פורום אוצר החכמה

בימים האחרונים הודפסו כמה נוסחאות של שטר פרוזבול, כגון של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ועוד ועוד, האם יש חסרון וריעותא שיכתוב אדם כמה שטרות פרוזבול זה בנוסח זה, והשני בנוסח אחר.

ואם תמצי לומר דלית לן בה ושפיר דמי, האם יכול לכתוב בשטר אחד בית דין מסויים, ואילו בשטר השני יכתוב בית דין אחר.

חכמי בית המדרש יחיו, אין לאחד מידע או תשובה לשאלה זו?

זה כמו למכור את החמץ דרך כמה בדצים. הראשון עולה לו והשאר כלום.

זה לא דומה למכירת חמץ כי א"א למכור את אותו דבר לשני אנשים, אבל כאן החוב נשאר שלו, ורק את זכות הגביה נותן גם לאחרים [לרוב הדעות], ולמה לא יוכל לתתה לכמה בתי דין.

גם במכירת חמץ הוא ממנה את הרב שליח.

בברכה המשולשת כתב:גם במכירת חמץ הוא ממנה את הרב שליח.

ולכן מה?

הרב נעשה שליח למכור לגוי, ואם ממנה בעל החמץ עוד כמה שליחים למכור, הראשון שיבצע את שליחותו יועיל והשאר אינם כלום. משא"כ כאן שאליבא דאמת יכולה להיות ההרשאה לגביה אצל כמה בתי דינים. [הדבר לא תלוי במי יגבה את החוב בסוף, אלא למי יש רשות וכח לגבות במוצאי השמיטה].

מן הסוגיה עולה שפרוזבול הוא צורה מסויימת של מוסר שטרותיו לב"ד, ופשוט שאי אפשר למסור אותם השטרות לכמה בתי דין. זה כמו למסור אותו הצ'ק לכמה חברות גבייה.

לא הבנתי את הדיון שלכם, הלא כל מה שהוא רוצה הוא לעשות פרוזבול נוסף בהנחה שהפרוזבול הראשון אינו תקין ולא מנע את ההשמטה (היינו שהיה חסר במסירה). האם יש לכם ציור שאדם כן מסר שטרותיו לב"ד ואעפ"כ משמט.

לוצאטי כתב:מן הסוגיה עולה שפרוזבול הוא צורה מסויימת של מוסר שטרותיו לב"ד, ופשוט שאי אפשר למסור אותם השטרות לכמה בתי דין. זה כמו למסור אותו הצ'ק לכמה חברות גבייה.

אני לא בקי בחוקי חברות גבית הצ'יקים, אבל לא הבנתי מה כ"כ פשוט שא"א למסור שטרותיו לכמה בתי דינים.

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:גם במכירת חמץ הוא ממנה את הרב שליח.

ולכן מה?

הרב נעשה שליח למכור לגוי, ואם ממנה בעל החמץ עוד כמה שליחים למכור, הראשון שיבצע את שליחותו יועיל והשאר אינם כלום. משא"כ כאן שאליבא דאמת יכולה להיות ההרשאה לגביה אצל כמה בתי דינים. [הדבר לא תלוי במי יגבה את החוב בסוף, אלא למי יש רשות וכח לגבות במוצאי השמיטה].

כל כוונתי היתה למנוע את הטעות שאפשר היה להבין מלשון ההודעה שעליה היו מוסבים דבריי, ולפיה מוכרים את החמץ לרב והוא מוכר לגוי

מה שנכון נכון כתב:

לוצאטי כתב:מן הסוגיה עולה שפרוזבול הוא צורה מסויימת של מוסר שטרותיו לב"ד, ופשוט שאי אפשר למסור אותם השטרות לכמה בתי דין. זה כמו למסור אותו הצ'ק לכמה חברות גבייה.

אני לא בקי בחוקי חברות גבית הצ'יקים, אבל לא הבנתי מה כ"כ פשוט שא"א למסור שטרותיו לכמה בתי דינים.

הם מבינים את זה כמכירת שטר (ולכן הדוגמה של גביית השיקים שגם הם "קונים" את השיק) ולכן שואלים האם אדם יכול למכור שטרו לבי תרי? אבל נראה שאתה צודק שאינו דומה למכירה

דעת סה״ת ורבנו גרשום שאכן הפרוזבול מקנים השטרות לבית דין (אגב קרקע). אבל גם לפי זה אין חוכא בשני פרוזבולין (מלבד הטעם לעיל שעושים כן על הספק), כי השני מועיל על חובות שאחרי זמנו של הראשון.

השואל שאל על כתיבת כמה שטרות בזא"ז, ויש לדון גם על מסירה לכמה ב"ד בו זמנית.

ראוי לציין כי בשטר פרוזבול אחד (שפורסם בקובץ מן הגנזים ו עמ' רחצ) שכתבו כמה חכמים בבגדאד תרלו, הם מוסרים את שטרותיהם "לבית הדין שבירושלים" והם: הראשל"צ ר"א אשכנזי; רבי דוד ן' שמעון (צוף דב"ש) ור"א עזריאל (בעל כפי אהרן). בית דין שמורכב משלושתם לא היה מעולם. הראשון היה בית הדין של ירושלים, השני ביה"ד למערביים והשלישי איני יודע. סביר שגם הכותבים ידעו ע"כ ואעפ"כ מסרו לשלושתם.

במקרה כזה החוב נמסר לשלושה אנשים שיכולים להתאגד כב"ד ולגבות את החוב.
אגב, מעניין שבשטרות א' וד' במאמר הנ"ל במן הגנזים, המלווה כותב שב"ד הם שיגבו את החוב, ורק אם לא ירצו יגבה הוא עצמו.

כל ה'חגיגה' סביב הפרוזבול, שהממעיט כותב שניים ושלושה שטרות (כן ראיתי בעיני), מזכירה לי את הנארווין סביב שמיעת פרשת 'זכור'..

חכם באשי כתב:כל ה'חגיגה' סביב הפרוזבול, שהממעיט כותב שניים ושלושה שטרות (כן ראיתי בעיני), מזכירה לי את הנארווין סביב שמיעת פרשת 'זכור'..

צדיקים חביב עליהם ממונם מגופם, ונמצא שבפרוזבול יש להדר יותר

זה ממש לא! בוודאי נכון לשמט כעיקר דין תורה עיקר פרוזבול זה רק שלא תנעול דלת בפני לוין אבל סוף סוף זה מצוה מן התורה (כמעט ומעין כמו שומרי שמיטת קרקע ולא להיפטר ע"י מכירת קרקע) וצדיקים חביבים עליהם ממונם רק משום שנשמרים מגזל ומשאר עבירות ולא שאוהבים ממון גרידא ככמה צדיקים של ימינו וכמבואר בגמרא בחולין צ.

וזה לשון התומים