פורום אוצר החכמה

שלום רב לחו"ר הפורום
שאלוני היום עסקני ק"ק דפה מה עושים עם הגעלת כלים השנה, בפרט שהשנה רבים עושים לראשונה ליל סדר וצריכים כלים רבים. ומאידך תורות ארוכים במוקדי ההגעלה ודאי לא יאושרו.
האם מאן דהו שמע בקהילתו מה עושים?

בשעת הדחק אפשר ללמוד הלכות הגעלת כלים, ולהגעיל בבית.
זה לא כ"כ מסובך (מנסיון).

אני מניח שתוך כמה ימים יצאו הוראות מכל הבתי דינים איך לעשות בבית.

עתניאל בן קנז כתב:בשעת הדחק אפשר ללמוד הלכות הגעלת כלים, ולהגעיל בבית.
זה לא כ"כ מסובך (מנסיון).

במה נגעיל? והלא כל הסירים בביתנו חמץ, ובוודאי שאין לי סיר גדול מספיק.

בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

טברייני כתב:

עתניאל בן קנז כתב:בשעת הדחק אפשר ללמוד הלכות הגעלת כלים, ולהגעיל בבית.
זה לא כ"כ מסובך (מנסיון).

במה נגעיל? והלא כל הסירים בביתנו חמץ, ובוודאי שאין לי סיר גדול מספיק.

בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

לא הבנתי.
תגעיל סיר אחד הכי גדול של חמץ, ובו תגעיל את כל הקטנים (הסכו"ם וכו').
אם יש צורך בסירים הרבה לפסח תגעיל את כולם...
אפשר לשאול כלי גדול יותר משכן, להגעילו, ולהגעיל בו

כלים גדולים יותר אפשר להגעיל לחצאים, כל פעם לטבול חצי כלי ברותחים...

את החצובה תלבן בליבון קל על גבי להבה דולקת (הלהבה הכי גדולה), ותעביר כל קטע וקטע בו על גבי הלהבה שיגיע לחום שישרף עליו קש.

כמעט אין בעיה שאין לה פתרון, תתיעץ עם ה'מורה הוראה' שלך.

טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.

ישראל אליהו כתב:

טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.

למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל

וכידוע שליבון והגעלה דרגתם שווה.

עתניאל בן קנז כתב:תגעיל סיר אחד הכי גדול של חמץ, ובו תגעיל את כל הקטנים (הסכו"ם וכו').
תתיעץ עם ה'מורה הוראה' שלך.

א. איך אגעיל את הגדול הראשון?
ב. לעת עתה אתה המורה הוראה שלי...

עתניאל בן קנז כתב:

ישראל אליהו כתב:

טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.

למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל

וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.

אין כוונת המשנ"ב [ומקורו מהראשונים, כך זכורני] לחצובה שלנו [אף שיש להם שמות שוים], אלא לחצובה של זמנם שהיו מניחים אותה בתוך התנור הבוער, ועליה קדירה.
והחוש מוכיח כן, שהרי לא כל מה שנופל על החצובה דידן נשרף מיד, ויכול להיות מונח שם כמה ימים מבלי שישרף. [רק מה שממש מול האש נשרף מיד].

טברייני כתב:

עתניאל בן קנז כתב:תגעיל סיר אחד הכי גדול של חמץ, ובו תגעיל את כל הקטנים (הסכו"ם וכו').
תתיעץ עם ה'מורה הוראה' שלך.

א. איך אגעיל את הגדול הראשון?
ב. לעת עתה אתה המורה הוראה שלי...

תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.

ישראל אליהו כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

ישראל אליהו כתב:

טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.

למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל

וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.

אין כוונת המשנ"ב [ומקורו מהראשונים, כך זכורני] לחצובה שלנו [אף שיש להם שמות שוים], אלא לחצובה של זמנם שהיו מניחים אותה בתוך התנור הבוער, ועליה קדירה.
והחוש מוכיח כן, שהרי לא כל מה שנופל על החצובה דידן נשרף מיד, ויכול להיות מונח שם כמה ימים מבלי שישרף. [רק מה שממש מול האש נשרף מיד].

אכן יש לדון בזה לכאן ולכאן - כפי שדנו האחרונים. ויש שכתבו שאף שלא נשרף מיד, מ"מ מכיון שהוא רותח תמיד (גם הקטע שאינו על האש) כשיעור ליבון קל, א"כ פולט תדיר הבליעות שבו.
המ"ב גם מזכיר נימוק נוסף...
ועוד.
כמובן שיש בזה צדדים לכאן ולכאן. ורוב הציבור נוהג לא לסמוך על הגעלה או ליבון קל ללא ציפוי ניר כסף עבה (שלא לדבר על המחמירין לקנות חדשים לפסח). אבל הנימה בה נקטת בפשיטות שלא מועיל הגעלה (כפי שמשמע שמנהגו כן כל השנים), על כן הבאתי שיש מקורות גם לסמוך להקל, וכל אחד ישאל בהוראות רבותיו.

עתניאל בן קנז כתב:

ישראל אליהו כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

ישראל אליהו כתב:

טברייני כתב:בעניין החצובות של הגז אסתפק השנה ככל הנראה בעירוי ועטיפה בנייר כסף שלא כבכל שנה שהחמרתי להגעיל ממש.

אם מנקים ועוטפים בנייר כסף [עבה], למה להגעיל? ובכל מקרה לא מועילה להם הגעלה.

למה לא מועיל?
משנה ברורה סימן תנא ס"ק לד
(לד) חצובה צריך ליבון - הוא כלי שיש לה ג' רגלים ומעמידין עליה קדרה או מחבת בתנור על האור כל השנה ואם רוצה להשתמש בה בפסח צריך ללבנה באור לפי שלפעמים נשפך עליה עיסה ונבלע בה טעם חמץ ע"י האור. וזהו רק לכתחלה משום חומרא דחמץ דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צ"ב ס"ח וגם יש לתלות שאף אם נשפך כבר נשרף והלך לו כיון שבכל שעה היא על האש וע"כ בודאי די לזה בליבון קל

וכידוע שליבון קל והגעלה דרגתם שווה.

אין כוונת המשנ"ב [ומקורו מהראשונים, כך זכורני] לחצובה שלנו [אף שיש להם שמות שוים], אלא לחצובה של זמנם שהיו מניחים אותה בתוך התנור הבוער, ועליה קדירה.
והחוש מוכיח כן, שהרי לא כל מה שנופל על החצובה דידן נשרף מיד, ויכול להיות מונח שם כמה ימים מבלי שישרף. [רק מה שממש מול האש נשרף מיד].

אכן יש לדון בזה לכאן ולכאן - כפי שדנו האחרונים. ויש שכתבו שאף שלא נשרף מיד, מ"מ מכיון שהוא רותח תמיד (גם הקטע שאינו על האש) כשיעור ליבון קל, א"כ פולט תדיר הבליעות שבו.
המ"ב גם מזכיר נימוק נוסף...
ועוד.
כמובן שיש בזה צדדים לכאן ולכאן. ורוב הציבור נוהג לא לסמוך על הגעלה או ליבון קל ללא ציפוי ניר כסף עבה (שלא לדבר על המחמירין לקנות חדשים לפסח). אבל הנימה בה נקטת בפשיטות שלא מועיל הגעלה (כפי שמשמע שמנהגו כן כל השנים), על כן הבאתי שיש מקורות גם לסמוך להקל, וכל אחד ישאל בהוראות רבותיו.

הרמ"א ביו"ד צב ח, כותב שלכתחילה אין להניחם.

בקשר להכשרת החצובות של הכיריים:
הנה יש שכתבו שהן טעונות ליבון חמור, וזה דבר שקשה לעשות.
ולכן הפתרונות הטכניים המומלצים הם:
א. חצובות נפרדות לפסח.
ב. כירה חשמלית לפסח (שנה שעברה קנינו 2 כאלו, וזה היה מוצלח).

ההוראות שניתנו אצלנו

שיעורי הגרי''מ רובין שליט''א - הלכות הגעלת כלים בקצרה.pdf

עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

אם הוא לא מתכוון להשתמש בו בפסח, אלא רק כסיר גדול שבתוכו להגעיל את שאר הכלים - אין צורך בגלישת המים על שפתו, אלא שימתין שיהיה אינו בן יומו, וכן שאר הכלים שמגעיל, וירתיח בסיר הגדול [אפשר לקצר את הזמן ע"י שירתיח מים בקומקום חשמלי, וישפוך אותם לסיר שעל האש], יחזיק כל כלי עם פלאיר ויכניס כולו או חלקו למים הרותחים, אם הכניס רק חלקו - יאחוז את החלק שכבר הוגעל ויכניס את החלק השני, ישטוף במים קרים, וזהו.
החצובות בד"כ במגע יבש עם הסירים, והרי בלוע אינו יוצא ללא רוטב, וממילא די בליבון קל כדי לשרוף את הבעין שנשפך עליהן [וה"ה להשרות באקונומיקה וכדו' - שפוגמת את הבעין], ואם יצפה בנייר כסף - הרי שגם גלישת פסח לא תוציא מהבלוע בחצובה כי לא תגיע אליה.

יש למישהו פתרון בקשר להגעלת כלים? (כלים גדולים - סירים, מחבתות)
והאם בכלל זה נצרך?

ראו בחוברת אספקלריה המצ"ב לגבי הכשרת תנור אפיה

יש לנקות את השיש מכל הבעין.
כלומר, את המשטח ובכל הפינות, ובחיבור בין הקאנט לשיש, לעבור עם משהו דק חזק וחד, שיפוד עץ, וכדו', ולאחר מכן לשפשף היטב עם חומר פוגם כגון פנטסטיק, ורק אז לשטוף ולייבש ולערות מים רותחים.
בשיש דידן המכונה אבן קיסר, שיש בו הרבה דבק, חושבני שהנחת ברזל מלובן - יקרב את קיצו של השיש, וגם מיותר לחלוטין לאחר הניקוי והעטיפה.
יש כאלו שפי וי סי נוח להם יותר מנייר כסף.

מאמר מצויין של הרב שניאור זלמן רווח על כלי זכוכית, כיריים קרמיות ואינדוקציה, מבנה החומר ודרך הפעולה.

הרב שניאור זלמן רווח כתב בחוברת האחרונה שהחומר המשמש כיום למשיחת הכלים החדשים הוא סינתטי, בנוסף למה שהוא פגום, ואין שום צורך להגעיל את הכלים.

[החלקים האחרים של דרשת שבת הגדול - כאן, וכאן].

לגבי הגעלת כלים חדשים כ' הרב מורגנשטרן שמבירור הדברים עולה שאין לזה טעם כיום, עי"ש, אבל הוסיף ש"אין בבירור הזה לשנות המנהג הקיים בארץ". וכמדומה לי שככל שמתבררת המציאות (שאין חשש כמעט שימשחו את הכלים בשומן מן החי ועכ"פ מדובר בדבר הפגום לגמרי) אזי המנהג הולך ונעלם ואין טעם להיאחז בו. מה ידוע לכם בענין הזה?

עושה חדשות כתב:לגבי הגעלת כלים חדשים כ' הרב מורגנשטרן שמבירור הדברים עולה שאין לזה טעם כיום, עי"ש, אבל הוסיף ש"אין בבירור הזה לשנות המנהג הקיים בארץ". וכמדומה לי שככל שמתבררת המציאות (שאין חשש כמעט שימשחו את הכלים בשומן מן החי ועכ"פ מדובר בדבר הפגום לגמרי) אזי המנהג הולך ונעלם ואין טעם להיאחז בו. מה ידוע לכם בענין הזה?

יכול להיות שזה גם מנהג תלוי מגזר

עושה חדשות כתב:לגבי הגעלת כלים חדשים כ' הרב מורגנשטרן שמבירור הדברים עולה שאין לזה טעם כיום, עי"ש, אבל הוסיף ש"אין בבירור הזה לשנות המנהג הקיים בארץ". וכמדומה לי שככל שמתבררת המציאות (שאין חשש כמעט שימשחו את הכלים בשומן מן החי ועכ"פ מדובר בדבר הפגום לגמרי) אזי המנהג הולך ונעלם ואין טעם להיאחז בו. מה ידוע לכם בענין הזה?

גם אם היה זה שמן איסור, לשיטת תוספות והרשב"א מכיוון שהבליעה היתה בפגום אין צורך בהגעלה, ולאחר טבילה ניתן להשתמש בהם לכתחילה. וכשיטה זו פוסק הפמ"ג (סי' קג במשב"ז סק"ו, ובשפ"ד שם סקי"ז).

עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.

ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?

סגי נהור כתב:

עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.

ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?

אכן.
ובעצם די במצקת שהורתחה, שמסובבים אותה בחדות שהמים יגלשו בכל עבר.

עתניאל בן קנז כתב:

סגי נהור כתב:

עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.

ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?

אכן.
ובעצם די במצקת שהורתחה, שמסובבים אותה בחדות שהמים יגלשו בכל עבר.

אלא שאין הדרך להרתיח מצקת ישירות ע"ג האש. לכן מהבחינה הפרקטית סיר הוא לכאורה הפתרון המושלם, וכמובן גם הגלישה נעשית בקלות ללא מאמץ.

סגי נהור כתב:

עתניאל בן קנז כתב:

סגי נהור כתב:

עתניאל בן קנז כתב:תמלא אותו במים חמים, שים על האש, וכאשר ירתח, זרוק לתוכו חפץ חם (אבן רותחת, או ברזל רותח- לדוגמא צבת שהוחם על להבה סמוכה, ותפוס בצבת אחר, וזרוק לתוך המים הרותחים). המים גולשים. וזהו, הסיר הוכשר.

כמובן שמדובר בסיר נקי, בלא שיש בו שמנונית בעין.

ראיתי באיזה מקום עצה לתחוב פנימה סיר אחר, קטן יותר, שהורתח ע"ג האש (אפשר למלאותו לפני כן במים), עד שהמים יגלשו. והיא לכאורה עצה מצוינת, הלא כן?

אכן.
ובעצם די במצקת שהורתחה, שמסובבים אותה בחדות שהמים יגלשו בכל עבר.

אלא שאין הדרך להרתיח מצקת ישירות ע"ג האש. לכן מהבחינה הפרקטית סיר הוא לכאורה הפתרון המושלם, וכמובן גם הגלישה נעשית בקלות ללא מאמץ.

לא צריך להרתיח על האש, אפשר להרתיח בתוך מים רותחים בקדירה סמוכה. העיקר שכאשר יכניסו אותה לתוך הסיר המוגעל המים לא יתקררו.