פורום אוצר החכמה

שבוע שעבר התבשרו תושבי ישראל כי אולמות האירועים נפתחים לאירועים של חתונות וכדו' עד 250 איש. כפי הנשמע מחתונות שהתקיימו שבוע שעבר, בתוך האולמות אין אכיפת מסיכות ואין אכיפת אי ריקודי יד ביד וכו'.
מי ששם לב, מרן הגר"ג אדלשטיין התריע על כך בשיחתו שבוע שעבר שחתונות כעת זה גורם מדבק, ובני משפחה צריכים ללכת אבל בחורים שישבו וילמדו. גם בהנחיות שפרסם הד"ר משולם הרט על דעתו של מרן הגר"ג לא ללכת לחתונות כי אם לאמירת מז"ט ולא לשהייה.
וכאן הבן שואל: היכן האחריות האישית? מדברים לאחרונה על מתווים של 'חתונות המאה' ועדין לא הגיעו ליישום כשהמטרה היא לחסוך בהוצאות גם לעתיד, אבל כעת זה גם פיקוח נפש, מדוע הציבור החרדי רץ לעשות חתונות של 250 איש שבפועל באים יותר וללא שום משמעת? בגלל שהממשלה התירה אחרי לחץ של בעלי האולמות, הותרה הרצועה?
ככלל, בכל ההתנהלות כאן בקורונה נדמה היה שיש שו"ע חדש שנכתב ע"י ראה"מ, הוא מתיר מנין ב19 איש, רצים לקיים מנינים גם במקומות צרים, למרות שגדולי תורה התריעו על כך אבל הרי ראה"מ התיר... וכן עוד דוגמאות, ומה עם אחריות אישית של בעל השמחה, אתה מביא לשמחה מאות אנשים ואם אחד או שניים חולים מאומתים גזרת על כל אלו שבאו להשתתף בשמחתך (ותקפיד אם הם לא יבואו) בידוד שבועיים?!
משום מה נדמה שאיש הישר בעיניו יעשה בנושא זה.
מה דעת חו"ר הפורום?

מצטרף לתמיהה. אני באופן אישי סבור כי גם ההתקהלויות בבתי הכנסת צריכים ריסון רציני ולולי דמסתפינא הייתי אומר שכדאי להתפלל שחרית ביחידות, כיון שמדובר בתפלה ארוכה.

אבל בענין של חתונות בוודאי אין לומר שצריך 'מסירות נפש' על כך.

אפשר ללמד זכות כי אנשים כבר התייאשו, וא"כ אכול ושתו וגו'...

ובאמת פלא שהרבנים לא מעוררים על כך מספיק. ויהי רצון שנזכה לבשו"ט בקרוב.

ואפשר גם לומר שהרבה אנשים הבינו סו"ס שאין כאן סכנה כמו שניסו למכור מלכתחילה, והם סבורים שההגבלות היו מיותרות.
וממילא, האנשים רק חיכו שיוסרו הגזירות וברגע שהוסרו- חזרו לחיות רגיל.
(אני אישית לא מבין למה צריך חתונות כ"כ גדולות מלכתחילה, ונכב"ב)

הייתי השבוע בכמה חתונות, ובכולם כמעט אין בכלל שמירה על שום כללי זהירות.
ובעודי תמה על זה, דבשלמא בקהילות שלא שומרים 'בשיטה' על ההנחיות, ניחא.
אבל השתתפתי בחתונות, שתלמידי הישיבה המפזזים ומרקדים, עדיין לא חזרו לישיבה בצורה הרגילה, בעקבות ה'קורונה', והן הם ללא מסכות וללא שום כללים.
בא' החתונות בב"ב, הגיע הגאון ר' חיים פרץ שליט"א, ובעת כניסתו לאולם כמקובל נתקבל ב'שורות' של שירת 'ימים' וכו'.
ניגש אליו אברך ותמה: מאי גרע 'שיעור כללי' (שלא נעשה מפני הקורונה) משירת 'ימים'?...
והוא השיבו: צודק, צריך לדבר עם ר' גרשון...
(לא יודע על מה כוונתו, אם על כך שיש בעיה בחתונות, או על כך שאין טעם לבטל את השיעור כללי).

שבוע טוב
גם אני השתתפתי השבוע בחתונה וראיתי שהותרה הרצועה. ריקןדים כרגיל. ולמעט פעם או פעמיים שהתזמורת הכריזה כי יש צפיפות והתקהלות גדולה מדי, כאילו הכל כרגיל. היו גם הרבה ללא מסכות. בשמחות שבע ברכות בכלל אוכלים ושותים זה בזה עם ערבוב אנשים ממחוזות שונים ובלי מסכות, שרים ומצפצפים ואיש אינו חושש...
ב'המבשר' של ערב שב"ק היה מאמר נוקב מהגרי"ז הורביץ שליט"א מאלעד תחת הכותרת 'אבל אשמים אנחנו' א"א לעשות מה שרוצים ורק להתלונן שמתעללים בחרדים ומכניסים אותם לסגרים ודפח"ח

למעשה ראוי לציין כי אצל אלו שאינם נחשבים 'חרדים' גם לא מקפידים, ושמעתי מיהודי המתגורר בצפון הארץ (לפני כמה ימים) שיש באזורו הרבה קיבוצים וכו' וכמעט ולא רואים אנשים עם מסכה, וכשהוא מגיע לבית הכנסת עם מסכה כולם מסתכלים עליו בפליאה עצומה (מתפללי בית הכנסת הם ברובם 'מסורתיים' או 'דתיים לאומיים') עד כדי כך שהוא מתבייש ומסיר... והוא רואה הרבה אנשים מתחבקים ומתנשקים כו'

ואין אתנו יודע עד מה...

דרומי כתב:למעשה ראוי לציין כי אצל אלו שאינם נחשבים 'חרדים' גם לא מקפידים, ושמעתי מיהודי המתגורר בצפון הארץ (לפני כמה ימים) שיש באזורו הרבה קיבוצים וכו' וכמעט ולא רואים אנשים עם מסכה, וכשהוא מגיע לבית הכנסת עם מסכה כולם מסתכלים עליו בפליאה עצומה (מתפללי בית הכנסת הם ברובם 'מסורתיים' או 'דתיים לאומיים') עד כדי כך שהוא מתבייש ומסיר... והוא רואה הרבה אנשים מתחבקים ומתנשקים כו'

ואין אתנו יודע עד מה...

הבעיה היא שהנתונים האובייקטיביים שלנו הם שמציאות של הדבקה והתפשטות היא גדולה אצלנו עשרת מונים מאצל ה"חפשיים". מפני שיש לנו משפחות גדולות מאד בלעה''ר, וכאו''א מהבנים והבנות הולך למוסד החינוכי שלו ונפגש שם עם מאות אחרים, ואנו מתכנסים בבתי המדרשות ובבתי הכנסיות בצפיפות ולפרקי זמן ארוכים. מה נעשה שסיכויי הדבקה והתפשטות אצלנו הם לאין ערוך (וכמו שהנתונים בשטח אכן מוכיחים)?

אדם השקיע את כל כספו בבורסה לאחר שהזהירו אותו לא לעשות זאת והפסיד את כל כספו. האם צריך לרחם עליו? מזהירים אנשים מפני הקורונה והם בוחרים להתעלם מההזהרה, שתהיה הסיבה אשר תהיה ואח"כ נפגעים - האם צריך לרחם עליהם?
השאננות בקרב הציבור זה לא דבר חדש, אך אם יהיו נפגעים עקב כך שלא יאישימו אף אחד - רק את עצמם, כלומר שישאו באחריות למעשיהם ולא יבבו כילדים קטנים שאין מספיק ערכות חמצן וכדומה.

בברכה המשולשת כתב:ואפשר גם לומר שהרבה אנשים הבינו סו"ס שאין כאן סכנה כמו שניסו למכור מלכתחילה, והם סבורים שההגבלות היו מיותרות.
וממילא, האנשים רק חיכו שיוסרו הגזירות וברגע שהוסרו- חזרו לחיות רגיל.
(אני אישית לא מבין למה צריך חתונות כ"כ גדולות מלכתחילה, ונכב"ב)

מה כוונתך שאין סכנה?