פורום אוצר החכמה

מעשה שהיה בימים אלו.
בחור שוטט באחד מפרדסי האתרוגים המופקרים כדת, ויצא ממנו כשבידו אתרוג משופרא דשופרא.
ביציאתו נתקל בגביר שהבחין באתרוג הנאה שבידו, ואמר לו: הא לך 2000$ ותן לי את האתרוג שבידך.

איך נדון דין זה?
האם מותר לקבל כסף ואין זו סחורה?
אם קיבל, האם יש למעות אלו דין מעות שביעית?

(למעשה מה שהיה, הבחור התקשר למו"צ שאמר לו שמותר לו לקחת רק סך 120$ - ועדיין לא התבררו נימוקי אותה הוראה, אולי דמי טרחה?
ואכן נטל הבחור את הסך הנ"ל, ועדיין יש לברר אם אין דין מעות שביעית על מעות הללו).

מה הצד שלא יהיה איסור לקחת את כל הכסף משום איסור סחורה?

יש להעיר שהמעות שהציע הגביר באות הן על טרחת החיפוש והן על החכמה והחוש בבחירת האתרוג (כמאמר העולם: פארן וויסן וואו צו געבן דעם קלאפ). ומובן שאין כל חשש, למשל, בתשלום למומחה שילך לחפש ולבחור אתרוג הגון בפרדס המופקר. אלא שלמעשה בעניננו כל ערך זה מגולם באתרוג שביד הבחור, והתשלום הוא על הקנאת האתרוג.

חרט כתב:מעשה שהיה בימים אלו.
בחור שוטט באחד מפרדסי האתרוגים המופקרים כדת, ויצא ממנו כשבידו אתרוג משופרא דשופרא.
ביציאתו נתקל בגביר שהבחין באתרוג הנאה שבידו, ואמר לו: הא לך 2000$ ותן לי את האתרוג שבידך.

איך נדון דין זה?
האם מותר לקבל כסף ואין זו סחורה?
אם קיבל, האם יש למעות אלו דין מעות שביעית?

(למעשה מה שהיה, הבחור התקשר למו"צ שאמר לו שמותר לו לקחת רק סך 120$ - ועדיין לא התבררו נימוקי אותה הוראה, אולי דמי טרחה?
ואכן נטל הבחור את הסך הנ"ל, ועדיין יש לברר אם אין דין מעות שביעית על מעות הללו).

בכמה ספרי קיצורים שפתחתי כתבו שצריך למכור במחיר מוזל יותר משנים רגילות, אף במוכר באקראי שאין איסור סחורה.

אינני מבין הצד שזה לא יהיה דמי שביעית. (דמי שביעית זה לא ענין של איסור, רק דמים שצריך לנהוג בהם קדו"ש).