פורום אוצר החכמה

זה עתה שמעתי במה שמכונה "האוטובוס" כי משרד החינוך שוקד על פתרון שיאפשר בחינות בגרות בקבוצות של עשר עשר. ול"ת כהנת וכו'.

ויש כאן נקודה למחשבה, שמא עתה יש לשקול פתרונות מצומצמים של תפילה בציבור עם הנחיות מחייבות חק ובל יעבור כולל אבטחה הדוקה (נוסח ה'פאליציי' של הגרעק"א).

כמדו' שהוראת חלק מגדו"י לשלול לחלוטין כל אפשרות של תפילה בציבור נובעת מן ההפקרות של הזלזול בהנחיות שהיה עד עתה, אך לאחר ה'reset' שנעשה, יש לשקול מחדש תפילה בציבור באופן מצומצם , בהגבלות חמורות כולל אמצעי מיגון וכו'.

ובאמת אם יתקיימו מניינים מצומצמים + אמצעי מיגון ואבטחה, כמעט ואין מקום לחשש התפשטות הנגיף.

המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!

מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.

גם אתה יודע שלא יקום ולא יהיה

מדוע ולמה?

כמדומני שהתירו מנין אחד של עשרה ברווחים וכו' ליד הכותל, לכל אחת מהתפילות

בהרבה שכונות, רחובות, סימטאות, מבואות, ניתן לערוך מנינים כשכאו"א בביתו ע"י צירוף מהחלונות והמרפסות.
וכמ"ש באשכול אחר.
viewtopic.php?f=73&t=50029&p=611794#p611794

'הרבה' זה מושג יחסי מאוד. ביחס לכל הציבור החרדי?! מועט שבמועט!
כמובן גם ללא ברכת כהנים ולרוב ללא קריה"ת.

דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!

מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.

הרב דעת ותבונה
מה שכתבת שכלל ישראל ללא תפילה במנין זהו מצב של פקו"נ, אמת נכונים הדברים.
אך יש לעיין שאולי זהו רק בימים כתיקונם בהם אם לא היו מנינים היה הדבר נובע מזלזול וכדו' בבחינת מדוע באתי ואין איש, אך במצבנו הנוכחי שכלל ישראל כולו כמה ומשתוקק להתפלל בציבור ולפאר ליוצרו אלא שמן שמיא נגזר עלינו שלא לעשות כן, שמא רצוננו ושברון ליבנו יעלה לריח ניחוח לפניו בבחינת חישב אדם לעשות מצווה ונאנס.. כאילו עשאה..

בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.

סגי נהור כתב:בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.

הרב סגי נהור
תוכל לכתוב הסיפור לטובת אלו שאינן מכירים (ואני בכללם)?

דעת ותבונה כתב:מדוע ולמה?

טוב אז כשזה יקרה תודיע לי בהקדם

דעת ותבונה כתב:מדוע ולמה?

טוב אז כשזה יקרה תודיע לי בהקדם

כפי המתפרסם ישנו מחסור באמצעי מיגון כך שקשה להאמין שהרשויות יסכימו להקצות אמצעי מיגון לטובת העניין.
מלבד זאת יש לעיין מבחינה הלכתית: אם אכן יהיה אמצעי מיגון, האם מבחינה הלכתית ישנה חובה לקיים מנין במצב כזה?
ההלכה פוטרת הליכה של יותר ממיל לצורך מנין, כאן לא מדובר על הליכה אלא על טירחה רבה, מה הדין במצב כזה?

דעת ותבונה כתב:'הרבה' זה מושג יחסי מאוד. ביחס לכל הציבור החרדי?! מועט שבמועט!
כמובן גם ללא ברכת כהנים ולרוב ללא קריה"ת.

מדוע א''א לברך ברכת כהנים?

מדוע אי אפשר להמשיך להתפלל במנין במקום פתוח ותוך ריחוק של 2 מטר, מדין הפגנה?
לא ראיתי בתקנות החדשות עדכון לגבי אי קיום הפגנות, ומסתבר דבמילתייהו קיימו...

ברוז כתב:מדוע אי אפשר להמשיך להתפלל במנין במקום פתוח ותוך ריחוק של 2 מטר, מדין הפגנה?
לא ראיתי בתקנות החדשות עדכון לגבי אי קיום הפגנות, ומסתבר דבמילתייהו קיימו...

כלום לא ידעת על האיסור לערוך הפגנות:)

איש קריות כתב:

סגי נהור כתב:בהמשך להודעה שמעלי יש להוסיף, שהמעשה הידוע באחים הק' ר' אלימלך ור' זושא ודלי השופכין - כאילו נכתב לתקופתנו.

הרב סגי נהור
תוכל לכתוב הסיפור לטובת אלו שאינן מכירים (ואני בכללם)?

מועתק מאיזהו מקומן:

האחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי נהגו לנדוד מעיירה לעיירה כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הם הצטרפו לקבצנים נוספים כשהם עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי מסגר ובריח.

מכיוון שהייתה זו זו שעת צהריים, ביקש רבי אלימלך להתפלל תפילת מנחה.

"אינך יכול להתפלל כאן" העיר לו אחיו, רבי זושא.

"מדוע?" לא הבין רבי אלימלך.

רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צרכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה.

החל רבי אלימלך לבכות.

"מדוע אתה בוכה, אחי היקר? האם הינך בוכה מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?" שאל רבי זושא, ורבי אלימלך השיב בחיוב.

"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא. "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל את תפילת המנחה, ציווה כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. אם במצב רגיל אנו עושים רצונו כאשר אנו מתפללים, עכשיו אנו עושים את רצונו דווקא כאשר איננו מתפללים!"

דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם ואת מקום הדמעות החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים את רצון הבורא.

השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים" השיבו הם, "אך שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן הם פתחו בריקוד."

"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד? נוציא אותו מיד מן החדר!" קרא השומר בכעס.

ושני האחים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין.

איש קריות כתב:

דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!

מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.

הרב דעת ותבונה
מה שכתבת שכלל ישראל ללא תפילה במנין זהו מצב של פקו"נ, אמת נכונים הדברים.
אך יש לעיין שאולי זהו רק בימים כתיקונם בהם אם לא היו מנינים היה הדבר נובע מזלזול וכדו' בבחינת מדוע באתי ואין איש, אך במצבנו הנוכחי שכלל ישראל כולו כמה ומשתוקק להתפלל בציבור ולפאר ליוצרו אלא שמן שמיא נגזר עלינו שלא לעשות כן, שמא רצוננו ושברון ליבנו יעלה לריח ניחוח לפניו בבחינת חישב אדם לעשות מצווה ונאנס.. כאילו עשאה..

במאמרו הפלאי של אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ד"ה להבין עניין לקיחת אנשי חיל מבני ישראל, שנאמר חודשים ספורים לפני הסתלקותו, מתבאר מצב שכזה בבביאור מופלא.

ראה: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?28704& (דף רסא)

ובגרסת טקסט: https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ ... /7/263.htm

לרבבות אלפי ישראל הדואבים על שאינם מתפללים במניין, קחו אור לעיניכם ועידוד בדברי השפת אמת (ברכות ו:):

שם בגמ' כל הקובע מקום לתפלתו כו' לפי ששיבח מקודם תפלה בציבור בבהכנ"ס אמרו כאן דגם המתפלל בביתו כשקובע מקום מיוחד לתפלה יש שם הכנה כמו שיש זכות הצטרפות הרבים כן יש הצטרפות הרבה זמנים מה שמתפלל בכל יום ויום במקום זה המיוחד חל הארת הקדושה שם ולכן אסור לשנות המקום כענין שבא הקדוש ברוך הוא בבהכנ"ס ואינו מוצא עשרה דכועס לכן אמר אלקי אברהם בעזרו שהי' יחיד כי לא הי' שם שום עובד ה' כמותו לצרף אתו וכמו כן כשאדם יודע ומבין תועלת עצום בהתפללו בפ"ע כשקובע מקום הוא בעזרו כנ"ל:

לא בדקתי אם כבר הוצע, אבל אולי אפשר לייסד
'תפילת הפורום'
(למי שאין לו אפשרות אחרת להשיג מנין)

לסכם על שעה של 'שחרית', מנחה וכו' , ולרשום את כל המצטרפים וכך להתפלל יחד כל יחיד בביתו ואולי להשיג המעלה של 'בשעה שהציבור מתפללים', וצ"ע אם יש בזה ענין.

התפרסם פעם סרטון וידאו מהרה"ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה, שבו הוא מספר את ששמע מחסיד אחד שהיה ביחד עם כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע מליובאוויטש באיזה מקום שלא היה בו מנין (איני זוכר הפרטים המדוייקים), ואמר אז הרש"ב שיש ענין להתפלל ב'מזומן', כלומר בשלושה.

בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.

איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.

חידושי מהר"ם מהר"ם באנעט ברכות י"ח א' ד"ה בן עזאי וז"ל דאף בפחות מעשרה טוב הדבר בתפלת שניהן כאחד וגם זה בכלל כביר לא ימאס, (ויש שם קצת אריכות מהמהדיר בענין זה לכן אשלח הדף מאוצה"ח)

עיין ברדב"ז ח"ג סי' (תתק"י) [תע"ב] בתשובתו הידועה (חלקו הובא בלשונו בסה"ק בית אהרן - ליקוטים) ולפי דבריו יש עניין להתפלל יחד עם חבר או קרוב משפחה וכו' אפי' בלי מניין.

איש קריות כתב:

דעת ותבונה כתב:המצב של כלל ישראל כולו ללא תפילת רבים, ללא קדושה ברכת כהנים ואיש"ר, הרי"ז ממש בבחינת פיקו"נ!

מסתבר שיהיו רבים שישמחו להתמגן במיגון מלא (אפי' חליפת אסטרונאוט ומסכת אב"כ) בכדי להתפלל בציבור. ולכה"פ בשבתות ויו"ט.

הרב דעת ותבונה
מה שכתבת שכלל ישראל ללא תפילה במנין זהו מצב של פקו"נ, אמת נכונים הדברים.
אך יש לעיין שאולי זהו רק בימים כתיקונם בהם אם לא היו מנינים היה הדבר נובע מזלזול וכדו' בבחינת מדוע באתי ואין איש, אך במצבנו הנוכחי שכלל ישראל כולו כמה ומשתוקק להתפלל בציבור ולפאר ליוצרו אלא שמן שמיא נגזר עלינו שלא לעשות כן, שמא רצוננו ושברון ליבנו יעלה לריח ניחוח לפניו בבחינת חישב אדם לעשות מצווה ונאנס.. כאילו עשאה..

אינני מדבר על העבירה שבהימנעות או על המצווה שבעשייה.
ברור שכח התפילה ברבים הוא כח עצום, וכבר כתב החזו"א כי המתפלל פועל יותר מן המשתדל, והעדרו של כח זה אצל כל כלל ישראל, דווקא בימים בהם אנו זקוקים יותר מכל לרחמי הקב"ה ולהשיב חרון אף, הוא איום ונורא.

דבריך נכוחים מאוד בהקשר לקיום המצווה, ובפרט שעי"ז מקיימים את ציווי התורה וחי בהם!

(נ.ב. בפרט אצל הנוער - יש להדגיש להם כי בקרוב יבואו ימים ונחזור להתפלל עם כלל אחב"י במקדשות מעט ולקדש את שמו הגדול בבתי כנסיות ובתי מדרשות. לבל יהיו בבחינת כיון שהותרה הותרה).

איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.

מדברי ר' אשר וייס.
המתפלל ביחידות האם עדיף שיתפללו שנים יחד

הנה חידוש גדול כתב אדונינו זקננו מהר"ם בנעט (חי' מהר"ם בנעט ברכות י"ח ע"א ד"ה בן עזאי) דגם שנים המתפללין ביחד הוי בכלל מה שכתוב "הן אל כביר ולא ימאס", דמיעוט רבים שנים ואין גדר זה ענין לתפילה בציבור.

אך לכאורה הדברים נסתרים מדברי הגמ' בברכות ז' ע"ב:

"אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא. אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה טריחא לי מלתא. ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך. רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם".

הרי שפירשו פסוק זה לתפלה בציבור דהיינו בעשרה ולא סגי בשנים.

ועוד יש להעיר מרש"י סוטה (ל"ג ע"א) דבתפילת הציבור מותר להתפלל ארמית דאין צריך לסיוע מלאכי השרת משום דכתיב "הן אל כביר לא ימאס תפלת רבים" הרי רק בתפילת הציבור נאמר פסוק זה. הרי דגם כאן מבואר מפסוק זה אכן נאמר בתפילה במנין עשרה ולא בשנים.

ומה שהוכיח ממה שאמרו שם בגמ':

"גופא המשמר את המת אף על פי שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. היו שנים, זה משמר וזה קורא, וזה משמר וזה קורא. בן עזאי אומר היו באים בספינה, מניחו בזוית זו ומתפללין שניהם בזוית אחרת".

לכאורה מסתבר טפי דכל כוונתם דמותר להם להניח את המת ולהתפלל כיון שבספינה המה שאין בה עכברים, אבל אין הכוונה שמצווה עליהם להתפלל שניהם כאחת.

ומה לגבי עשרה שמתפללים ואינם מצטרפים (כגון שאינם רואים כלל)
האם יש ענין שיתפללו בו זמנית?

דעת ותבונה כתב: יש לשקול מחדש תפילה בציבור באופן מצומצם , בהגבלות חמורות כולל אמצעי מיגון וכו'.

נו איפה זה אוחז?

כתב לי פלוני כי לכה"פ מחלימי הקורונה יכולים להתפלל במניין.
(כנראה שזה די מוסכם שהם מוגנים - לוקחים מהם תרומת דם לחולים קשים וכו')
ירחם הש"י על פליטתנו.

איש קריות כתב:כפי המתפרסם ישנו מחסור באמצעי מיגון כך שקשה להאמין שהרשויות יסכימו להקצות אמצעי מיגון לטובת העניין.
מלבד זאת יש לעיין מבחינה הלכתית: אם אכן יהיה אמצעי מיגון, האם מבחינה הלכתית ישנה חובה לקיים מנין במצב כזה?
ההלכה פוטרת הליכה של יותר ממיל לצורך מנין, כאן לא מדובר על הליכה אלא על טירחה רבה, מה הדין במצב כזה?

גם לגבי שיעור מיל (או ד' מילין - לפניו), יש נידון אם מותר לאדם להחמיר יותר מהשיעור,
ראה באשכול הסמוך שפתחתי לאחרונה.

viewtopic.php?f=72&t=49973&p=612373&hilit=%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%9E%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8#p610577

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.

מדברי ר' אשר וייס.
המתפלל ביחידות האם עדיף שיתפללו שנים יחד

הנה חידוש גדול כתב אדונינו זקננו מהר"ם בנעט (חי' מהר"ם בנעט ברכות י"ח ע"א ד"ה בן עזאי) דגם שנים המתפללין ביחד הוי בכלל מה שכתוב "הן אל כביר ולא ימאס", דמיעוט רבים שנים ואין גדר זה ענין לתפילה בציבור.

אך לכאורה הדברים נסתרים מדברי הגמ' בברכות ז' ע"ב:

"אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי, אמר ליה לא יכילנא. אמר ליה לכנפי למר עשרה וליצלי. אמר ליה טריחא לי מלתא. ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא, בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודעיה למר. אמר ליה מאי כולי האי, אמר ליה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין. רבי יוסי ברבי חנינא אמר, מהכא כה אמר ה' בעת רצון עניתיך. רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור, מעלה אני עליו כאילו פדאני, לי ולבני, מבין אומות העולם".

הרי שפירשו פסוק זה לתפלה בציבור דהיינו בעשרה ולא סגי בשנים.

ועוד יש להעיר מרש"י סוטה (ל"ג ע"א) דבתפילת הציבור מותר להתפלל ארמית דאין צריך לסיוע מלאכי השרת משום דכתיב "הן אל כביר לא ימאס תפלת רבים" הרי רק בתפילת הציבור נאמר פסוק זה. הרי דגם כאן מבואר מפסוק זה אכן נאמר בתפילה במנין עשרה ולא בשנים.

ומה שהוכיח ממה שאמרו שם בגמ':

"גופא המשמר את המת אף על פי שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה. היו שנים, זה משמר וזה קורא, וזה משמר וזה קורא. בן עזאי אומר היו באים בספינה, מניחו בזוית זו ומתפללין שניהם בזוית אחרת".

לכאורה מסתבר טפי דכל כוונתם דמותר להם להניח את המת ולהתפלל כיון שבספינה המה שאין בה עכברים, אבל אין הכוונה שמצווה עליהם להתפלל שניהם כאחת.

להמעיין בחי' מהר"ם בנעט רואה שדבריו מכוונים היטב, דאם כהבנה הנ"ל דרק משום עכברים שומרים על המת ובספינה שלא חוששים מותר להניח המת למה רק להתפלל מניחו ולא לדבר הרשות, ובהכרח דפשוט דכל זמן שאין הכרח משום דבר מצוה לא עוזבים המת, עי' בחכמת אדם בסוה"ס מצבת משה סי' י"ד (הובא בדברי סופרים הל' אבלות סי' שמ"א סק"צ) דצריך שמירה מרוחות רעות ואף אם לא נוקטים כן אלא השמירה לעכברים כפשוטו מוכח כנ"ל דרק לדבר מצוה המוכרח אמרינן כן, וכ"כ שם המהר"ם בנעט מפורש בלשון קושייתו ' ועוד קשה למה זה יעשו כה להניח המת משום דאין חשש לעכברין'.
ומזה מוכיח דע"כ דברי בן עזאי היתר מיוחד למעלת תפילה בשתים דבכדי לא להפסיד מעלה זו מוותרים על שמירת המת, ודוקא לתפילה ולא לק"ש דשם אין מעלה של שנים יחד ולכן מודה לת"ק בק"ש דלא נכון עכ"פ לעזוב המת וכדמסיק להדיא, והת"ק דלא כתב להתיר משום דחולק וחושש אף בספינה לעכברים וסובר דהוי חשש קרובה גם בספינה.

ולענין השאלה דבגמ' מיירי בעשרה, לשון המהר"ם בנעט 'גם זה (שנים יחד) בכלל כביר לא ימאס' והיינו אף דאין מעלת תפילה בציבור לומדים ממקרא זה דאין מיאוס גם לתפילה שאינה בעשרה וסומך על הפסוק שם בסמוך כי ברבים היה עמדי דמיעוט רבים שנים.
והדברים מבוארים בגוף הסוגיא ברכות ח' א' לפי דבריו (וחבל דאין לנו מהכת"י על פרק קמא דברכות), דשם בתרתי מיירי ובענין שלא מתפלל ממש בציבור בעשרה, דעיקר הסוגיא במתפלל בשעה שהציבור מתפללין אף דאינו נמצא עמהם ולזה דורשים שלא ימאס הקב"ה בתפילה כזו ועל סמך הקרא כי ברבים היו עמדי דהיינו המתפלל בשעה שמתפללין אף דלא נמצא עמהם ['ברבים' בצירוף עם הרבים בלי להיות חלק מהם]. אך הגמ' תיכף מביא עוד מברייתא רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן א-ל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי. וכאן לא נאמר בזמן שהציבור מתפללין אלא בתפלתן של רבים אין הקב"ה מואס ואם כפשוטו בעשרה הרי זה גם עת רצון ולא רק שלילי שאין מיאוס [ושם תיכף בסוגיא דהקב"ה אומר דמעלה כאילו פדאני לי ולבני מבין הגויים (בצירוף תורה וגמ"ח)], אלא בא הברייתא לכלול אף תפילה בפחות מי' אם זה של רבים דיש עדיין מעלה גדולה דאין הקב"ה מואס בתפילה כזו, ולצורך מעלה זו גם מותר להפסיד שמירת המת כשאין חיוב מדינא.
כל זה נראה מבואר בתוך דברי הגאון הנ"ל זצ"ל

מכתב הרב"צ וואזנר עם עיקרי ההצעה הנ"ל:

הנני בזה להיות שליח ופה לאחב"י בשעה קשה זו בו אנו נמצאים, והוא שחובה מוטלת עלינו, להתאחד ולפנות לכל ראשי העם ומנהיגי ישראל, בראשם הרבנים, אדמורי"ם, ראשי הישיבות, ראשי ערים, וחברי כנסת החרדים והדתיים, שהם וכל מי שהיכולת בידו, יפנו מידית להעסקנים היקרים שיחיו, להעמידם על ההפליה הגלויה והכפויה הנעשית בנו זה כשבועיים באופן דרסטי, בזה שאסרו עלינו כל סוגי התפלות בציבור, וכל זה בכח הזרוע, ואיומים, עד שאנשים יקרים הושלכו לכלא, פתחי בתי כנסת הולחמו, וחויבו בקנסות גבוהים, דבר שלא נעשה מעולם כמוהו.

כאן אנו תמהים ושואלים למה נגרע בתפלתינו אל בורא העולם, למה אנו שונים – מפועלים היוצאים לעבודות במשרדים ובתי חרושת למיניהם, למה אתם מפלים אותנו לרעה מלקוחות העורכים קניות בחנויות – ובסופרים - במשרדים - ובבנקים, שם מרשים אף לציבור גדול לעמוד בתור בתנאים מסויימים – והיינו אף באולמות מקורות, ואילו אנחנו נפלינו, ולא ניתן לנו רשות להתפלל בציבור, לפחות תחת כיפת השמים, במדרכות, וחצירות בתי הכנסת, ובפרט בימי "חודש - אביב" אלו, שאין לנו ימים בעלי מזג אויר בריא ומרגיע כבחודש זה, בו הוציאנו הקב"ה ממצרים מטעם זה בחודש זה, וכדברי המדרש ורש"י (סוף פ' בא), והיה אם ידרשו מאתנו להתפלל בתנאים מסויימים, רק א) בחצירות, ב) בהפרדה, ג) במסכה, ד) בכפפות ה) שטיפת הידיים וכדו', בבקשה לכל ההגבלות אנו מוכנים, רק אל תפריעו את העם ממעשיו - מעשי שמים, הלא המה תפלות הציבור, שסוף כל אלו יועילו לכולם, כי אין לנו דבר המועיל לבטל גזירות רעות כתפילות וזעקות הציבור, שאלו יביאו לנו אורך ימים, כהבטחת דוד המלך ע"ה, שתולים בבית ה' - בחצרות אלקינו יפריחו – "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".

אנו חוזרים ופונים בבקשה היוצאת מלבינו, אנא אל תפריזו, הפסיקו מידית לזלזל בנו בענין הנוגע לנפשינו, למה נגרע בארצינו - מגזירות פרעה במצרים, בדבר שאפילו הוא התחשב בו, כאשר אמר למשה (פ' בא י' יא), לא כן "לכו נא הגברים ועבדו את ה' - כי אותה אתם מבקשים", ולבסוף התיר לשלב גם את הנערים, אין לנו אלא להתאחד ולהתלכד בלי שום היסוסים וחשבונות, תמים תהיה עם ה' אלקיך, ומובטחים אנו במאחז"ל וברכתיך בכל אשר תעשה, אם תעשה "וברכתיך", בזכות ההתאחדות וההתחשבות איש עם רעהו בלי חשבונות תבוא הישועה והרפואה על כולם, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, ה' הטוב ישים עלינו ועל כל עמו ישראל ברכה ושלום, ומי שאמר לעולמו די - יאמר לצרותינו ומגפתינו די, החולים יתרפאו במהרה, והמתים יקימו ונפגשם בשערי העזרה בשמחת בנין ציון וירושלים כאשר נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א.
וע"ז באעה"ח בן ציון י. הלוי בלא"א מו"ר הגר"ש בעל "שבט הלוי" זצ"ל

נקווה שהקריאה תיפול על אזניים קשובות, ובזכות תפילת רבים הקב"ה יטה אף הוא את אזנו לשמוע אל זעקת המוני בית ישראל אשר ישובו להתפלל אל אביהם באופן הראוי.

לפום ריהטא נראה ששאר הגדולים אינם תמימי דעים עמו.
גדולי התורה אסרו מיוזמתם להתפלל בציבור עוד קודם שנאסר הדבר על ידי הרשויות.
יתכן שכעת שהוטב המצב אפשר קצת להקל אך צריך סמכות תקיפה מאד שתוכל במקרה הצורך ובמידה ולא יישמרו ההנחיות לחזור ולאסור הדבר.

איש קריות כתב:

דעת ותבונה כתב:מכתב הרב"צ וואזנר עם עיקרי ההצעה הנ"ל:

אך צריך סמכות תקיפה מאד שתוכל במקרה הצורך ובמידה ולא יישמרו ההנחיות לחזור ולאסור הדבר.

אכן, גם לעני"ד כדבריך.

איש_ספר כתב:בחי' מהר"ם באנעט באיזה מקום, מסתמא ברכות, מוכיח מדחז"ל שיש מעלה של תפילה בשני אנשים יחדיו.

בנוסף, כבר הבאתי במק"א בפורום ד' הא"ר ועוד שמעלת ברוב עם מתקיימת אף בשלשה.
וזה המקום להביא מה ששלח לי הרה"ג ר' איתמר חבשוש, מחבר הספרים במעלת עשרה ראשונים:

מבירור סעיף ט':
הרגיל להשכים כל יום מי' הראשונים ויום אחד לא היה מנין, אף שאיבד מעלתו, יש לו שכר על ההשכמה
א] הרגיל להשכים כל יום לביהכ"נ מי' הראשונים, וארע יום אחד שהשכים כדרכו ולא היה שם מנין, פשוט דאיבד מעלתו, שהרי בפועל לא היה שם מנין . [ואע"פ שבגמ' (ברכות מז, ב) יש צד לומר דאם יש רק תשעה השכינה עצמה מצטרפת עמהם למנין עשרה, מ"מ להלכה לא קי"ל הכי אלא צריך עשרה בדוקא ]. ומ"מ נראה דיש לו שכר על עצם ההשכמה לביהכ"נ, ולכן כל המקדים עדיף טפי ושכרו גדול יותר, וכדלהלן.
שם: ולכן אף במקום שידוע שלא יהיה מנין, ראוי להקדים לבוא לביהכ"נ, וכל הזריז יותר מעלתו ושכרו רב יותר
ב] ובשו"ת 'משנת יוסף' (ח"ו סי' כ"ט אות ז', הובא בשער ג' סי' י"א) כתב, דלכאורה יש לתלות נידון זה במה שנחלקו רבותינו, איזה שכר מקבלים עשרה הראשונים, דלרבינו יונה (ד, א מדפי הרי"ף) כל אחד מעשרה הראשונים נוטל שכר כנגד כל הבאים אחריהם, עכ"ל. דהיינו שבעשרה עצמם אין הבדל בין הראשון לעשירי דכולם שכרם שוה, ושכרם הוא ככל הבאים אחרי עשרה הראשונים. אבל המעדני יו"ט (פ"א סק"י, הביאו גם ה'אליה רבא' צ' י"ז) כתב, שגם בעשרה הראשונים כל מי שקדם לחבירו נוטל שכר כנגד כל הבאים אחריו, דהיינו שהראשון נוטל שכר כנגד כל הט' מהראשונים וככל המתפללים הבאים אחריהם, וכן השני נוטל שכר הח' הראשונים וכל הציבור שאחריהם וכו'. והשתא לרבינו יונה שהעשרה הראשונים שוים בשכרם כנגד כל הציבור שאחריהם, י"ל שכל הקדימה הוא להיות מעשרה הראשונים, אבל כשאין עשרה אין קדימה. ולמעיו"ט שגם בעשרה ראשונים יש קדימה לראשון על השני וכו', י"ל דכמו"כ באין עשרה מתפללים יש קדימה לראשון ולשני וכו' [ואולי יש לחלק]. וכיון שהא"ר והמחצה"ש (צ' סקכ"ח) הביאו דברי המעיו"ט, א"כ יש להקדים אפי' באין עשרה מתפללים, עכ"ד ה'משנת יוסף'.
והנה יעוין בשו"ת 'אפרקסתא דעניא' (ח"ד, ענינים שונים סי' שע"ב אות ד') שכתב דמדברי ה'חיי אדם' בכלל ס"ח סי"א מוכח, דאף אם אין עשרה בביהכ"נ עדיף להתפלל שלושה ביחד, דהוה ברוב עם. שכתב וז"ל, כל מצוה שיוכל לעשות בחבורה יעשה בחבורה ולא ביחיד, כדכתיב "ברוב עם הדרת מלך", כדאי' בפסחים ס"ד ויומא ד"ע, ואמז"ל א"ד מרובים העושים כו'. ובמנחות ס"ב ע"א משמע דג' הוי רוב עם, עכ"ל. ופשיטא דהוא הדין בתפילה, וכן הי' נוהג מו"ח הגה"צ ז"ל. ועי' כ"מ הל' אסורי מזבח פ"ה ה"ז, עכ"ד שו"ת 'אפרסקא דעניא' [וע"ע ספר 'בית אלהים' למבי"ט שער התפילה פי"א, חידושי מהר"ם בענט ברכות יח ע"א ]. א"כ לפי"ד ברור דלשיטת המעדני יו"ט יש ענין להקדים אף אם הם רק שלושה, וכל הזריז וקודם עדיף.

ג] אכן נראה דגם לשיטת ת' רבינו יונה, ישנה מעלה בהשכמה וכל הזריז ומקדים עדיף. שהרי כבר נתבאר מדברי רבותינו הנ"ל דגם כשיש בביהכ"נ פחות מעשרה, ישנה מעלה שיתפללו כל היחידים יחד, דגם בזה מתקיים 'ברוב עם הדרת מלך' [וע"ע ב'אילת השחר' עה"ת (תולדות כה, כא) שזו דרך ענוה, שבזה מראה כאו"א מהם שאינו סומך על תפילתו]. ועוד נתבאר לעיל (בירור סעי' ד' אות ו') דגם לפי תלמידי רבינו יונה יש קדימה בתוך העשרה, מצד מעלת הזריזות הכללית שיש בכל המצוות, וכפי שהבאנו שם את דברי רבינו בחיי בענין שם ויפת. לכן גם לשיטתם, בנידון דידן יש ענין להשכים לביהכ"נ אפילו אם ידוע שלא יהיה מנין, וכל הקודם יותר מעלתו ושכרו רב יותר. [וכמו"כ נראה לפי זה, דמצוה לחנך הקטן להקדים , דלא גרע ממתפללים יחידים בביהכ"נ שמצוה על כל א' מהם להקדים את שאר היחידים].

דעת ותבונה כתב:מכתב הרב"צ וואזנר עם עיקרי ההצעה הנ"ל:

הנני בזה להיות שליח ופה לאחב"י בשעה קשה זו בו אנו נמצאים, והוא שחובה מוטלת עלינו, להתאחד ולפנות לכל ראשי העם ומנהיגי ישראל, בראשם הרבנים, אדמורי"ם, ראשי הישיבות, ראשי ערים, וחברי כנסת החרדים והדתיים, שהם וכל מי שהיכולת בידו, יפנו מידית להעסקנים היקרים שיחיו, להעמידם על ההפליה הגלויה והכפויה הנעשית בנו זה כשבועיים באופן דרסטי, בזה שאסרו עלינו כל סוגי התפלות בציבור, וכל זה בכח הזרוע, ואיומים, עד שאנשים יקרים הושלכו לכלא, פתחי בתי כנסת הולחמו, וחויבו בקנסות גבוהים, דבר שלא נעשה מעולם כמוהו.

כאן אנו תמהים ושואלים למה נגרע בתפלתינו אל בורא העולם, למה אנו שונים – מפועלים היוצאים לעבודות במשרדים ובתי חרושת למיניהם, למה אתם מפלים אותנו לרעה מלקוחות העורכים קניות בחנויות – ובסופרים - במשרדים - ובבנקים, שם מרשים אף לציבור גדול לעמוד בתור בתנאים מסויימים – והיינו אף באולמות מקורות, ואילו אנחנו נפלינו, ולא ניתן לנו רשות להתפלל בציבור, לפחות תחת כיפת השמים, במדרכות, וחצירות בתי הכנסת, ובפרט בימי "חודש - אביב" אלו, שאין לנו ימים בעלי מזג אויר בריא ומרגיע כבחודש זה, בו הוציאנו הקב"ה ממצרים מטעם זה בחודש זה, וכדברי המדרש ורש"י (סוף פ' בא), והיה אם ידרשו מאתנו להתפלל בתנאים מסויימים, רק א) בחצירות, ב) בהפרדה, ג) במסכה, ד) בכפפות ה) שטיפת הידיים וכדו', בבקשה לכל ההגבלות אנו מוכנים, רק אל תפריעו את העם ממעשיו - מעשי שמים, הלא המה תפלות הציבור, שסוף כל אלו יועילו לכולם, כי אין לנו דבר המועיל לבטל גזירות רעות כתפילות וזעקות הציבור, שאלו יביאו לנו אורך ימים, כהבטחת דוד המלך ע"ה, שתולים בבית ה' - בחצרות אלקינו יפריחו – "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו".

אנו חוזרים ופונים בבקשה היוצאת מלבינו, אנא אל תפריזו, הפסיקו מידית לזלזל בנו בענין הנוגע לנפשינו, למה נגרע בארצינו - מגזירות פרעה במצרים, בדבר שאפילו הוא התחשב בו, כאשר אמר למשה (פ' בא י' יא), לא כן "לכו נא הגברים ועבדו את ה' - כי אותה אתם מבקשים", ולבסוף התיר לשלב גם את הנערים, אין לנו אלא להתאחד ולהתלכד בלי שום היסוסים וחשבונות, תמים תהיה עם ה' אלקיך, ומובטחים אנו במאחז"ל וברכתיך בכל אשר תעשה, אם תעשה "וברכתיך", בזכות ההתאחדות וההתחשבות איש עם רעהו בלי חשבונות תבוא הישועה והרפואה על כולם, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום, ה' הטוב ישים עלינו ועל כל עמו ישראל ברכה ושלום, ומי שאמר לעולמו די - יאמר לצרותינו ומגפתינו די, החולים יתרפאו במהרה, והמתים יקימו ונפגשם בשערי העזרה בשמחת בנין ציון וירושלים כאשר נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים בב"א.
וע"ז באעה"ח בן ציון י. הלוי בלא"א מו"ר הגר"ש בעל "שבט הלוי" זצ"ל

נקווה שהקריאה תיפול על אזניים קשובות, ובזכות תפילת רבים הקב"ה יטה אף הוא את אזנו לשמוע אל זעקת המוני בית ישראל אשר ישובו להתפלל אל אביהם באופן הראוי.

אחר בקשת המחילה.
הגרב"צ וואזנר שליט"א כתב תשובה האוסרת לגמרי קיום תפילה במרפסות באופנים מסוימים וכן עלייה לתורה מרחוק וכדו' (הובאה כאן בפורום במדור אחר).
כעת הוא פונה לרשויות בבקשה להתיר ולשוב להתפלל בבית הכנסת, צעד שלכל הדעות עלול להביא לסיכון חיי אדם.
ואני הקטן שכמובן לא הגעתי להוראה שואל מאת הדר"ג: האם לא כדאי להקל ולסמוך על הכרעת המשנ"ב על דרך "אפשר", כפי שסמכו אחרים מגדולי ההוראה ולהמשיך להתפלל באופן כזה שלכל הדעות סכנתו פחותה בהרבה?
האין עינינו רואות את עשרות ומאות החללים שנפלו בכל תפוצות הגולה כשרבים רבים מהם בגלל ההתקבצות לתפילה?
גם אם יקלו הרשויות בענין משיקולים כאלה או אחרים, האם אנו מיוזמתנו נוכל לשוב את בתי הכנסת? הלא מילתא דפשיטא היא שברגע שיותר הדבר ולא יהיה מוראה של מלכות, ההנחיות יישמרו בקפדנות לכל היותר רק בימים הראשונים?
ועינינו הרואות כי בימים בהם היה עוד מותר להתקבץ עשרה מישראל בבית כנסת, עד כמה אכן נשמרה הוראה זו...

האור בקצה המנהרה?
תודה טאטע.
______

דרך לשגרה? המשק צפוי לחזור לפעילות מדורגת החל מיום ראשון
כך הוחלט בתום ישיבת ממשלה ממושכת • איסור ה-100 מטרים יורחב ל-500 מטר. גני הילדים ובתי הספר יישארו סגורים כך שממילא לא מדובר בחזרה מלאה בשלב זה • יתר המגבלות והתנאים ייקבעו במהלך הסופ"ש


טל שניידר23:18
עסקים סגורים בדרום תל אביב בצל ההנחיות של הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בדרום תל אביב בצל ההנחיות של הממשלה בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

במהלך שעות אחר הצהריים התקיימה בירושלים ישיבת ממשלה בה נדונה אסטרטגיית היציאה מן המשבר. בסיום הישיבה לא התקבלו החלטות סופיות, אך דובר על פתיחת ענפי מסחר, ייצור ושירותים, וזאת בכפוף לכללי חיטוי, ריחוק פיזי, מדידת חום בכניסה למקומות העבודה וחבישת מסיכת פנים. החלטות סופיות צפויות להתקבל עד מוצאי שבת.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן ביקש שלא להמתין עד לירידה מתחת לקו 100 החולים ליום, וביקש שהמבחן יהיה מספר החולים הקשים. לדבריו, מאחר ואין יותר עלייה גדולה במספר החולים הקשים, צריך להחל בהקלות מיידיות. עמדת משרד הבריאות היא כי יש להמתין לכך שמספר הנדבקים החדשים מדי יום יהיה מתחת ל-100.

עוד דרש ארדן פתרון מיידי לילדי הגנים ולכיתות א'-ג', וכן לילדי החינוך המיוחד. הוא ציין בישיבת הממשלה שאין טעם בשחרור מקומות העבודה אם ההורים יהיו כבולים לבתים. לדבריו, יש לתת למשרד החינוך סיוע משמעותי החל מיום א׳ הקרוב, לרבות לגייס בני ובנות שירות לאומי וסטודנטים בשכר כדי להפעיל את מערכת החינוך בגילאים הצעירים.
לדברי השר בנט, הצעתו לפתיחה כללית של מקומות המסחר החל מיום א', התקבלה. התנאים שהוא הציב: מדידת חום בכניסה, השארת עובדים עם תסמינים בבתים, חובת ענידת מסיכה, יצירת אזור סטרילי מוגבר לעובדים בגילאים 50-65, והשארת עובדים מעל לגיל 65 בבתים.
עוד נידונה בדיונים האפשרות ליצירת תו תקן לחברות ולחנויות, שיגדיר מי הם העסקים העומדים בכללים. השר ארדן ציין כי יש להחליט מי יאכוף את הנושא, וכי יש להסמיך עיריות לטפל בכך, כמו גם ללוות את המהלך בהסברה ציבורית.
ארדן דרש שתוחזר האפשרות לבצע ספורט יחידני ומשפחות באופן מיידי. ראש הממשלה קבע כי הספורט יוגבל למרחק 500 מטר מן הבית.
באשר לתפילה ומניין בשטחים פתוחים, גם את אלו דרש השר ארדן להשיב. "חייבים לכבד את הדת וגם לתת אוורור לאזרחים. ולא סביר לאפשר הפגנות וספורט ולא לאפשר תפילות בשטח פתוח. זה לא יחזיק ואנשים לא יקבלו את זה".
עוד הוא ציין כי הוא חושש מאוד מחג הרמאדן. "2 מיליון איש שבכל מקרה צמים בחודש הקרוב ונוהגים לשבור את הצום בסעודות כל יום, ומה שנחליט כאן ישפיע על האווירה והציות גם שם. לכן, הכי חשוב זה להשקיע בימים הבאים בפנייה לציבור הערבי ובשיח עם ההנהגה של ערביי ישראל כי החודש הזה עלול להביא למוקדי תחלואה עצומים שיחייבו חזרה לסגר. הסברה ושיח וכמובן אכיפה בשיתוף עם הרשויות הערביות", אמר ארדן.

בסיום הדיון הודיעו מלשכת ראש הממשלה שנתניהו קיבל את עקרונות הצעת המל״ל, שגובשו בסיוע צוות מומחים בראשות פרופ׳ אלי וקסמן. ההצבעה על ההחלטה הסופית תיערך במוצאי שבת.

לפי הצעת המל״ל, תהיה פתיחה מוגבלת של עסקים באופן מבוקר ומדוד. משרד האוצר יגבש תוכנית פיילוט עבור מספר ענפי מסחר אשר יוכלו לפתוח בכפוף להנחיות משרד הבריאות. יוגדר תו סגול שיכלול קריטריונים לפתיחת עסקים בהתאם לסקטורים שיוגדרו.

עוד אמר נתניהו שניתן יהיה לצאת לפעילות ספורטיבית עד 2 אנשים קבועים ועד לטווח 500 מטר מהבית ויתאפשר חינוך מיוחד יחידני.

נתניהו ציין כי במהלך 48 השעות הקרובות יכינו הצוותים המקצועיים הצעת החלטה וימפו ענפים שיוכלו להשתתף בפיילוט ויוכנו נהלים מפורטים לתפעול העסקים והחברות וכן נהלי התנהגות הציבור במרחב הציבורי ובעסקים. ההחלטה תובא לאישור הממשלה במוצאי שבת.

למרות ההודעות של ארדן ובנט, נתניהו ציין שהגנים ובתי הספר לא ייפתחו בשלב זה וכך גם קניונים, שווקים ועסקים הכוללים טיפול במגע (מספרות, קוסמטיקה ומדריכי כושר אישיים).

עד שכת"ר מתפלל שישובו המנינים המצומצמים לחיינו, יתפלל שיסר מעלינו החולי הרע הזה רח"ל, ונשוב לעבדו ית' בששון ושמחה בהיכלי קדשו, ותחזינה עינינו בשובו לציון מהרה ברחמים, אמן.
ולכו"ע 'תפלה עושה מחצה' עכ"פ (ראה ויק"ר פ"י, ה. פירש"י עקב ט, כ).

לבי במערב כתב:עד שכת"ר מתפלל שישובו המנינים המצומצמים לחיינו, יתפלל שיסר מעלינו החולי הרע הזה רח"ל, ונשוב לעבדו ית' בששון ושמחה בהיכלי קדשו, ותחזינה עינינו בשובו לציון מהרה ברחמים, אמן.

מקבל.
ומוסיף: על ידי חיזוק באיש"ר קורעין לו גז"ד של שבעים שנה, ואדרבה, עי"ז נזכה שיסיר הקב"ה מעמנו ומכל אחב"י כל נגע ופגע.

ולכך תיקנו, כהוראת שעה, ל'מניני-המרפסות' - ע"מ לזכות בזה לכלל ישראל, ואף את אותם שאינם מגיעים, לדאבוננו, לביהכנ"ס בימי שגרה (וכבר התפרסם מעשה בכה"ג).

והנה הנחיות שפורסמו עכשיו:
תותר התפילה בהשתתפות של עד 19 אנשים במרחק של עד 500 מטרים ממקום המגורים או ממקום העבודה בשטח פתוח תוך שמירה על מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם.