פורום אוצר החכמה

נשאל הגר"י זילברשטיין שליט"א, מי שרואה יהודי הולך ברחוב ללא מסכה, האם מותר להגיד לו שבפינת הרחוב מחכה שוטר ונותן דוחו"ת למי שלא לובש מסיכה. והשיב מחויבים להגיד לו מכיון שאין דינא דמלכותא דינא לגבי מסיכות, וידוע רשעות השוטרים שמתנכלים לחרדים בעניין זה ולא לחילונים.

אגב מה המקור שיש בכלל מושג דינא דמלכותא בנושאים שאינם לעניין ממון?

השאלה והתשובה במלואה הובאה כבר בפורום מהשואל בעצמו-

viewtopic.php?f=73&t=49927&start=520#p646370.

תודה על ההפניה, אם מדייקים בדבריו אין לא חידוש ולא קושיא.

הרואה כתב:אגב מה המקור שיש בכלל מושג דינא דמלכותא בנושאים שאינם לעניין ממון?

באמת זה לא קשור לדינא דמלכותא, אלא כעין תקנות בני העיר. רוב הציבור מקבלים על עצמם את הנחיות משרד הבריאות שהוא הגוף שמנהל את התחום הרפואי.
אם כי לא הבנתי את דבריו, אף שיתכן שישנם כאלו שמתנכלים לחרדים באופן מיוחד, אבל לא נראה לי שזו מגמה של הגופים הרשמיים.
ומסתבר שכל המלכויות שנצטווינו להתפלל בשלומם, לא היו רודפות חסד ורחמים לבני ישראל, אלא שעם כל זה השכילו חכמים כי הצורך במלכות ובשלומה גדול על אף העוולות הפרטיות שנעשות.

ישא ברכה כתב:

הרואה כתב:אגב מה המקור שיש בכלל מושג דינא דמלכותא בנושאים שאינם לעניין ממון?

באמת זה לא קשור לדינא דמלכותא, אלא כעין תקנות בני העיר. רוב הציבור מקבלים על עצמם את הנחיות משרד הבריאות

באמת לא קשור גם לתקנות בני העיר, שבהם הרוב קובע למיעוט המתנגד, שהם רק בדברים הממוניים המשותפים לכולם. ומתקבלות רק ע"פ הצבעה באסיפה שכוללת כולם, כמבואר בכל הפוסקים שעוסקים בתקנות בני העיר.

נושא שמירת הבריאות לא ממוני, ולא משותף. ולא התקבל באסיפה.

וההצבעה צריכה להיות לשם שמים.

וגם לגבי עצם סמכות הרוב על המיעוט נחלקו כידוע רבותינו הראשונים, ומרנא החת"ס כתב שעצם ההלכה כר"ת שאין הרוב יכול לכוף את המיעוט, אלא שהמנהג שכן יכול הרוב, וע"ד כן נשתתפו בכל קהילות ישראל, וממילא יש לזה דין מנהג שזה רק בדברים הנוהגים ולא בדברים חדשים, ויעויין בהרחבה בדברי מלכיאל
ונכב"ב.

מאיפה המקור שצריך שההצבעה תהיה לשם שמים?
[מסברא, זה ממש לא נראה]

חו"מ, קס"ג, א, בהגה- כל צרכי ציבור שאינן יכולין להשוות עצמן, יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס, ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים, וילכו אחר הרוב. ואם המיעוט ימאנו, הרוב יכולין לכוף אותן אפילו בדיני גויים ולהוציא ממון על זה, והם צריכין לתת חלקם. והמסרב מלומר דעתו ע"פ החרם, בטילה דעתו, ואזלינן בתר רוב הנשארים האומרים דעתן (תשו' מוהר"ם ספר קנין סי' כ"ז והגמי"י פי"א דתפלה)ה

מתוך ספרי הקט ויאמר שמואל

איש הגבעה כתב:נשאל הגר"י זילברשטיין שליט"א, מי שרואה יהודי הולך ברחוב ללא מסכה, האם מותר להגיד לו שבפינת הרחוב מחכה שוטר ונותן דוחו"ת למי שלא לובש מסיכה. והשיב מחויבים להגיד לו מכיון שאין דינא דמלכותא דינא לגבי מסיכות, וידוע רשעות השוטרים שמתנכלים לחרדים בעניין זה ולא לחילונים.

ממתי נוהגים דינא דמלכותא בארץ ישראל?

מה המקור בהלכה שאין דינא דמלכותא בא"י?
זכורני שזו שיטת הר"ן, אך האם ברור שכך נפסק להלכה?

איש גבעות כתב:מה המקור בהלכה שאין דינא דמלכותא בא"י?
זכורני שזו שיטת הר"ן, אך האם ברור שכך נפסק להלכה?

מתוך קונטרסי בענין זכויות יוצרים:

האם בארץ ישראל איכא "דינא דמלכותא דינא", הנה כבר האריכו בזה הפוסקים, שלדעת מרן החזו"א אין בא"י דינא דמלכותא דינא, כמש"כ בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סוס"י ק"י) בשמו, וכן דעת הגרש"ד מונק זצ"ל בשו"ת פאת שדך (ח"א סי' צ"א), וכן בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג יו"ד סי' של"ח) ובשו"ת קנה בושם (ח"ב סק"א אות א'). וראה עוד דברים נפלאים בענין זה מסופרים וספרים בקובץ 'אור ישראל' (קובץ נ"ז עמוד קכ"ח, מאמר הרב חיים רפופורט).
ובהסכמת הגר"י סילמן שליט"א לספר "המשפט בהלכה" כתב שמקובלנו מרבותינו שכיום בארץ ישראל אין דדמ"מ, ואין לצרף ענין זה אפילו כסניף.

מצ"ב, בהשמטה גדולה של מה שפחות נוגע לענייננו, ממש"כ בס"ד בספרי