פורום אוצר החכמה

אוהב אוצר כתב:

נוה הלבנון כתב:

אוהב אוצר כתב:נורא נוראות פלא פלאות, ממש מצווה לברר.
אבל אחר המחילה, א"א קצת יותר ביראת כבוד מול אחד מפוסקי וגדולי הדור?

גרע, עשה בו כבשלו, שתל, באמת, אין קצת כבוד?
אין, אבל אין מילים יותר מכובדות להדגיש את התמיהה הזאת?

הביזיון האמיתי כאן להגרע"י רבך, זה תגובתך.
אתה מסכים שיש כאן 'פאדיחה', רק שאתה מבקש לא לבייש...
רחמנות.

מדבריך משמע שכל מי שהוא תלמיד של איזה ת"ח מסויים אפשר לבזותו? רחמנות עליך.
לעצם הענין: אני לא הולך ראש בקיר, פתחתי אבקת רוכל וראיתי שדבריו של ס"ט נכונים [בנוגע לציטוט בלבד!] ולכן, יהיה אשר יהיה כל ת"ח רבך או רבי או רבו של פלוני שתהיה עליו תמיהה כזאת
[על ציטוט לא מדוייק! לא על פסק הלכה או סברא או הבנה!] יצטרך בירור או ביאור, מה הקשר לפדיחה??? מציאות, הראשונים נחשבו כמלאכים לא אחרונים ומדובר בבשר ודם - אבל ענק.

ה"י ירחם מי שלוקח עליו את האחריות כאן...

זה הנקודה. שאף אחד לא רואה את זה כביזיון, אולי כן כהערה נוקבת.
ואתה, במקום להסביר ענינית אתה נזעק על כבוד התורה.

הסבר - מקהה את העוקץ של הביקורת.
מחאה - מהווה הודאה עד כמה זה עוקץ.
מי שמכבד את תורתו של רבו באמת, המחשבה הראשונה שלו, זה לחפש למה באמת זה לא כה גרוע כמו מבט ראשון -כלומר להסביר.
מי שחורה לו המעמד של רבו בציבור, דבר ראשון הוא צועק על מי שרק מעיז...

יתכן שאיכפת לך גם כבוד התורה של הרב, אבל כנראה יש דברים שמדגדגים יותר...

נוה הלבנון כתב:זה הנקודה. שאף אחד לא רואה את זה כביזיון, אולי כן כהערה נוקבת.

תקשיב טוב: אם את אותם מילים היו כותבים על הרב שטיינמן שליט"א או על הרב שמואל אויירבך שליט"א הפורום - לא היה נמחק אלא נסגר!!! אתה מבין?

נוה הלבנון כתב:ואתה, במקום להסביר ענינית אתה נזעק על כבוד התורה.

גם דברים פשוטים שכותב פשוט כמוני אתה לא מבין?
כתבתי מפורש שהדברים תמוהים ומצריכים ביאור, מה יש לי להסביר, שהגר"ע יוסף חלם ע"ז בלילה? ב"מ!

אוהב אוצר כתב:

נוה הלבנון כתב:זה הנקודה. שאף אחד לא רואה את זה כביזיון, אולי כן כהערה נוקבת.

תקשיב טוב: אם את אותם מילים היו כותבים על הרב שטיינמן שליט"א או על הרב שמואל אויירבך שליט"א הפורום - לא היה נמחק אלא נסגר!!! אתה מבין?

נלך שנתיים וחצי אחרונית עוד לפני שהציבור הליטאי הגיע למצב המביש והעלוב שבו הוא נמצא כעת, אני לא חושב שהיה מפריע למישהו התבטאות מעין זו על הרבנים שציינת.
ואכן כן, גם רגישות היתר שקיימת היום בזירה זו -שהיה גורם לדבריך, למחיקת האשכול- היא בהחלט לא תוצאה של כבוד התורה באמת.

אכן זו בעיה שקיימת היום של בזיון ת"ח ה"י, ומה לנו כי נוסיף פה???

אם דברי הרב המשגיח הרב אורי וייסבלום שליט"א - חשובים בעיניך ובעלי משמעות, אכתוב לך מה הוא אמר בשיחה לאחרונה - אני, גם לא האמנתי בתחילה.
אני אמנם מאד מפחד לכתוב שחלילה לא יכתוב פה איזה טיפש איזו מילה כנגד המשגיח.

אוהב אוצר כתב:אם דברי הרב המשגיח הרב אורי וייסבלום שליט"א - חשובים בעיניך ובעלי משמעות, אכתוב לך מה הוא אמר בשיחה לאחרונה - אני, גם לא האמנתי בתחילה.
אני אמנם מאד מפחד לכתוב שחלילה לא יכתוב פה איזה טיפש איזו מילה כנגד המשגיח.

מה שתחליט. בכל מקרה אפשר באישי.

החלטתי לקחת את הסיכון למען כבודו של הגר"ע יוסף.

המשגיח אמר, שכל המצב העצוב [הגדרתי שלי א.א.] היום של המחלוקת בציבור הליטאי הוא [כעונש] משום שלא נהגו בכבוד לגר"ע יוסף!

מה שברור שאחרי ההודעה הראשונה באשכול לא צריך עוד נימוק מ"ט אין הנהלת הפורום סבורה שצריך כ"כ להדר בכבוד הר"י יוסף.

אני לא מסביר את דברי הרב 'גם זו' אלא אומר דבר פשוט:
כמו שלהנהלה יש חלק גדול ביותר בזיכוי הרבים שיש בפורום כאן מכיון שהוא שייך לה, כך גם אם יש כאן לשה"ר או בזיון ת"ח - יש להנהלה חלק.

זאת למודעי, כי ישנם הרבה דוגמאות כגון אלו שהציג ס"ט, בספרים של משפ' הרבנים יוסף.
פעמים שמביאים ספר כלשהו כראיה לדבריהם, והמעיין שם ימצא או שאין קשר כלל ועיקר או שכתוב להיפך.
ופעמים שיעתיקו ציטוט מספר כלשהו כדי לחזק דבריהם, אבל המעיין בספר במקורו יראה שהדברים הכתובים בספר שונים ואפ' במעט ממה שהם העתיקו והשינוי הזה משמעותי מאוד מאוד, עד כדי כך שההבנה יכולה להשתנות להיפך מדבריהם, יש עימי כמה וכמה דוגמאות כאלו שנתקלתי בהם לאורך השנים, כרגע אינני רואה צורך להציגם כאן מפני כבודם, אבל צריך הציבור לדעת זאת, בכדי לא לסמוך בנקל על כל מה שכתוב שם.

אם אתה חש לכבודם אל תשמיץ סתם.
אם תביא מקרים ודוגמאות, להיפך, כך ראוי לעשות וזה כבודה של תורה דאמת כתיב בה, אבל לכתוב סתם באופן כללי (וכמובן תחת ניק) זה כבר השמצה ואין בזה לא יושר ולא נאמנות.

המעיין כתב:אם אתה חש לכבודם אל תשמיץ סתם.
אם תביא מקרים ודוגמאות, להיפך, כך ראוי לעשות וזה כבודה של תורה דאמת כתיב בה, אבל לכתוב סתם באופן כללי (וכמובן תחת ניק) זה כבר השמצה ואין בזה לא יושר ולא נאמנות.

דומני שס"ט הביא יותר מדוגמא אחת, ועדין לא ראיתי תשובה לפליאות שלו אלא רק אישורים מכולם שאכן יש קושיות, וח"ו אין בכוונתי להשמיץ אלא רק לומר האמת, ואם אראה לנכון אציג בהמשך דוגמאות נוספות.

ישר ונאמן כתב:זאת למודעי, כי ישנם הרבה דוגמאות כגון אלו שהציג ס"ט, בספרים של משפ' הרבנים יוסף.
פעמים שמביאים ספר כלשהו כראיה לדבריהם, והמעיין שם ימצא או שאין קשר כלל ועיקר או שכתוב להיפך.
ופעמים שיעתיקו ציטוט מספר כלשהו כדי לחזק דבריהם, אבל המעיין בספר במקורו יראה שהדברים הכתובים בספר שונים ואפ' במעט ממה שהם העתיקו והשינוי הזה משמעותי מאוד מאוד, עד כדי כך שההבנה יכולה להשתנות להיפך מדבריהם, יש עימי כמה וכמה דוגמאות כאלו שנתקלתי בהם לאורך השנים, כרגע אינני רואה צורך להציגם כאן מפני כבודם, אבל צריך הציבור לדעת זאת, בכדי לא לסמוך בנקל על כל מה שכתוב שם.

בתר איפכא קאזלת. אם יש למישהו אלו השגות על איזה מחבר או מחברים, יוציאם אלינו ונדעה אותם, והאמת אהוב יותר, אבל אין שום הצדקה סתם להשמיץ על סמך "יש תחת ידי" וכיו"ב, ובודאי שאין שום הצדקה להכליל על "המחברים למשפחת יוסף". דברי הרבנים למשפחת יוסף נאמנים לכה"פ יותר מדברי איזה עלום שם המסתתר מאחורי ניק באינטרנט ואומר קבלו את דעתי.

אחר כתבי ראיתי שכוונתי לדברי הרב המעיין.

ישר ונאמן כתב:

המעיין כתב:אם אתה חש לכבודם אל תשמיץ סתם.
אם תביא מקרים ודוגמאות, להיפך, כך ראוי לעשות וזה כבודה של תורה דאמת כתיב בה, אבל לכתוב סתם באופן כללי (וכמובן תחת ניק) זה כבר השמצה ואין בזה לא יושר ולא נאמנות.

דומני שס"ט הביא יותר מדוגמא אחת, ועדין לא ראיתי תשובה לפליאות שלו אלא רק אישורים מכולם שאכן יש קושיות, וח"ו אין בכוונתי להשמיץ אלא רק לומר האמת, ואם אראה לנכון אציג בהמשך דוגמאות נוספות.

הובאה כאן תמיהה א' מס' ילקוט יוסף, ועוד דוגמא נוספת בקשר אליה היה ויכוח, ותמיהה נוספת (אך קטנה בהרבה) על ספר חזון עובדיה. מכאן ועד לטענה שזוהי מגמה גורפת ולחרוץ ממנה דין על כל מה שכתוב בכל ספרי כל בני משפחת יוסף הדרך ארוכה.

היות ואילצוני הרבנים אציג דוגמא אחת לע"ע.

הנידון טבילת אשה בערש"ק בבה"ש, בספר טה"ב עמ' תס' ד"ה ומה שכתבנו הביא דברי שו"ת חכם צבי (סי' יא') בזה"ל הנה בשו"ת חכם צבי כתב שטבילת הנשים בליל שבת בחמין ודאי שהיא אסורה לכל הדעות, והעוברת וטובלת בליל שבת בחמין, ודאי דאיסורא עבדה, ושרי למקרי עבריינא, וחייבת נידוי, וכמו שכתב הרמב"ם וכו'.....ולכן הטוב והישר שתטבול בצונן, כמו שכן נוהגות כיום ברוב מקומות ישראל לטבול בצונן, ומה שהן אומרות שהן איסטנסטות וחוששות מן הצנה, מילי דכדי נינהו, ושומר מצוה לא ידע רע, או שעל כל פנים תפיג צנתן של המים בלבד ולא יתחממו עד כדי שיקראו מים חמים, או שתדחה הטבילה למוצאי שבת. ויש עוד דרך אחרת באופן שתטבול בבין השמשות, משום דקיימא לן כל דבר שהוא בין השמשות לא גזרו עליו בבין השמשות כל שהוא לצורך מצוה, כמו שכתב בשולחן ערוך. ואמנם יש לדון וכו' וכו' ...עכ"ל הרב טה"ב שם.

ובהמשך דבריו שם כתב הרב טה"ב את תורף דברי החכם צבי בסוף תשובתו שם בזה"ל סוף דבר אני אומר הלכה למעשה שאין לנשים לטבול בחמין בליל שבת אלא בהפגת צינתם בלבד באופן שלא יקרא עליהם שם חמים, או שתטבול בבין השמשות ולא תחזור לביתה אלא עד שיהיה לילה. ויותר מזה אין להתיר כלל עכת"ד (של החכם צבי, המעתיק.) עכ"ל הרב טה"ב

לכאו' נמצאנו למדים שדעת החכם צבי שאשה שאינה יכולה לטבול בצונן תפיג הצנה של המים או שתדחה הטבילה למוצ"ש או שתטבול בבה"ש, ולכאו' אין בדברי החכם צבי המוצגים בטה"ב שום הסתייגות או חוסר שביעות רצון מלטבול בבה"ש.
אלא שהמעיין בדברי החכם צבי עצמו בגוף תשובתו ימצא שכתב בזה"ל והטוב והישר הוא שתטבולנה בצונן כמו שטובלות הנשים ברוב מקומות ישראל, ומה שאומרות מן האסטניסות, מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע רע, או שתדחה הטבילה עד מוצא"ש, או תפיג צינת המים לבד ולא תחמם עד שיעור שיקרא להם מים חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת, עוד אמרתי דרך אחת והיא דחוקה שתטבולנה בין השמשות וכו' עכ"ל הרי שאת המילים "דרך דחוקה" על האפשרות של טבילה בבה"ש השמיט בטה"ב, וכן על הדרכים הראשונים שכתב שכל אלו הם נכונים וישרים למוצאי דעת, גם השמיט בטה"ב, שהרי מזה משמע שבבה"ש לא דרך נכונה וישרה למוצאי דעת.

ובסיום דבריו כתב החכם צבי בזה"ל סוף דבר הלכה למעשה אני אומר שאין להם להנשים לטבול בחמין בליל שבת ולא בערב שבת שהוא יום שביעי שלהן, אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין, או במוצא"ש, ואם אי אפשר בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות וכו' עכ"ל, הרי שאף כאן השמיט הרב טה"ב שרק באופן שא"א בכל האמור רק אז יש להתיר לטבול בבה"ש, אבל הקורא בטה"ב ימצא שהחכם צבי התיר לטבול בבה"ש בלי שום פקפוק כלל ועיקר.

דומני שדי בזה

נו נו...
כמדומני שבטענות מהסוג הזה תוכל לפסול את כל הרבנים למשפחות בית ישראל סבא.

ביחס לדוגמא הנ"ל, מבלי להכנס לדיון בהכללות.

ראה לשון הק"נ שבת פ"ב אות ק "ומכאן אני מתנגד למ"ש בשו"ת חכ"צ סי"א להתיר טבילת אשה במי חמין בע"ש ביה"ש".
ובחת"ס או"ח סימן קמו "וכבר צווח חכם צבי כי כרוכיא על טבילת ליל שבת בחמין ושטוב לדחות טבילתה לילה א' ולא לדחות דברי חז"ל בגזירת מרחצאות, אלא שם העלה ארוכה או שתטבולנה בע"ש בין השמשות".
אם כי הכא הוא מסתמך ע"ד החכ"צ ומביאו כמקור להלכה, ולא רק מצטט, וגם ירד להעתיק כמעט כל לשונו של החכ"צ, וע"כ השנויים מעוררים קצת תמיהה.

ויותר היה להעיר על מש"כ שם שהחכ"צ מתיר גם בפושרין, ובאמת לא התיר אלא הפגת צונן, ויעויין גם בשו"ת רע"א ח"ג ס"נ שציין שם.

ישר ונאמן כתב:היות ואילצוני הרבנים אציג דוגמא אחת לע"ע.

הנידון טבילת אשה בערש"ק בבה"ש, בספר טה"ב עמ' תס' ד"ה ומה שכתבנו הביא דברי שו"ת חכם צבי (סי' יא') בזה"ל הנה בשו"ת חכם צבי כתב שטבילת הנשים בליל שבת בחמין ודאי שהיא אסורה לכל הדעות, והעוברת וטובלת בליל שבת בחמין, ודאי דאיסורא עבדה, ושרי למקרי עבריינא, וחייבת נידוי, וכמו שכתב הרמב"ם וכו'.....ולכן הטוב והישר שתטבול בצונן, כמו שכן נוהגות כיום ברוב מקומות ישראל לטבול בצונן, ומה שהן אומרות שהן איסטנסטות וחוששות מן הצנה, מילי דכדי נינהו, ושומר מצוה לא ידע רע, או שעל כל פנים תפיג צנתן של המים בלבד ולא יתחממו עד כדי שיקראו מים חמים, או שתדחה הטבילה למוצאי שבת. ויש עוד דרך אחרת באופן שתטבול בבין השמשות, משום דקיימא לן כל דבר שהוא בין השמשות לא גזרו עליו בבין השמשות כל שהוא לצורך מצוה, כמו שכתב בשולחן ערוך. ואמנם יש לדון וכו' וכו' ...עכ"ל הרב טה"ב שם.

ובהמשך דבריו שם כתב הרב טה"ב את תורף דברי החכם צבי בסוף תשובתו שם בזה"ל סוף דבר אני אומר הלכה למעשה שאין לנשים לטבול בחמין בליל שבת אלא בהפגת צינתם בלבד באופן שלא יקרא עליהם שם חמים, או שתטבול בבין השמשות ולא תחזור לביתה אלא עד שיהיה לילה. ויותר מזה אין להתיר כלל עכת"ד (של החכם צבי, המעתיק.) עכ"ל הרב טה"ב

לכאו' נמצאנו למדים שדעת החכם צבי שאשה שאינה יכולה לטבול בצונן תפיג הצנה של המים או שתדחה הטבילה למוצ"ש או שתטבול בבה"ש, ולכאו' אין בדברי החכם צבי המוצגים בטה"ב שום הסתייגות או חוסר שביעות רצון מלטבול בבה"ש.
אלא שהמעיין בדברי החכם צבי עצמו בגוף תשובתו ימצא שכתב בזה"ל והטוב והישר הוא שתטבולנה בצונן כמו שטובלות הנשים ברוב מקומות ישראל, ומה שאומרות מן האסטניסות, מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע רע, או שתדחה הטבילה עד מוצא"ש, או תפיג צינת המים לבד ולא תחמם עד שיעור שיקרא להם מים חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת, עוד אמרתי דרך אחת והיא דחוקה שתטבולנה בין השמשות וכו' עכ"ל הרי שאת המילים "דרך דחוקה" על האפשרות של טבילה בבה"ש השמיט בטה"ב, וכן על הדרכים הראשונים שכתב שכל אלו הם נכונים וישרים למוצאי דעת, גם השמיט בטה"ב, שהרי מזה משמע שבבה"ש לא דרך נכונה וישרה למוצאי דעת.

ובסיום דבריו כתב החכם צבי בזה"ל סוף דבר הלכה למעשה אני אומר שאין להם להנשים לטבול בחמין בליל שבת ולא בערב שבת שהוא יום שביעי שלהן, אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין, או במוצא"ש, ואם אי אפשר בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות וכו' עכ"ל, הרי שאף כאן השמיט הרב טה"ב שרק באופן שא"א בכל האמור רק אז יש להתיר לטבול בבה"ש, אבל הקורא בטה"ב ימצא שהחכם צבי התיר לטבול בבה"ש בלי שום פקפוק כלל ועיקר.

דומני שדי בזה

לא די בזה כי כך דרך כל הפוסקים שכשכותבים עכת"ד הדברים שהביאו בשמו אינם כל דבריו

באבקת רוכל (סי' כ"ד), העתיק תחילה בהרחבה דברי הר"ש סיריליאו שיש דין ביעור וקדו"ש בפירו"נ, וכתב להשיב על דבריו ע"פ דרכו. אח"כ הוסיף להביא ג"כ לדברי המבי"ט שיש דין ביעור וקדו"ש בפירו"נ, וגם שפטורים מן המעשרות, וכתב ג"כ להשיב על דבריו ע"פ דרכו.

לקראת סוף התשובה סיכם האבק"ר בזה"ל:
"והראיות שהביאו לחייב הביעור כולם נדחו, ואדרבה יש ראיות לפיטור. וכ"ש במקום שהמנהג פשוט להתיר, כי מעולם לא נשמע על שום אדם בשום עיר מא"י שינהג ביעור בשביעית, והא קי"ל דכל מקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג, כ"ש במקום שהלכה מסכמת למנהג כמו שנתבאר. וכיון שהוא דבר פשוט שהם פטורים מן הביעור, היאך ימצא ידיו ורגליו הפוטרם מהמעשרות. ואם העלם יעלים עיניו מכל הכתוב ויאמר לא כי אלו הם חייבים בביעור ועל כן אני פוטרם מהמעשרות, נאמר לו אי אתה נאה מקיים, דאנן סהדי שמימיך לא נהגת חיוב ביעור, דא"כ קלא הוה ליה למילתא, וזהו דבר שאין עליו תשובה".

הנה פשוט וברור שכל הנידון כאן האם פירו"נ חייבים בביעור או פטורים מן הביעור.

ומה שכתב "מעולם לא נשמע על שום אדם בשום עיר מא"י שינהג ביעור בשביעית", בודאי זאת משום שכל מאכלם (תבואה ופירות) היה משל הגויים, ומאחר שהמנהג היה שלא לנהוג בהם קדו"ש, הרי שבכלל זה מעולם לא נהגו ביעור בשביעית כלל. וזהו מה שסיים ג"כ "אנן סהדי מימיך לא נהגת חיוב ביעור", והיינו מאחר וכל מאכל תבואתך ופירותיך מן הגויים, ואנן סהדי שמימיך לא נהגת בהם ביעור, א"כ הרי שאינך נאה מקיים.

עכ"פ כאמור ברור שהנידון הוא אם פירו"נ חייבים בביעור או פטורים מן הביעור.

תשובה זו של האבקת רוכל חזרה ונדפסה כולה מתחילה ועד סוף בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' מ"ב, ובסי' מ"ג כתב מהרי"ט להשיב ע"פ דרכו על שיטת הר"י קארו בזה.

בספר ברכ"י (יו"ד סי' של"א אות י') כשדן בהרחבה בדין פירו"נ בשמיטה לענין ביעור ולענין מעשר, כתב בזה"ל:
"ומהר"ם בן חביב בתוספת יום הכיפורים דף כ"ב ע"א כתב דחסידים ואנשי מעשה היו נוהגים בביעור פירות שביעית, כמש"כ מהר"י קורקוס, והוא ז"ל זו הלכה העלה לחוש לשתי הסברות לעשרן ולהפקירן. וכבר בתשובת מרן, הובאה בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' מ"ב, כתב, דמעולם לא נשמע שום אדם בשום עיר מארץ ישראל שנהג בביעור שביעית, ע"ש. אף אנן בעניותין בדורנו לא ראינו לא שמענו שום חסיד שיהא נוהג ביעור אפילו ע"י הפקר".

הרי שהברכ"י נסתייע מתשובת הר"י קארו הנ"ל שאין נוהגים כלל ביעור בפירו"נ, והוסיף ואמר שאף בדורנו לא ראינו נוהגים בהם ביעור אפילו ע"י הפקר.

________________________

ידועה מחלוקת הראשונים היאך מקיימים מצות ביעור בפירות שביעית. דלהרמב"ם בשריפה וכילוי, ולהרמב"ן ועוד בהפקר בלבד (וחוזר וזוכה).

בספר אור לציון שביעית (עמ' נ"ד-נ"ה) כתב שבני ספרד יש להם לילך אחר הוראת הרמב"ם שמצות ביעור היינו שריפה או איבוד מן העולם.

ואולם בספר יבי"א (ח"ט סי' ק"ח אות ח') כתב להשיג על הנ"ל בזה"ל:
"גם בענין הביעור שהמחבר (אור לציון) ע"פ שיטתו כאן, כתב בספרו על שביעית להחמיר בכל פרי שכלה מינו מן השדה, שחייבים לבערו ע"י שריפה כדעת הרמב"ם, ושלא כדעת התוס' הרא"ש הסמ"ג והרמב"ן דסגי ע"י הפקר ולחזור ולזכות בו, הנה המהר"ם בן חביב בתוספת יוה"כ כתב לענין ביעור פירות שביעית המנהג בירושלים להפקירם ולחזור ולזכות בהם. וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י יו"ד (סי' של"א סק"י), ושכן כתב בשו"ת מהרי"ט ח"א (ס"ס מ"ב) שמעולם לא נשמע בשום עיר מארץ ישראל שיהיו נוהגים מצות ביעור בשריפה וכו', ע"ש".

הנה יסוד הלשון הנ"ל היא לשון הר"י קארו באבק"ר דלעיל, הנעתקת בשו"ת מהרי"ט, וחוזרת ונזכרת בברכ"י, וככל הנ"ל.

אלא שהיבי"א "פספס" שזה בעצם לשון הר"י קארו (המועתק בשו"ת מהרי"ט), והזכיר הדברים בשם הברכ"י בשם מהרי"ט. אבל החמור מכך, הוסיף תיבת "בשריפה", מה שלא נזכר כלל במקור, וע"פ זה סולפה ההבנה לגמרי, שכן בעוד במקור הדיון הוא אם פירו"נ חייבים או פטורים מן הביעור, והכוונה בלשון הנ"ל לומר שמעולם לא נהגו כלל ביעור בפירו"נ, הרי שע"פ המוצג ביבי"א נראה כאילו הדיון הוא היאך מתקיימת מצות ביעור (בפירות ישראל), ושמעולם לא נהגו בשריפה, וש"מ שבהפקר כן. ולהד"ם.

נהר שלום כתב:

ישר ונאמן כתב:היות ואילצוני הרבנים אציג דוגמא אחת לע"ע כו'...
דומני שדי בזה

לא די בזה כי כך דרך כל הפוסקים שכשכותבים עכת"ד הדברים שהביאו בשמו אינם כל דבריו

אך לא להוציא דבר מהקשרו והצגת פתרון שהחכ"צ מגדירו כדרך דחוקה ורק כשא"א בעניין אחר כדבר של לכתחילה - זו היא הוצאת דבר מהקשרו.

ישר ונאמן כתב:זאת למודעי, כי ישנם הרבה דוגמאות כגון אלו שהציג ס"ט, בספרים של משפ' הרבנים יוסף.
פעמים שמביאים ספר כלשהו כראיה לדבריהם, והמעיין שם ימצא או שאין קשר כלל ועיקר או שכתוב להיפך.
ופעמים שיעתיקו ציטוט מספר כלשהו כדי לחזק דבריהם, אבל המעיין בספר במקורו יראה שהדברים הכתובים בספר שונים ואפ' במעט ממה שהם העתיקו והשינוי הזה משמעותי מאוד מאוד, עד כדי כך שההבנה יכולה להשתנות להיפך מדבריהם, יש עימי כמה וכמה דוגמאות כאלו שנתקלתי בהם לאורך השנים, כרגע אינני רואה צורך להציגם כאן מפני כבודם, אבל צריך הציבור לדעת זאת, בכדי לא לסמוך בנקל על כל מה שכתוב שם.

אני מצאתי כן גם בתלמידים.....viewtopic.php?f=17&t=21398

ה] עמ' לג – "בדין כביש כנחל כתב כל שיש שימוש לרבים ..וכ"ש כבישים..וכ"כ במחזה אליהו (פא)
וכ"כ החו"ב (ו,ט) דהכל תלוי בדירת בנ"א כדרך שרגילים לבנות עיר ורחובות ודרכי גישה רחבים הרי הם כחלק מהעיר"
וכ"כ בזכר צבי (תחום שבת סעי' ו הערה 62)
וכ"כ בברית אברהם,(צ"ד? לה)
וכן דייקו מדברי החזו"א בעירובין שכביש שאינו ישר הרי הוא בתוך רשות העיר
בבדיקה קטנה מתגלה האמת
מחזה אליהו מיירי בחנות ולא דן כלל בדיני כבישים [ואולי בעל הקונטרס דימה מדעתו בין הדברים]
בחו"ב לא מצאתי זכר לכל הציטוט המובא בשמו, [וכנראה כותב הקונטרס לא ראה דברי החו"ב במקורם כלל אלא דימה שבזכר צבי ספר ציטט כן מהחו"ב]
הזכר צבי הוא היחיד שחידש חידוש זה, אולם גילה דעתו שלא צידד להקל רק בכבישים בתוך העיר, ולא בכבישים המפרידים בין רמות להר חוצבים.
[ספר ברית אברהם לא ידעתי מאן הוא,]
דברי החזו"א אינם קשורים כלל לנידון דידן.

מה שנכון נכון כתב:ביחס לדוגמא הנ"ל, מבלי להכנס לדיון בהכללות.

ראה לשון הק"נ שבת פ"ב אות ק "ומכאן אני מתנגד למ"ש בשו"ת חכ"צ סי"א להתיר טבילת אשה במי חמין בע"ש ביה"ש".

ממש לא קשור.
אף אחד לא אמר שהחכם צבי לא התיר בדוחק, ועל ההתר הדחוק הזה הקרבן נתנאל מקשה.

נהר שלום כתב:

ישר ונאמן כתב:היות ואילצוני הרבנים אציג דוגמא אחת לע"ע.

הנידון טבילת אשה בערש"ק בבה"ש, בספר טה"ב עמ' תס' ד"ה ומה שכתבנו הביא דברי שו"ת חכם צבי (סי' יא') בזה"ל הנה בשו"ת חכם צבי כתב שטבילת הנשים בליל שבת בחמין ודאי שהיא אסורה לכל הדעות, והעוברת וטובלת בליל שבת בחמין, ודאי דאיסורא עבדה, ושרי למקרי עבריינא, וחייבת נידוי, וכמו שכתב הרמב"ם וכו'.....ולכן הטוב והישר שתטבול בצונן, כמו שכן נוהגות כיום ברוב מקומות ישראל לטבול בצונן, ומה שהן אומרות שהן איסטנסטות וחוששות מן הצנה, מילי דכדי נינהו, ושומר מצוה לא ידע רע, או שעל כל פנים תפיג צנתן של המים בלבד ולא יתחממו עד כדי שיקראו מים חמים, או שתדחה הטבילה למוצאי שבת. ויש עוד דרך אחרת באופן שתטבול בבין השמשות, משום דקיימא לן כל דבר שהוא בין השמשות לא גזרו עליו בבין השמשות כל שהוא לצורך מצוה, כמו שכתב בשולחן ערוך. ואמנם יש לדון וכו' וכו' ...עכ"ל הרב טה"ב שם.

ובהמשך דבריו שם כתב הרב טה"ב את תורף דברי החכם צבי בסוף תשובתו שם בזה"ל סוף דבר אני אומר הלכה למעשה שאין לנשים לטבול בחמין בליל שבת אלא בהפגת צינתם בלבד באופן שלא יקרא עליהם שם חמים, או שתטבול בבין השמשות ולא תחזור לביתה אלא עד שיהיה לילה. ויותר מזה אין להתיר כלל עכת"ד (של החכם צבי, המעתיק.) עכ"ל הרב טה"ב

לכאו' נמצאנו למדים שדעת החכם צבי שאשה שאינה יכולה לטבול בצונן תפיג הצנה של המים או שתדחה הטבילה למוצ"ש או שתטבול בבה"ש, ולכאו' אין בדברי החכם צבי המוצגים בטה"ב שום הסתייגות או חוסר שביעות רצון מלטבול בבה"ש.
אלא שהמעיין בדברי החכם צבי עצמו בגוף תשובתו ימצא שכתב בזה"ל והטוב והישר הוא שתטבולנה בצונן כמו שטובלות הנשים ברוב מקומות ישראל, ומה שאומרות מן האסטניסות, מילי דכדי נינהו ושומר מצוה לא ידע רע, או שתדחה הטבילה עד מוצא"ש, או תפיג צינת המים לבד ולא תחמם עד שיעור שיקרא להם מים חמים, וכל אלו הם דרכים נכונים וישרים למוצאי דעת, עוד אמרתי דרך אחת והיא דחוקה שתטבולנה בין השמשות וכו' עכ"ל הרי שאת המילים "דרך דחוקה" על האפשרות של טבילה בבה"ש השמיט בטה"ב, וכן על הדרכים הראשונים שכתב שכל אלו הם נכונים וישרים למוצאי דעת, גם השמיט בטה"ב, שהרי מזה משמע שבבה"ש לא דרך נכונה וישרה למוצאי דעת.

ובסיום דבריו כתב החכם צבי בזה"ל סוף דבר הלכה למעשה אני אומר שאין להם להנשים לטבול בחמין בליל שבת ולא בערב שבת שהוא יום שביעי שלהן, אלא תטבולנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן בלבד עד שלא יקרא עליהן שם חמין, או במוצא"ש, ואם אי אפשר בכל האמור יתירו להן לטבול בין השמשות וכו' עכ"ל, הרי שאף כאן השמיט הרב טה"ב שרק באופן שא"א בכל האמור רק אז יש להתיר לטבול בבה"ש, אבל הקורא בטה"ב ימצא שהחכם צבי התיר לטבול בבה"ש בלי שום פקפוק כלל ועיקר.

דומני שדי בזה

לא די בזה כי כך דרך כל הפוסקים שכשכותבים עכת"ד הדברים שהביאו בשמו אינם כל דבריו

הוא אשר אמרתי, התלמידים מבינים שכך ישר וראוי, וזו הא דרכה של תורה, עד ש"נהר שלום" לא מבין מה הבעייה? ובאמת גם הרב נהר שלום בהערה זו גופא הלך בדרך...בהביאו ראיה מכל הפוסקים שכותבים עכת"ד..כביכול גם דרך הפוסקים...

גם זו לטובה כתב:

ישר ונאמן כתב:זאת למודעי, כי ישנם הרבה דוגמאות כגון אלו שהציג ס"ט, בספרים של משפ' הרבנים יוסף.

אני מצאתי כן גם בתלמידים.....viewtopic.php?f=17&t=21398

וכ"כ בברית אברהם,(צ"ד? לה)

[ספר ברית אברהם לא ידעתי מאן הוא]

הנחתום יעיד על עיסתו...?
בעל 'ברית אברהם' הוא הוא יוזם ומחולל (ואולי גם מבצע) הרעיון של הנחת הבורגנין...
viewtopic.php?f=17&t=21398

נוה הלבנון כתב:

גם זו לטובה כתב:

ישר ונאמן כתב:זאת למודעי, כי ישנם הרבה דוגמאות כגון אלו שהציג ס"ט, בספרים של משפ' הרבנים יוסף.

אני מצאתי כן גם בתלמידים.....viewtopic.php?f=17&t=21398

וכ"כ בברית אברהם,(צ"ד? לה)

[ספר ברית אברהם לא ידעתי מאן הוא]

הנחתום יעיד על עיסתו...?
בעל 'ברית אברהם' הוא הוא יוזם ומחולל (ואולי גם מבצע) הרעיון של הנחת הבורגנין...
viewtopic.php?f=17&t=21398

בספר ברית אברהם במהדורה החדשה יוכל להוסיף וכ"כ ידידי בקונטרס, וכן נעשה מעשה, ומעשה רב, ועפ"ז נהגו כל תושבי רמות, ובמקום שהלכה רופפת...

חברים מקשיבים אנא שימו לב מה שקורה פה.
אולי יש מישהו שיכול להשיב ברצינות למה שנתגלה פה.
זה לא יעזור כלום מה שעושים כאן כמה ממשתתפי הפורום למחות על זלזול בכבודו של הילקוט יוסף, זו התחמקות גסה מהנידון החמור שעלה פה.
והנני לבקש אם יש מישהו שיכול להליץ עליו אנא יעשה זאת, שאל''כ לכאו' נצטרך לגנוז ספריו של המחבר הזה.

אחד מדבר כתב:שאל''כ לכאו' נצטרך לגנוז ספריו של המחבר הזה

חיל ורעדה אחזונו, ותתהפך בטננו בקרבנו, ממש יש למהר שמא תתבצע הגזרה....

רק לא היה צריך לפתוח ניק חדש בשביל האזהרה הזאת.

מצוה לברר וליישב.

עיינתי בדברי ס"ט האלו, ואכן זו דוגמא טובה ביותר איך דברי המהרי"ט עברו עריכה ע"י הרב יבי"א בתוספת אחת בלבד של המילה בשריפה וע"י כך קיבלו דברי מהרי"ט משמעות אחרת לחלוטין שלא נהגו כהרמב"ם שביעור הוא בשריפה אלא כהרמב"ן שביעור הוא הפקר, וא"כ דברי האורל"צ נדחים, אבל לאמיתה של תורה להד"ם ודברי מהרי"ט שם לגבי פירות נכרי אם יש קדו"ש או לא שע"ז כתב האבק"ר שלא נהגו ביעור כלל (דהיינו לא בשריפה ולא בהפקר) והיינו שאין קדו"ש בפירות נכרי.

האם לא די בזה??? אתמהה

אחד מדבר כתב:חברים מקשיבים אנא שימו לב מה שקורה פה.
אולי יש מישהו שיכול להשיב ברצינות למה שנתגלה פה.
זה לא יעזור כלום מה שעושים כאן כמה ממשתתפי הפורום למחות על זלזול בכבודו של הילקוט יוסף, זו התחמקות גסה מהנידון החמור שעלה פה.
והנני לבקש אם יש מישהו שיכול להליץ עליו אנא יעשה זאת, שאל''כ לכאו' נצטרך לגנוז ספריו של המחבר הזה.

אולי כדאי לשרוף?

ישר ונאמן כתב:עיינתי בדברי ס"ט האלו, ואכן זו דוגמא טובה ביותר איך דברי המהרי"ט עברו עריכה ע"י הרב יבי"א בתוספת אחת בלבד של המילה בשריפה וע"י כך קיבלו דברי מהרי"ט משמעות אחרת לחלוטין שלא נהגו כהרמב"ם שביעור הוא בשריפה אלא כהרמב"ן שביעור הוא הפקר, וא"כ דברי האורל"צ נדחים, אבל לאמיתה של תורה להד"ם ודברי מהרי"ט שם לגבי פירות נכרי אם יש קדו"ש או לא שע"ז כתב האבק"ר שלא נהגו ביעור כלל (דהיינו לא בשריפה ולא בהפקר) והיינו שאין קדו"ש בפירות נכרי.

האם לא די בזה??? אתמהה

לא רק שלא די בזה, ואני בהחלט לא מתלמידיו או חסידיו של הגר"ע, אלא ההתנסחות שלך היא חצופה. לכתוב עבר עריכה ע"י, משמעו שהתכוון לסלף, ואת זה לא רק שלא הוכחת אלא שאין לך שום מקור לזה. ההנחה הפשוטה היא שכתב מזכרונו, שככל שהיה מצויין בצורה יוצאת דופן, יכול להטעותו, וחיפוש קטן באוצר מביא הרבה תלונות מסוג זה על כל גדולי ישראל.

באופן כללי נראה לי שמסתבר שכל מי שמביא כמויות כ"כ גדולות של ציונים על כל דבר, קשה להאמין שרמת הדיוק שלו תהיה שווה לזה שבורר וחוזר ובורר את כתיבתו, כך שמסברא ניתן לצפות שיביא גם דברים פחות דומים וגם שיטעה לפעמים, ויותר פעמים מאחרים הבוררים. אבל כך הוא דרכו של עולם שיש חריף ומקשה ויש מתון ומסיק ויש מרבה חבילות של ראיות טובות יותר ופחות וכולי.

אגב הדברים נזכרתי במש"כ כבר פעם כאן בשם הרב אבא יעקב בורוכוב בעל החבל יעקב, שאמר שההבדל בין לדבר בלימוד עם הרוגצ'ובר לבין ר' מאיר שמחה, הוא שהרוגצ'בר מקשה על דבריך המון קושיות, אבל הם כמו חצץ, מטרידים, אבל אפשר לחיות איתם, ור' מאיר שמחה שואל קושיה אחת אבל היא כמו אבן גדולה שהורסת את כל הבניין שלך.

לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

בהבדל אחד קטן. אין גם אחד המכנה 'מרן בעל הפסקי תשובות', או 'מרן בעל הנטעי גבריאל'. משא"כ רבים וטובים ונכבדים (מהמון העם ובני תורה כאחד!) האומרים 'הגאון הגדול פוסק הדור והדרו מרן בעל הילקוט יוסף'.

וכ"ש וק"ו הנחשב בעיני רבים כ'פוסק כל הדורות', אשר מימות מרן הב"י לא קם כמותו, מרן מלכא זצוק"ל, אשר גם כלפיו כוונו הדברים דלהלן:

באופן כללי נראה לי שמסתבר שכל מי שמביא כמויות כ"כ גדולות של ציונים על כל דבר, קשה להאמין שרמת הדיוק שלו תהיה שווה לזה שבורר וחוזר ובורר את כתיבתו, כך שמסברא ניתן לצפות שיביא גם דברים פחות דומים וגם שיטעה לפעמים, ויותר פעמים מאחרים הבוררים.

וש"י מד"נ.

עתניאל בן קנז כתב:לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

יש להזכיר שהדיון הוא על מה שכתב בילקוט יוסף "והנה לפני מספר שנים הופיעה מודעת מחאה... וחבל שלא דיברו עמנו תחילה, שאין ספק שאילו היו רואים שהסתמכנו על עשרות פוסקים, לא היו מוציאים לרחובה של עיר מודעת מחאה כזו..."
ואין להשוות כלל בין טעות שנעשית בנושא הלכתי רגיל, לבין נושא השנוי במחלוקת גדולה, כאשר הדברים באים להשיב למודעת מחאה, ולתמוה על זה שלא דברו עמו תחלה, ועוד לומר שאין ספק שאם היו רואים זאת לא היו מוחים. ודוק

עתניאל בן קנז כתב:לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

אבל שימו לב שמתוך מאות אלפי ציטוטים רק כמה עשרות לא מדוייקים וזה דבר גדול

טריד בגירסיה כתב:

עתניאל בן קנז כתב:לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

יש להזכיר שהדיון הוא על מה שכתב בילקוט יוסף "והנה לפני מספר שנים הופיעה מודעת מחאה... וחבל שלא דיברו עמנו תחילה, שאין ספק שאילו היו רואים שהסתמכנו על עשרות פוסקים, לא היו מוציאים לרחובה של עיר מודעת מחאה כזו..."
ואין להשוות כלל בין טעות שנעשית בנושא הלכתי רגיל, לבין נושא השנוי במחלוקת גדולה, כאשר הדברים באים להשיב למודעת מחאה, ולתמוה על זה שלא דברו עמו תחלה, ועוד לומר שאין ספק שאם היו רואים זאת לא היו מוחים. ודוק

מרן הראש"ל שליט"א אמר זאת בעיקר על זה שכתבו שהוא מסלף את הדין וכו' ובאמת יש עוד פוסקים שמסכימים עמו גם שהם רק חמשה ולא עשרות

נהר שלום כתב:מרן הראש"ל שליט"א אמר זאת בעיקר על זה שכתבו שהוא מסלף את הדין וכו' ובאמת יש עוד פוסקים שמסכימים עמו גם שהם רק חמשה ולא עשרות

מי הם חמשת הפוסקים שמסכימים אתו לענין החרם דהב"י? המסקנה בתחלת הדיון היתה כמדומני שישנם רק שנים שסוברים כך, והם - ציץ הקדש והגרי"י פישר, אם אתה סובר שישנם עוד - אולי תוכל לציין לדבריהם

עתניאל בן קנז כתב:לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

ואני דווקא נוכחתי בדרשתו של אחד הרבנים המכהן בקודש באחד מהקהילות החשובות בירושלים, שעמד קהל עם ועדה ותקף בחריפות נוראה ספר אחד [מהספרים או מהסגנון שהזכרת].
והוא גם הסביר למה הוא תוקף ברבים.
משהו צעק על כבוד התורה? לא.
כ"א הבין שאם יש ספר עם כאלה שיבושים -למרות שהספר המדובר הוא אחד הספרים החשובים והנפוצים - מצווה לפרסם.

הילקוט יוסף אצל המון רב נחשב יותר מהמשנ"ב והחזו"א גם יחד.
אז אפשר לשתוק?

נוה הלבנון כתב:

עתניאל בן קנז כתב:לכל המעירים והמגיבים.

אני מייעץ לשם השוואה, לבדוק את אמינות הציטוטים בשאר מלקטי זמננו המפרוסמים, [כמו ה'פסקי תשובות', או 'נטעי גבריאל - המוכר יותר לתושבי ארה"ב]. ודומני שאחוז הציטוטים שאינם מדויקים הוא רב יותר... וכן הוא דרך הדברים למי שמרבה בציטוטים מכל מיני מקורות 'מכל צבעי הקשת'.

ולעולם לא ראיתי ושמעתי שמישהו יצא למחות על דבריהם, ולכל היותר, כל המכיר את הנושא יודע שלא לסמוך מבלי לבדוק בדיקה חוזרת...

מה נעשה שה'ילקוט יוסף' הפך לרב הראשי. ובמיוחד שהוא בן של הגרע"י, שרבים לא הזדהו עם צורת לימודו ופסיקתו. כך שיש הנאה מיוחדת להכות על קדקדו.

וה' יבחון הלב אם לעקל או לעקלקלות...


[כל זה מבלי לסתור את הטענה לכשעצמה, שיש הרבה 'אי דיוקים' בציטוטים, שאכן הנני מזדהה עמה, וכפי שהעלתי לעיל].

ואני דווקא נוכחתי בדרשתו של אחד הרבנים המכהן בקודש באחד מהקהילות החשובות בירושלים, שעמד קהל עם ועדה ותקף בחריפות נוראה ספר אחד [מהספרים או מהסגנון שהזכרת].
והוא גם הסביר למה הוא תוקף ברבים.
משהו צעק על כבוד התורה? לא.
כ"א הבין שאם יש ספר עם כאלה שיבושים -למרות שהספר המדובר הוא אחד הספרים החשובים והנפוצים - מצווה לפרסם.

הילקוט יוסף אצל המון רב נחשב יותר מהמשנ"ב והחזו"א גם יחד.
אז אפשר לשתוק?

מי הרב?

מרן היביע אומר, הציץ קודש, הרב יו"ט ישראל, והרב פישר באבן ישראל, (ומרן הראש"ל הגר"י שליט"א...)