מהר"ם שהובא ברמ"א בענין מכת מדינה - יש כזה מהר"ם?
פורסם: א' מאי 10, 2020 12:16 am
אחת השאלות האקטואליות בימים אלו היא התשלום לגננות ומטפלות בימי הקורונה.
אחד המקורות העיקריים לדין זה הוא דברי הרמ"א בשם מהר"ם, וז"ל הרמ"א בסי' שכא (ס"א) "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית".
והאחרונים תמהו עליו, שהרי מכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, עי' בסמ"ע וביאור הגר"א שם, ובנתי' סי' שלד סק"א, וכבר הקשה כן בהגהות אשר"י כמו שציין הגר"א שם.
ובאמת היא תמיהה גדולה, כמ"ש הגר"א שם (סי' שכא סק"ז): דבריו תמוהין ומרפסן איגרא, יציבא בארעא כו', מאן דאית לי תורי כו'.
והנה אחר העיון מתברר שכנראה אין כזה מהר"ם כלל, שכן דברים אלו אינם מופיעים בשום תשובה ממהר"ם, אלא מקור הדברים הוא מאור זרוע, ולפי הגירסא שלפנינו באור זרוע לא נאמר שם חידוש זה כלל ! ! !
וביתר פירוט:
מקור הרמ"א הוא במרדכי (ב"מ סי' שמג) כמ"ש בדרכי משה (סי' שכא סק"א), וז"ל המרדכי שם: ורבינו מאיר אומר דהלכה למעשה דדבר האבד הוא, וכתב דהוא הדין לסופר דהרבה מזיק לספר שהוא משתי כתיבות וה"ל כדבר האבד. ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר ואי אפשר למלמד ללמוד הוי מכת מדינה ויהא ההפסד של בעל הבית. ע"כ. ונראה שרק הדין הראשון שמלמד הוי כדבר האבד הוא ממהר"ם, וכן מבואר בתשובת תלמידו הר"ש בר אברהם שהובאה בשו"ת מהר"ם (דפוס פראג סי' שפז ודפוס לבוב סי' קנה) ובתשובות מיימוניות (קנין סי' ל), אך מה שכתב אח"כ בענין מכת מדינה אינו מוזכר בתשובות אלו כלל. ונראה שזה מדברי המרדכי ולא ממהר"ם. ובהגהות אשר"י (ב"מ פ"ו סי' ו) הביא דברים אלו בהקשר אחר, ולא הוזכר שם מהר"ם כלל, ולכן נראה שדברי אלו אינם ממהר"ם.
ובהגהות אשר"י ציין לאור זרוע, ובאמת מקור הדברים הוא באור זרוע (ב"מ סי' רמה) וז"ל: ומינה נלמוד שאם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד הוה ליה מכת מדינה. ע"כ. אך מה שהוסיף בהגהות אשר"י שנותן לו כל שכרו, זה אינו באור זרוע שלפנינו, ונראה שכך היתה גירסתו באור זרוע, ולכן הקשה מפרק המקבל ששם מבואר שמכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, אולם באור זרוע שלפנינו לא כתב שנותן לו שכרו, ואדרבא דבריו שם קשורים למה שהזכיר קודם (סי' רמד) שאם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו, ועל זה כתב דה"ה במלמד שאם גזר המושל שלא ללמד מכת מדינה היא ומנכה לו משכרו. והגהות אשר"י תמה על האור זרוע לפי גירסתו, אבל לפי הספרים שלנו ניחא, ולפי"ז ליכא למ"ד שאם מכת מדינה היא משלם לו כל שכרו, כפי שהיה פשוט לסמ"ע והגר"א והנתיבות וכל האחרונים שתמהו על הרמ"א !
שאלה נפרדת היא כמה משקל לתת לדברים הלכה למעשה,
מ"מ אשמח לדעת אם כבר נכתב בענין מסויים זה - מקור הדין שכתב הרמ"א בשם מהר"ם, ואם יש מקורות נוספים לבירור הענין.
אחד המקורות העיקריים לדין זה הוא דברי הרמ"א בשם מהר"ם, וז"ל הרמ"א בסי' שכא (ס"א) "וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית".
והאחרונים תמהו עליו, שהרי מכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, עי' בסמ"ע וביאור הגר"א שם, ובנתי' סי' שלד סק"א, וכבר הקשה כן בהגהות אשר"י כמו שציין הגר"א שם.
ובאמת היא תמיהה גדולה, כמ"ש הגר"א שם (סי' שכא סק"ז): דבריו תמוהין ומרפסן איגרא, יציבא בארעא כו', מאן דאית לי תורי כו'.
והנה אחר העיון מתברר שכנראה אין כזה מהר"ם כלל, שכן דברים אלו אינם מופיעים בשום תשובה ממהר"ם, אלא מקור הדברים הוא מאור זרוע, ולפי הגירסא שלפנינו באור זרוע לא נאמר שם חידוש זה כלל ! ! !
וביתר פירוט:
מקור הרמ"א הוא במרדכי (ב"מ סי' שמג) כמ"ש בדרכי משה (סי' שכא סק"א), וז"ל המרדכי שם: ורבינו מאיר אומר דהלכה למעשה דדבר האבד הוא, וכתב דהוא הדין לסופר דהרבה מזיק לספר שהוא משתי כתיבות וה"ל כדבר האבד. ואם הביטול של המלמד מחמת גזירת המושל שבעיר ואי אפשר למלמד ללמוד הוי מכת מדינה ויהא ההפסד של בעל הבית. ע"כ. ונראה שרק הדין הראשון שמלמד הוי כדבר האבד הוא ממהר"ם, וכן מבואר בתשובת תלמידו הר"ש בר אברהם שהובאה בשו"ת מהר"ם (דפוס פראג סי' שפז ודפוס לבוב סי' קנה) ובתשובות מיימוניות (קנין סי' ל), אך מה שכתב אח"כ בענין מכת מדינה אינו מוזכר בתשובות אלו כלל. ונראה שזה מדברי המרדכי ולא ממהר"ם. ובהגהות אשר"י (ב"מ פ"ו סי' ו) הביא דברים אלו בהקשר אחר, ולא הוזכר שם מהר"ם כלל, ולכן נראה שדברי אלו אינם ממהר"ם.
ובהגהות אשר"י ציין לאור זרוע, ובאמת מקור הדברים הוא באור זרוע (ב"מ סי' רמה) וז"ל: ומינה נלמוד שאם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד הוה ליה מכת מדינה. ע"כ. אך מה שהוסיף בהגהות אשר"י שנותן לו כל שכרו, זה אינו באור זרוע שלפנינו, ונראה שכך היתה גירסתו באור זרוע, ולכן הקשה מפרק המקבל ששם מבואר שמכת מדינה היא סיבה לפטור ולא לחייב, אולם באור זרוע שלפנינו לא כתב שנותן לו שכרו, ואדרבא דבריו שם קשורים למה שהזכיר קודם (סי' רמד) שאם מכת מדינה היא מנכה לו מחכירו, ועל זה כתב דה"ה במלמד שאם גזר המושל שלא ללמד מכת מדינה היא ומנכה לו משכרו. והגהות אשר"י תמה על האור זרוע לפי גירסתו, אבל לפי הספרים שלנו ניחא, ולפי"ז ליכא למ"ד שאם מכת מדינה היא משלם לו כל שכרו, כפי שהיה פשוט לסמ"ע והגר"א והנתיבות וכל האחרונים שתמהו על הרמ"א !
שאלה נפרדת היא כמה משקל לתת לדברים הלכה למעשה,
מ"מ אשמח לדעת אם כבר נכתב בענין מסויים זה - מקור הדין שכתב הרמ"א בשם מהר"ם, ואם יש מקורות נוספים לבירור הענין.