פורום אוצר החכמה

דרומי כתב:הסגר הראשון לא הועיל בהרבה לטווח הארוך. וזה פשוט.

סגי נהור כתב:העובדות היצוקות בבטון: 8,000 נדבקים = 50 נפטרים [מהנגיף], 800 נדבקים - 5 נפטרים [מהנגיף].

מקדש מלך כתב:אני מניח שהמדיניות הזו איתנו כבר מתחילת הגל הראשון (ואם לא, יתקנו אותי היודעים).

לבי במערב כתב:

סגי נהור כתב:העובדות היצוקות בבטון: 8,000 נדבקים = 50 נפטרים [מהנגיף], 800 נדבקים - 5 נפטרים [מהנגיף].

וכי מצות 'ונשמרתם' מוגבלת כלפי יצור זעיר אחד?!
התאבדויות ומוות נוראי מבדידות (כאותו תימני זקן בגיל קי"ז שנה), כלום הן?!

לבי במערב כתב:

מקדש מלך כתב:אני מניח שהמדיניות הזו איתנו כבר מתחילת הגל הראשון (ואם לא, יתקנו אותי היודעים).

אכן, הנחיות רישום נפטרי קורונה הוחמרו במשך החדשים האחרונים, כך שבכל חשד קל ביותר יירשם הנפטר ככזה.

נוטר הכרמים כתב:לעולם יהיה אדם,
זה לא נכון, הדיונים הם לא רק על יעילות ונזקי הסגר,
אלא גם על היעילות בכל כללי הזהירות המחמירים והמעיקים,
זוהי נקודת המוצא של האדמו"ר מבעלזא.
אתה מוזמן לחלוק, אבל הדיון אינו מצטמצם לסגר, אלא מתעצם בנוגע אליו.

סגי נהור כתב:אין שום דיון ביעילות אמצעי הזהירות, בהנחה ש"דיון" פירושו ששני הצדדים מעלים טענות הגיוניות או לפחות הגיוניות למחצה.
אני טרם נתקלתי בתשובה הגיונית כלשהי לטענות על חשיבות ההקפדה, מלבד דברי התחמקות והתחסדות.

דרומי כתב:אני חוזר בפעם האלף על מה שכתבתי בעבר:

מותר לכל אחד לכתוב מה שהוא רוצה אבל תהיו הוגנים ותזכירו את העובדה שיש גם דיעה אחרת. יש בהחלט חילוקי דיעות בענין של תועלת הסגר לטווח ארוך, ואי אפשר להתעלם ממחקרים שפורסמו בגנות הסגר על ידי אנשים מביני ענין.

עפרה יקרה,
מוצאי יום הכפרה, ואני לא מצליחה להרדם.
קראתי עכשיו את הטור האחרון שלך, על החיבוק.
ושוב מוצאת את עצמי מסכימה, אבל כ"כ כואבת בו זמנית.
מסכימה על כך, שחיבוק נדרש, הכרחי, חיוני, לא רק בימים אלו, אלא בכל יום, בחיים שלנו כאן על האדמה הזו.
ולא מבינה, איך הצליחו לשכנע אותך, בדמגוגיה, בהפחדות, ברגשות אשמה, שלחבק את הבת הקטנה שלך, שכל "חטאה" היה ששהתה ליד חולה קורונה מאומת, אסור.
החלטתי לכתוב דווקא לך,
אולי תצליחי להבין, אולי אפילו תצליחי למצוא מקום לפרסם את דבריי, אפילו שהם מאוד לא מקובלים בימים טרופים אלו.
אני קוראת מושבעת של העיתון בשבע, מאז היווסדו.
הייתי שומעת את ערוץ 7 ז"ל לפני כן.
זוכרת את הדיבורים נגד אוסלו: "פתרון" עכשיו, בלי לחשוב על המחר.
על הגירוש: עכשיו אתם נותנים חלקי מולדת, בלי לחשוב על העתיד, על הטילים שיהיו.
על שחרור גלעד שליט: פרסמתם קולות לא אופייניים בתקשורת הישראלית, על כך שיש לחשוב מעט הלאה, ולראות האם העיסקה אכן תיטיב עם ישראל לטווח הרחוק. ושנים אחרי העיסקה (הקלוקלת) ספירה בדמע של עשרות האנשים שנרצחו בעקבותיה...
ולכן אני קוראת בשבועות האחרונים את העיתון, מדפדפת הלוך ושוב, ולא מבינה.
מה קרה לחשיבה העצמאית? לאן היא נעלמה?
הרי אתם יודעים תמיד איך לבקר את מהלכי הממשלה.
ובמקרה הזה, הצטרפתם למקהלת הפאניקה וההיסטריה.
אף אחד בעיתונכם לא חושב לבדוק, אולי יש רופאים שהתקשורת משתיקה? חוץ מפרופסור לס? הרי כולנו רגילים להשתקות של התקשורת השמאלנית.
והנה כאן – "סגר" שאולי מגן על חלק קטן מאוכלוסיית ישראל (אשמח לשלוח לך מחקרים שמראים שהוא אינו מגן) אבל כ"כ פוגע בחלקים אחרים גדולים וחשובים.
מתבגרים משוטטים ברחובות ללא מענה, תלמידי בית ספר יושבים שעות מול משחקי מחשב, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, שלא מוצאים את מקומם, מטפסים על הקירות. עלייה מטורפת באחוזי התמכרות לסמים לאלכוהול לפורנוגרפיה, השמנה, עליה בכמות התקפי הלב. עליה בכמות הניתוחים הקיסריים, עליה מדאיגה במקרי אלימות במשפחה, פגיעה אנושה בכלכלה.
ואף אחד לא פוצה פה, ולא אומר: כן אני דואג לחולים, אני עצוב על כל נפטר ונפטר, אבל אני דואג גם למחר.
כל הרשימה הנ"ל תיגבה במחיר של חיים!
לא מחר ולא מחרתיים, אולי עוד שנה או שנתיים, אולי עוד עשור.
ואיך נוכל לומר: ידנו לא שפכו את הדם הזה???
יש דרכים חלופיות להתמודד עם הקורונה. יש דרכים להגן על אנשים מבוגרים בסיכון, בלי לסכן את כלל האוכלוסיה.
מעיתון שקרא פעמים רבות כל כך ,להפגין, למחות, ואפילו לסרב פקודה, במקרים של גירוש וכו' אני מצפה שלפחות ישמיע חלק מהדעות (המתבססות על חלק מהחוקרים הבכירים בעולם בתחומים אלו - פרופ' Sunetra Gupta מאוקספורד פרופ' Martin Kulldorf מהרוורד, ופרופ' John Ioannidis מסטנפורד) הגורסות שיש דרך אחרת להתמודדות. שהממשלה באמת אינה יודעת מה היא עושה. שלהכניס מיליוני אנשים לסגר כפוי בניגוד לדעתם, בכח ובכפיה, ולטעון בצדקנות שזה מה שיציל אותם, לא מוסרי ולא ישים, גם אם ממש חושבים שזה מה שיעזור.
מאחלת לך ולכל משפחתך
גמר חתימה טובה
ושה' יפקח עיניכם להבין, שאפשר רצוי וכדאי להמשיך לחבק!
את החברות, את הילדים, את המשפחה. כל מי שלא בסיכון, ולא חולה בעצמו.
שאין שום סיבה להכניס לבידוד, ילדה קטנה, שכל חטאה היה שהייתה ליד מישהו חולה.

סגי נהור כתב:מספרים = מציאות.
ידוע לי שיש מי שמתקשים להבין זאת...