורקים מאה אבנים שיהרגו 2.5 מהאנשים
בדיוק כפי שאנו נותנים הוראה גורפת לרוב המעוברות לצום ביום הכיפורים, למרות שהוראה גורפת כוללת גם אותן נשים מן האחוז הקטן שאצלן הדבר יגרום להפלה, והיחיד שהתיר בזאת הוא הגרי"י פישר כידוע.
דעת ותבונה כתב:עתה, לאחר חודש וחצי בתוך הקורונה - יש מי שמתיר חילול שבת למניעת קורונה אצל אדם צעיר?
אוהב עמו כתב:בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין הביא הוראה מעניינת של הגרשז"א לחייל בשירות המודיעין בגדרי פיקוח נפש.
לכאורה שייך מאד לנידו"ד.
הספר אינו תחת ידי (שייך לבעלי חבילת מוה"ק)
יבורך המעלהו לאתרא הדין
בברכה המשולשת כתב:אוהב עמו כתב:בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין הביא הוראה מעניינת של הגרשז"א לחייל בשירות המודיעין בגדרי פיקוח נפש.
לכאורה שייך מאד לנידו"ד.
הספר אינו תחת ידי (שייך לבעלי חבילת מוה"ק)
יבורך המעלהו לאתרא הדין
הבאתיו כאן
הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין במאמרו "גדרי ספק פיקוח נפש - חילול שבת לכל צרכי חולה מסוכן", אסיא נג–נד (תשנ"ד), עמ' 87 ואילך, בעמ' 100, בשם הגרש"ז אויערבאך: "למרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקוח נפש של יחיד ושל רבים, ואף על ספק פיקוח נפש של יחיד מחללים שבת, בכל זאת יש הבדל גדול ביניהם ברמת הסיכון הנחשבת לפיקוח נפש. תיתכן דרגת סיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקוח נפש, ואילו אצל ציבור אכן תיחשב לפיקוח נפש. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות, על אף שיש בהן אחוז סיכון מסוים, נניח של אחד ל-10,000. אבל ראש מדינה אשר ייטול סיכון של אחד ל-10,000 על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, שכן על ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. לפיכך יש לפענח את כל השדרים, כיון שהנדון בהם הוא בטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקוח נפש."
דעת ותבונה כתב:בברכה המשולשת כתב:אוהב עמו כתב:בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין הביא הוראה מעניינת של הגרשז"א לחייל בשירות המודיעין בגדרי פיקוח נפש.
לכאורה שייך מאד לנידו"ד.
הספר אינו תחת ידי (שייך לבעלי חבילת מוה"ק)
יבורך המעלהו לאתרא הדין
הבאתיו כאן
הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין במאמרו "גדרי ספק פיקוח נפש - חילול שבת לכל צרכי חולה מסוכן", אסיא נג–נד (תשנ"ד), עמ' 87 ואילך, בעמ' 100, בשם הגרש"ז אויערבאך: "למרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקוח נפש של יחיד ושל רבים, ואף על ספק פיקוח נפש של יחיד מחללים שבת, בכל זאת יש הבדל גדול ביניהם ברמת הסיכון הנחשבת לפיקוח נפש. תיתכן דרגת סיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקוח נפש, ואילו אצל ציבור אכן תיחשב לפיקוח נפש. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות, על אף שיש בהן אחוז סיכון מסוים, נניח של אחד ל-10,000. אבל ראש מדינה אשר ייטול סיכון של אחד ל-10,000 על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, שכן על ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. לפיכך יש לפענח את כל השדרים, כיון שהנדון בהם הוא בטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקוח נפש."
מעניין מאוד!
אני מהרהר לפום ריהטא, ואשמח לתשובתך, למה הוראה בשולחן ערוך בהל' פיקו"נ אינה דומה ללקיחת סיכון על ציבור?
(אולי במאמר הנ"ל יש התייחסות לנושא?)
נ.ב. שמעתי כגון זה בשם הגרשז"א, על בדיקות דור ישרים, שכלפי כל יחיד ויחיד אין לחוש בדבר, משא"כ בנידון כולל של ציבור.
דעת ותבונה כתב:בברכה המשולשת כתב:אוהב עמו כתב:בספר עין הדעת להגרמ"מ פרבשטיין הביא הוראה מעניינת של הגרשז"א לחייל בשירות המודיעין בגדרי פיקוח נפש.
לכאורה שייך מאד לנידו"ד.
הספר אינו תחת ידי (שייך לבעלי חבילת מוה"ק)
יבורך המעלהו לאתרא הדין
הבאתיו כאן
הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין במאמרו "גדרי ספק פיקוח נפש - חילול שבת לכל צרכי חולה מסוכן", אסיא נג–נד (תשנ"ד), עמ' 87 ואילך, בעמ' 100, בשם הגרש"ז אויערבאך: "למרות שאין כל הבדל בהלכה בין פיקוח נפש של יחיד ושל רבים, ואף על ספק פיקוח נפש של יחיד מחללים שבת, בכל זאת יש הבדל גדול ביניהם ברמת הסיכון הנחשבת לפיקוח נפש. תיתכן דרגת סיכון שאצל יחיד לא תיחשב פיקוח נפש, ואילו אצל ציבור אכן תיחשב לפיקוח נפש. למשל, אנשים אינם נרתעים מנסיעות בין עירוניות, על אף שיש בהן אחוז סיכון מסוים, נניח של אחד ל-10,000. אבל ראש מדינה אשר ייטול סיכון של אחד ל-10,000 על מדינתו ייחשב כבלתי אחראי למעשיו, שכן על ציבור דרגת סיכון כזו נחשבת לסכנה. לפיכך יש לפענח את כל השדרים, כיון שהנדון בהם הוא בטחון המדינה, אע"פ שאותו אחוז של סיכון לגבי אדם פרטי לא היה נחשב לפיקוח נפש."
מעניין מאוד!
אני מהרהר לפום ריהטא, ואשמח לתשובתך, למה הוראה בשולחן ערוך בהל' פיקו"נ אינה דומה ללקיחת סיכון על ציבור?
(אולי במאמר הנ"ל יש התייחסות לנושא?)
נ.ב. שמעתי כגון זה בשם הגרשז"א, על בדיקות דור ישרים, שכלפי כל יחיד ויחיד אין לחוש בדבר, משא"כ בנידון כולל של ציבור.
דעת ותבונה כתב:אני מהרהר לפום ריהטא, ואשמח לתשובתך, למה הוראה בשולחן ערוך בהל' פיקו"נ אינה דומה ללקיחת סיכון על ציבור?
חזור אל “מנע מגיפה מנחלתך - הקורונה והשלכותיה”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים