פורום אוצר החכמה

עתניאל בן קנז כתב:

איש גבעות כתב:סברות נאות.
מכיון שבדיני נפשות עסקינן נשמח לראיות מוצקות יותר.

אכן נמתין לראיות מוצקות שיניחו את דעת מעכ"ת, ובנתים כל יום וכל רגע נופלים חללים חללים...
בין דין לדין נספת ההיא עלובתא (ויק"ר לז, ד)

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עוד נזק שבעל לא יכול להיכנס עם אשתו לרופא (ולא ניכנס לפירצה המצויה בעולם שרבות נשים באות בלא בעליהם לרופא נשים גם בלי קורונה). הערת מו"צ אחד.

חיים שאול כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עוד נזק שבעל לא יכול להיכנס עם אשתו לרופא (ולא ניכנס לפירצה המצויה בעולם שרבות נשים באות בלא בעליהם לרופא נשים גם בלי קורונה). הערת מו"צ אחד.

באמת? לא נותנים להכנס? אצל רופא שינים נותנים גם כעת

ב"הדסה עין כרם" סגרו את היחידה לטיפול נמרץ פנימי למטופלים שאינם חולי קורונה והצוות הועבר לתגבור היחידה לטיפול נמרץ קורונה שבה מאושפזים 22 חולים במצב קשה. פרופ' דרור מבורך אמר: "ברגע שאין מקום לטפל בחולים ממחלקה רגילה, זו התחלה של קריסה. ירושלים היא אמנם עיר אדומה, אבל מה שקורה כאן עכשיו עלול להפוך בקרוב לשגרה בכל הארץ עם פתיחת שנת הלימודים ובעונת החורף".

ב"שיבא" צומצם מספר המיטות בטיפול נמרץ, פרופ' אהוד גרוסמן אמר: "לפי התחזיות היו אמורים להיות עכשיו כ–310 חולים קשים בכל הארץ. אנחנו כבר כמעט ב–400. לפני כמה ימים מספר המונשמים היה 99 וכיום הוא כבר 118. אם זה הכיוון ואף אחד לא יעשה כלום – נגיע לקריסה", הוא מזהיר.

סמנכ"ל "שערי צדק", ד"ר ספי מנדלביץ, אמר: "בית החולים נמצא כבר בתפוסה מלאה עם חולים במסדרונות. ירדנו בהיקף הפעילות בטיפול נמרץ הרגיל כדי להסיט משם כוח אדם. הצוותים מותחים את עצמם לקצה גבול היכולת עם עוד ועוד משמרות, ואנחנו רק בקיץ".

מנהל רמב"ם ד"ר מיקי הלברטל מסר כי "אתמול התבקשנו לפתוח מחלקת קורונה נוספת ונאלצנו לסגור טיפול נמרץ פנימי. עושים ג'אגלינג כדי לתת מענה לכל החולים. ככל שהעומס יגבר ומספר החולים יעלה נצטרך לצמצם עוד פעילות בבית החולים".

עליך עיננו כתב:א.ישיבה בלי מסגרת זה דבר שאינו קיים לרוב הבחורים היום ללא מסגרת זה אומר ללא ישיבה וזה דבר ברור לכל בר דעת.(ללמוד בבית בבית כנסת בטלפון זה אשלייה...זה החזיק חודשיים לא יותר..וגם זה בקושי רב..)
ב.ישיבה או מסגרת ללא תקציב יכולה להמשיך להתקים ע"י חובות נדיבים ועוד.. משא"כ בנידו"ד..
ג.פשוט כמו שנאמר מאות פעמים שלבחורים עצמם אין שום סכנה בשום אופן (רק מועטים שהם בקבוצת סיכון שהם ידועים..)
ד.פשוט שאם מוסרים את הנפש על תורה בשעת מלחמה ואנו אומרים לאחרים שאנחנו החיילים האמיתים ותורה מגינה .. אין סיבה לא לעשות זאת גם בתקופה כזו עם כל הזהירות, זה רצון ה'

שמש כתב:

חיים שאול כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עוד נזק שבעל לא יכול להיכנס עם אשתו לרופא (ולא ניכנס לפירצה המצויה בעולם שרבות נשים באות בלא בעליהם לרופא נשים גם בלי קורונה). הערת מו"צ אחד.

באמת? לא נותנים להכנס? אצל רופא שינים נותנים גם כעת

ודאי שנותנים, ואם לא יש לעמוד על כך. זהו סעיף 6א(א) לחוק זכויות החולה תשנ''ו-1996: "מטופל זכאי לכך שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו (להלן – מלווה), יהיה נוכח בעת קבלת טיפול רפואי, ובלבד שהמלווה לא יתערב במתן הטיפול הרפואי." אגב, גם המגבלות שקיימות לעתים על מלווה לטיפול אינן קיימות בעת ליווי לבדיקה, ראו את החוזר המצ''ב.

פרנקל תאומים כתב:

עליך עיננו כתב:א.ישיבה בלי מסגרת זה דבר שאינו קיים לרוב הבחורים היום ללא מסגרת זה אומר ללא ישיבה וזה דבר ברור לכל בר דעת.(ללמוד בבית בבית כנסת בטלפון זה אשלייה...זה החזיק חודשיים לא יותר..וגם זה בקושי רב..)
ב.ישיבה או מסגרת ללא תקציב יכולה להמשיך להתקים ע"י חובות נדיבים ועוד.. משא"כ בנידו"ד..
ג.פשוט כמו שנאמר מאות פעמים שלבחורים עצמם אין שום סכנה בשום אופן (רק מועטים שהם בקבוצת סיכון שהם ידועים..)
ד.פשוט שאם מוסרים את הנפש על תורה בשעת מלחמה ואנו אומרים לאחרים שאנחנו החיילים האמיתים ותורה מגינה .. אין סיבה לא לעשות זאת גם בתקופה כזו עם כל הזהירות, זה רצון ה'

לא חביבי. לא לא.

רצון ה' הוא שימשיכו את המסגרות באופנים שונים שאינם מסכנים את כולנו בהפצת המחלה (שעשויה חלילה גם להגיע למימדים של קריסת מערכות, אם ישמעו להצעותיך ולהצעותיהם של עוד כמה כאן). האופציה לקיים את הלימודים בישיבות ובכוללים כרגיל ממש בלי ביצוע של נהלי זהירות ובטיחות מפליגים היא אופציה לא קיימת. עכ''פ לפי ד' חלקי שו''ע הידועים לנו.

ההערה לגבי כך שאנו אומרים לחיילים שאנחנו החיילים האמיתיים וכו', היא הערה לא נכונה ולא רלוונטית, היות שפשוט שצריך גם צבא ומשטרה, ואף אחד לא היה מעיז לחיות כאן בלי כוחות הביטחון, אלא שאנו מאמינים שבלי תורה מגנא ומצלא אין להם קיום וכח. כלומר- ההשתדלות המעשית היא בוודאי נצרכת ומחוייבת. (בלי קשר לזה אנחנו מתרחקים מהצבא בגלל שהוא צבא חילוני. לא בגלל שצבא זה דבר מיותר).
אין גישה בהלכה המוכרת לנו שאם גויים באים עלינו עם חרבות וחניתות, נמשיך ללמוד בהתמדה ונמסור את הנפש. פשוט שניקח כלי רומח בידינו ונתאמץ להגן על עצמנו. ואם לא נעשה כן הרי אנו ח''ו בכלל המאבד עצמו לדעת.


ההערה המעייפת שחוזרים ושונים כאן על כך שהבחורים עצמם ברובם אינם קבוצת סיכון, היא עצובה למדי. וכבר השיבו כאן וחזרו והשיבו: במגיפה כזו שהמאפיין המרכזי שלה הוא התפשטות מהירה מאד, הדבקה מאסיבית שמשתוללת במהירות, אין שום נפק''מ לכך שהבחורים ברובם אינם קבוצת סיכון, היות שכל זמן שהם יוצאים מדי פעם מהישיבה, או שאנשים מחוץ לישיבה (לרבות צוות הישיבה וספקיה) מגיעים אליהם, הרי שאם הם נדבקו, הם מפיצים את המחלה לכל כיוון ועבר ללא שליטה.


רצון ה' הוא שנעשה כל מאמץ, כל מאמץ, למנוע את התפשטות המחלה, ובמקביל שנעשה כל מאמץ, כל מאמץ, להמשיך את לימוד התורה ואת החממה הרוחנית בישיבות ובבתי המדרשות בצורות שונות וע''י הגנות שונות שימנעו את הפצת המחלה לכל עבר.
ח''ו ח''ו ח''ו ללמוד במסגרות כרגיל כאילו כלום לא קרה ולא קורה. אין מילים בפה כדי לתאר ולצייר את גודל החרפה העוולה וההשחתה שבמחשבת אוון שכזו. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם, ולא שימית בהם.


נ''ב:
נא לעיין היטב בהודעתו של הרב אש משמים לפניי.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לי סיפר חבר שצעקו עליו צא החוצה מיד.

עליך עיננו כתב:הישיבות היחידות שלא שמעו מהם על הדבקה הם אלה שחזרו כרגיל כגון אור ישראל ועטרת שלמה..(לפי הידוע לי)

פולמוס / הרב יצחק הירש פריימן – אנטוורפן, ורבני ולומדי אספקלריא
שאלת הרב יצחק הירש פריימן, אנטוורפן:
מחשבות כיצד להציל נערים שאינם מסוגלים לשבת כמה שעות רצופות
ראש לכל יש להקדים, שההחלטות האמיתיות בדברים כאלו נתונים לגדולי הדור 'מעתיקי השמועה', ולא למנהלים מלמדים ועסקנים חינוכיים!! כל השו"ת כאן, הוא הכל לפני שהשאלה עולה על שולחן מלכים גדולי צדיקי הדור, לסדר את צדדי הענין וכו'.
ב"ה קול התורה נשמע בכל מקומות מושבות ישראל, מי פילל ומי מילל שבדורינו אלה אחר כל התלאות וכל הרפתקאות שעברו עלינו, וישראל עושה חיל, מוסדות התורה והחינוך הולך וחזק מאד. בכל שנה אלפי בחורים צעירים בלעה"ר עולים מת"ת לישיבה קטנה וכנגדם אלפי בחורים עולים דרגא לישיבה גדולה, ובני ישראל יוצאים ביד רמה.
ועתה נפשי בשאלתי,
בכל כתה בת"ת יש ב' או ג' ילדים\בחורים שאינם מסוגלים לשבת וללמוד כמה שעות רצופים, וטרדת הבן מקיפות ראשי כל ההורים, יומם ולילה לא ישבותו הדאגות, פן אראה ברע אשר ימצא את בני, ואיך אשא נפשי והנער איננו אתי.
וכבר בלמדם בחדר התקשו ההורים עם המלמדים לסדר להם איזה אופן שיכולו לצאת באמצע הכתה להתאוורר לשעה או יותר כ"א לפי חולשו וטבעו, ועי"ז יכלו לשבת בשקט בשאר שעות בכתה בלי להפריע והיציאה הוסיפה על השבח בריכוז ולימוד, שיוכלו להשתלב טוב בלימודים בשאר שעות.
כ"ז נאמר בחדר שיותר קל להשתמט ולצאת מהכיתה.
עתה בעמדם על סף היכל ארמון המלך מלכו של עולם, להיכנס לטרקלין עולם הישיבות ולעסוק ולעמול בלימוד התוה"ק משאת חייו של כל בחורי חמד, אותם גדיים נעשו תיישים, הם צריכים עוד הפסקה זו כאויר לנשימה וכמאור לעינים, וכל העוסקים בחינוך באמונה מודים לזה, ועתה בהיכנסם לישיבה א"א להם לשמור על הסדרים הנהוגים בישיבות.
נראה ששמירת הסדרים להרבה מבחורים אלו, עם סדר לימוד רצוף של שיעורים עיון בקיאות ועוד הוא רחוק לשכר וקרוב מאד להפסד, וכדי להכניס חשקת ומתיקת התורה יש לוודא שהבחור יתחיל יומו שלו ושקט ורענן ולא שילך לישיבה כמי שכפאו שד.
בחור הקם בבוקר וחושב האיך אוכל לעבור עוד יום מלא וגדוש בשיעורים וחזרות עם חברותות, גדולה התלאה מנשוא ומתייאש עוד לפני שמתחיל היום, משא"כ כשיודע שיומו מחולק שיעור עיון, יוצאים קצת מן הישיבה, שינוי נוף, שיעור צדדי, חזרה לישיבה, (ח"ו לסדר זה לכל בחורי הישיבה, כי רובם מן הבחורים ב"ה יכולים להשתלב בישיבה, אלו יותר ואלו פחות אלו ואלו בודאי מודים עלה נעלה וירשנו חלקנו בתוה"ק).
כל צורב ובחור רוצה ליכנס לישיבה רגילה מן השורה ומענתו בפיו 'למה נגרע', ואם הנהלת הישיבה מודע אפילו ברמז קל שבחור זה א"א להמשיך כל היום כשור לעול וכחמור למשא בודאי שלא יתקבל לישיבה. ובאמת שהרבה בחורים יכולים להשתלב טוב בישיבה עם רמה גבוה קצת, רק צריך ליתן לכל בחור מקומו ושעתו וזה יעזור לו מאד להתעלות.
בשם אלפי נשמות יקרות וחביבות ברחבי העולם הרוצים להרגיש נועם ד' ומתיקות התורה, נא ונא להודיע הדרך אשר נלך בה והמעשה אשר נעשה כדי שנהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה.
האמנם רצוי לסדר שיעור צדדי, כמובן מחוץ לכותלי הישיבה ללמוד סופרות, קשרי תפילין, וכו' - כל דבר שהוא?
מטעם הישיבה או שיצטרפו כמה ישיבות יחד. (אפילו אברכי כוללים ששהו כל ימי בחרותם בין כותלי הישיבה סדרי לימודם מופסקים יותר מהישיבה, גם הרבה מהם לא יוכלו לסבול סדר ארוך מדי, וכ"ש בעה"ב הקובעים עתים לתורה א"א להם לרכז ולשבת ליותר משעה).
בכבוד רב
יצחק הירש פריימן
אנטורפן
*
הרב מאיר לאש
אגב, ענין פראקטי, כפי שהבנתי מחברים, מי שקשה לו בריכוז וישיבה ממושכת, נוטה שלא יצלח למלאכת הסופרות רק ירווה מזה הרבה כאב לב.
אכן חשוב להדגיש חזור והדגש שהכל תלוי רק בהכרעתם של גדולי הדור, והנדון כאן אינו פתוח להכרעה של אף אחד מאיתנו. המטרה בדיון כאן רק לחשוב מחשבות אולי נוכל להועיל.
הרב השואל:
עכ"פ יתכן עוד אפשריות מה ללמוד.
*
הרב שמואל פלאי
ביודעי ומכירי בת"ת בחוג מסויים שמקפידים אכן שכל שיעור בת"ת לא יקח יותר מ40-45 דקות, ואח"כ הפסקה לכמה דקות להתאוורר.
בברכה ותפילה שלא תהיה צוחה ופרץ ברחובותינו רק יקויים וכל בניך לימודי ה' בלי יוצא מן הכלל.
*
הרב משה מרדכי אייכנשטיין, ראש כולל שע"י ישיבת יד אהרן, בני ברק
כמובן יש לתת את הדעת על אלו שלא מסוגלים, ולפני שהם נופלים ובאים לישיבות לנושרים. ולפי דעתי גם אין חשש דילמא אתי לאמשוכי בתריה, הבעיה שאף אחד לא רוצה שהילד שלו יילך למקומות כאלו, ושוב אתה נופל רק לבררה של ממש.
הבעיה היא בעיה כמובן. הפתרון קשה. כמובן הכל נתון להכרעת גדו"י.
*
הרב נפתלי גלינסקי, קרית ספר
יש מספר אפשריות לפיתרון לפני שנוקטים בצעד מסוכן ורגיש כזה
לפני שאסביר מה האפשריות לפיתרון [לפענ"ד כמובן] אסביר מדוע אני חושב שיש בזה סכנה
הנה אף אם נאמר שעצם הדבר אין בו שום בעיה [וזה אינו כלהלן] מ"מ זהו דבר גבולי וההבדל בין זה לבין ישיבה תיכונית אמנם לנו המבוגרים הוא ברור אבל לבחורים הצעירים הוא לא ברור והסכנה גדולה בזה לגרום ח"ו לטשטוש הגבולות ולמדרון חלקלק שאחריתו מי ישורנו
מה גם שעצם הדבר יש בו משום מתן גושפנקא רשמית ליציאה מהלימוד ואם גדולי ישראל ראו לנכון להתיר את זה פה ושם לפי הענין אבל אין ליר את זה באופן רשמי וקבוע
יש גם שהדברים האלה מתחילים כך ובהמשך גם יהיו ישיבות קצת יותר מקילות שילמדו גם מילה ושחיטה ומשגיחי כשרות ולאחמ"כ דברים עוד יותר גבוליים ועוד יותר גבוליים ומייודע להיכן זה יגיע
אז מה כן עושים?
דבר ראשון עצם ההנחה שיש בחורים שאינם יכולים לשבת וללמוד אינו ניסוח מדויק כלל לענ"ד אלא צריך לומר שיש בחורים שאינם מסוגלים ללמוד במתכונת המקובלת כיום בישיבות
אבל גם בחורים אלה אם ינסו למצוא את הדרך והסגנון שכן מתאימה להם הם בהחלט מסוגלים לשבת וללמוד
ברשות הת"ח אציע כאן מספר כיוונים כללים וכל אחד יכול לפתח את זה כיד ה' הטובה עליו [חלק מהאפשריות הם אמנם חדשניים ופורצי דרך אבל הם ודאי עדיפים מהשיעמום שהוא אם כל חטאת וק"ו שהם עדיפים מהפשרות שהועלתה בשאלה
לימוד הלכה למעשה כגון בשר בחלב ברכות שבת וכו' באופן מרתק ומושך אעם כמה שיותר המחשות וכו'-
לימוד דברים קלים ומענינים כגון אגדתות ,תנ"ך וכו'
הרעיון הבא מנסיון אישי כוחו רב לרתק ולמשוך את הבחורים ולהאיר בהם את אור התורה בצורה נפלאה אם הוא נעשה בצורה חכמה וכדלהלן לימוד סוגיות מענינות ופולמוסים שונים ולא שגרתיים כגון בין השמשות, שיעורי תורה, קו התאריך, החשמל בשבת וכו' וכו' באופן ברור ומסודר ושמתאים לרמתם של הבחורים הנ"ל ורצוי לצרף כמה שיותר המחשות מחיי היום יום ומחיי המעשה וכן פעילות מעשית [כגון אם לומדים את סוגית בין השמשות לששלול את הבחורים לתצפיות שונות [יש גם הרבה תצפיות שאפשר לעשות מהבית] ובשיעורי תורה למדוד אגודלים ושאר דבריו וכו'
ישנם עוד הרבה אפשריות ואין ביכולתי להאריך כעת והכלל היוצא שמי שבאמת חשוב לו המצב של אותם בחורים יש הרבה אפשריות איך לעזור להם וכל אחד יכול להתיעץ אם אנשי החינוך הותיקים שמטפלים שנים רבות בבחורים כאלה במצבים קשים יותר וקשים פחות
בברכה רבה
נפתלי גלינסקי
[אציין כאן שכותב השורות נעזר רבות בענינים אלה בספר הנפלא שתולים בבית ה' שעוסק רבות בבחורים בסגנון זה ומומלץ בחום על כל אחד שמתעסק בבחורים אלה לעין בספר זה]
*
הרב נח גדליה קזצקוב
יש הבדל בין הוראה פרטית להוראה כללית.
אין פותחים ישיבות רגילות עם לימודים שונים של מקצוע באופן רשמי [אלא א"כ הן מוגדרות מראש כמוסד למתקשים], כי הדבר מבחינה ציבורית נותן פתח לפגוע בצורת עולם הישיבות, ורוח גבית למבקשים לקעקע צורתו המקובלת. אבל כהוראה פרטית לזקוקים לכך, כל יחיד ויחיד מקבל פעמים רבות הכוונה מגדולי הדור עיני העדה לעסוק בדבר שיתן סיפוק לנפשו ואתגר לתכונותיו הפרטיות כפי הצורך והאפשרות, ואלו מעשים שבכל יום.
*
הרב משה רוזנר
עיין מר בספר דורש טוב מועדים לחסידות טשורטקוב יצא לאור ירושלים תשכ"ד עמ' רא-נספחים שיטתו של האדמו"ר בחינוך, שם מעתיק מתקנות הב"ח - בבוא הנער לארבע עשרה שנים ולא יהיה מסוגל לגמרא, ינתן לאיזה אומנות. ע"ש. דור דור ודורשיו.
*
הרב אברהם אייכלר
שמעתי פעם מר' ברכיה שיינקר שהוא נכנס פעם לרב שך עם הנגיד הרב פ. ואחר בקשת רשות וכו' שאל הנגיד את הרב שך שאלה: מדוע אתם חוזרים ועומדים על דעתכם -נאר תורה- הרי במדינתנו ובישיבתנו אנו נותנים לבחורים קצת התאווררות ספורט וכדו' ולא רק שהבחורים האלו צומחים פחות אלא כל מי שמכיר יודע שהאברכים והבחורים המתמידים יותר הם דווקא אלו שהגיעו מהמדינות שנתנו קצת אוורור ולא עמדו על העקרון של נאר תורה?
הרב שך חייך וכו' ואז ענה, אתה צודק, השאלה מה קורה איתם בגיל 35..., אלו שהתחנכו על נאר תורה הם הנשארים והאחרים הרבה פחות,
ייתכן שאידך זיל גמור
*
הרב מרדכי אגסי, מח"ס אסירי המלך, ברוקלין
מנסיון עם בן שיש לו מחטים, ואינו מסוגל לשבת הרבה זמן.
הדרכתי את המג"ש שלו, שכל 50 דקות לימוד, הוא יקבל 10 דקות הפסקה להליכה קצרה בתוך הבניין + כוס שתיה. + מזיזים את כל מוצרי המתיקה מהפה שלו, אפילו אם זה מוצר מתוק - טבעי.
מחמאות רבות עם טעם טוב.
טפיחה על השכם.
מתנות אישיות אפילו פעוטות.
קריאת ספרי מעשיות עם תוכן רוחני או ספרי קריאה מבוקרים.
והעיקר הרבה תפילה ובקשות לסייעתא דשמיא.
*
הרב יוסף הרבסט
לכבוד הרב יצחק הירש פריימן הי"ו
[אחר ההקדמה שהתשובות לשאלה חייבים להיות אך ורק על פי גדולי הדור, שלהם נתן הקב"ה את הכח לעשות ולקיים, וגם לשנות]
לצערי הטעות היא של המנהלים ואלה שמחליטים מה הילדים לומדים.
בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים אני אומר שאין דבר כזה שילד לא יכול לשבת מספר שעות רצוף ללמוד. השאלה הגדולה היא מה הוא לומד.
תנסו ותראו ילד שאוהב משחק שח מט ישב שעות ע"ג שעות וישחק, כאשר יגיע לישיבה לא יוכל לשבת אפילו רבע שעה. השאלה מדוע????
והתשובה פשוטה. יצרו שבלונה כל הילדים צריכים ללמוד את אותו הדבר, נראה לכם הגיוני שכל הילדים חשקה נפשם באותו הלימוד?
יש ילדים שאוהבים פלפול, יש אוהבי פשט פשוט, יש אוהבים תנ"ך, יש אוהבים משניות וכו'. מכיון שהמסגרת היא אחידה לכולם רק מי שמתחבר למה שלומדים מצליח.
מסגרת הלימוד צריכה להיות כללית אבל אם אפשרות לאישית, ילד/ בחור שנפשו חשקה בלימוד שלא לפי סדרי המקום בו הוא לומד לתת לו להתגמש העיקר שילמד.
מה לעשות שהמוסדות והמלמדים ומגידי השיעור הם הרובם הגדול מרובעים, לא יכולים ולא יודעים להתגמש.
ילד שלא יודע לעשות חבורה, מסכן. ידועים דברי הרב שך זצ"ל ודברי האדמו"ר מצאנצ זצ"ל על פלפולי הבל ובירבורי סרק, ילד בן 11 או אפילו בן 16 כותב חבורה. שאלו גדולי ישראל אולי כל החבורה נסתרת מגמרא בעוד שדף או שתיים.
אני מניח שתסכים שחז"ל ידעו והכירו את נפש האדם לפחות כמו מנהלי/רבני הישיבות כיום. חז"ל קבעו לנו את סדר הלימוד "בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד וכו'. היום בכיתה ג' ילד בן 7 לומד גמרא. מה בדיוק כבודו מצפה מהילד. רובם של בחורי הישיבות לא מבינים גמרא רק בישיבה גדולה בשיעור ב' ואילך. איך מלמדים ילדים משנה וגמרא וכאשר הילד מגיע למשנה בן חמש וכו' הוא מבין שרבני הישיבה או המורים בבית הספר צוחקים על דברי חז"ל, מה יעשה הילד ולא יחטא.
ועוד, חז"ל כבר לימדו אותנו "כשם שפרצופיהם שונות, כך דיעותיהם שונות". וגם ברכה נתקנה הרואה אוכלוסי ישראל מברך "חכם הרזים" שיודע רז כל אחד ואחד.
ועוד לימדונו חז"ל "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ", לא רק במקום אלא גם "מה" שליבו חפץ.
לסיכום: הילדים/הבחורים המתוקים שלנו רוצים ללמוד ויכולים ללמוד שעות רבות, אם תצליחו לשנות את תפיסת העולם המעוותת שחייבים ללמוד גמרא בגיל 7, וכל ישיבה היא ישיבה למצויינים
ניתן להאריך באין סוף דוגמאות לעיוות של הישיבות ושל רבני הישיבות ושל דרך הלימוד.
הילדים שלנו מצויינים. החיסרון הוא בנו ולא בהם.
בתפילה שבמהרה נזכה ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים.
בכבוד רב
 

מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, הורה בימים האחרונים לישיבות גדולות אשר נמצאות בתוך מבנה, לא לעשות בדיקות קורונה. וזאת מאחר והדבר גורם "ביטול תורה עצום שנוצר מהבלבול כתוצאה מהבדיקות והכנסתם של אלפי בחורי ישיבות שאינם בסיכון לבידוד".

הוראתו של מרן שר התורה שניתנה לפרויקטור לענייני בחורי הישיבות, הרב בנימין כהן, ניתנה בעקבות איבחונם של עשרות בחורי ישיבות כחולים בנגיף הקורונה, וכתוצאה מכך הכנסת בחורים רבים לבידוד, וכניסתם לבידוד פוגעת בלימוד התורה.

עם זאת, הורה שר התורה. שהמשגחים והצוות המבוגר אשר נמצאים בקבוצת סיכון ישמרו מרחק מהבחורים שח"ו לא יחלו

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ומסתמא גם ישי"ק?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:למה?

דרופתקי דאורייתא כתב:ושמעתי שאפילו יש אנשים שאומר להם להוריד את המסיכה!

ש. ספראי כתב:א) אינני עיתונאי ולא כותב מאמרים על נתוני קורונה. אני גם לא מורה במאמרי לגדולי ישראל או ראשי ישיבות מה לעשות.
ב) נו, המבינים בעם, שומרי גחלת התורה בעם ישראל, בני התורה האמיתיים, לוחמי האביב הליטאי, הדובדבן של שבט לוי, זוכים להשגחה עליונה, גבוה מעל גבוה, ברמה כזאת שאפילו מלאכי מעלה לא שמעו עליה עד כה.

ש. ספראי כתב:באלו הסגורים בכל מקרה בישיבות ואינם יוצאים החוצה משטח הישיבה, בצורה הרמטית, עד מוצאי יוהכ"פ.
במוצאי יוהכ"פ ייצאו הבחורים הביתה רק לאחר בדיקת קורונה.
כך נמסר לי מבית מרן הגר"ח שליט"א הערב.

אנשי הצוות היוצאים לביתם במהלך התקופה, לא ישהו כלל עם הבחורים (כפי המתרחש כבר כרגע בהרבה ישיבות. אנשי הצוות כלואים במתחמים סגורים ומשוחחים עם הבחורים דרך מחיצות סגורות ומעבירים שיעורים דרך רמקולים ושידורים שונים מתוך מתחמי צוות סגורים).

הוספה: בישיבות בהם שמרו על סגירה הרמטית כמו בכלא אלקטרז, כולל בידוד כנ"ל של הצוות מהבחורים, יש לע"ע 0 חולים (לדוגמה: וולפסון). בישיבות בהם הקלו ראש, ישנם עשרות או מאות חולים. החולים והמבודדים שעימם ממשיכים להישאר בישיבה עד מוצאי יוהכ"פ ובעקבות המצב, החלו לשמור על סגירה הרמטית והרחקת אנשי הצוות או שהם פשוט לא מופיעים בישיבה כלל. לע"ע ככל הידוע לי, כל החולים בישיבות לא אושפזו או הונשמו או מתו. מקסימום תסמינים קלים

פרנקל תאומים כתב:ועל כגון דא כבר אמר קהלת: החכם עיניו בראשו. וחז''ל אמרו: איזהו חכם הרואה את הנולד.
בסופו של דבר כולם נאלצים לסגור הרמטית (כלומר- עכ''פ כל אלו שאינם מעוניינים להביא למותם או לסבלם הקשה של אחרים), השאלה היא רק מי עושה כן עם אפס חולים, ומי יעשה כן עם עשרות/מאות חולים (שמי יודע אם לא יספיקו כבר לצאת מהישיבה ולהדביק מבוגרים בטרם יוברר להם שהם חולים).

נוטר הכרמים כתב:

פרנקל תאומים כתב:ועל כגון דא כבר אמר קהלת: החכם עיניו בראשו. וחז''ל אמרו: איזהו חכם הרואה את הנולד.
בסופו של דבר כולם נאלצים לסגור הרמטית (כלומר- עכ''פ כל אלו שאינם מעוניינים להביא למותם או לסבלם הקשה של אחרים), השאלה היא רק מי עושה כן עם אפס חולים, ומי יעשה כן עם עשרות/מאות חולים (שמי יודע אם לא יספיקו כבר לצאת מהישיבה ולהדביק מבוגרים בטרם יוברר להם שהם חולים).

אני מתעקש על כך שאין כזאת נוסחא שמונעת לגמרי את ההידבקות ="הרמטית".
למשל, הישיבה החשובה 'נתיב הדעת' של הרב קפלן ברמות, שמרו ונזהרו עם כל הכללים והפרטים,
וכבר ישנם לפחות שמונים חולים.

ש. ספראי כתב:מעניין

לעולם יהיה אדם כתב:

ש. ספראי כתב:מעניין

למה? מה אפשר להסיק מזה?

יושב הארץ כתב:בהמשך להוראתו להפסיק את בדיקות הקורונה בישיבות הגדולות, מורה הלילה (חמישי) מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי כי על תלמידי הישיבות חל איסור לצאת משטחן עד לסוף ה'זמן'.

את דבריו אלו השמיע הגר"ח בפני מספר ראשי ישיבות שדנו איתו בענין, לאחר שהביעו חשש כי הוראתו הקודמת תוביל לסיכון הדבקה של אחרים, אנשים מבוגרים, במקרה ובחורים ייצאו ממתחם הישיבה בה הם לומדים.