אורייתא! כתב:אֲבִיגַיִל
א. בְּמַשְׁמָעוּת: אֲבִי הַגִּיל וְהַשִּׂמְחָה.
ערער בערבה כתב:אורייתא! כתב:אֲבִיגַיִל
א. בְּמַשְׁמָעוּת: אֲבִי הַגִּיל וְהַשִּׂמְחָה.
מנלן?
ושם אשתו אביגיל, ר"ל אב השמחה והגיל.
אורייתא! כתב:ערער בערבה כתב:אורייתא! כתב:אֲבִיגַיִל
א. בְּמַשְׁמָעוּת: אֲבִי הַגִּיל וְהַשִּׂמְחָה.
מנלן?
המלה אביגיל מורכבת מב' מילים: "אבי" ו"גיל". [וע"ע אלשיך על שמואל א כה ג] עה"פ "וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי": - ושם האיש נבל. והיה לו לשית לב כי כשמו כן הוא כר' מאיר דהוה בדיק בשמא, סמך דוד כי לעומת זה ושם אשתו אביגיל, כי מורה השם על כי אין עינה צרה.." ע"כ. מה כוונתו? כיצד מורה השם אביגיל כי אין עינה צרה?...]
ערער בערבה כתב:זה שהשם מורה כך, אין זה אומר שזו משמעות השם. גם 'כידור' לא נקרא ע"ש הפסוק.
חכם באשי כתב:את ספר 'אישי התנ"ך' אתה מכיר? האם שם לא נתבצעה חלק מעבודתך ויותר?
אורייתא! כתב:אֲבִידָן.
ב. וְכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הֶעָשׂוּי לְהִתְוַכֵּחַ שָׁם צְדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּקְרָאוֹת רְאֵה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב ע"א) וברש"י (ד"ה לְבֵי אֲבִידָן).
יין המשמח כתב:אורייתא! כתב:אֲבִידָן.
ב. וְכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הֶעָשׂוּי לְהִתְוַכֵּחַ שָׁם צְדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּקְרָאוֹת רְאֵה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב ע"א) וברש"י (ד"ה לְבֵי אֲבִידָן).
בפשטות המקום נקרא על שם הבעל הבית או על שם הבונה וכיו"ב. היינו, ע"ד שדה דבי חייא.
אורייתא! כתב:יין המשמח כתב:אורייתא! כתב:אֲבִידָן.
ב. וְכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הֶעָשׂוּי לְהִתְוַכֵּחַ שָׁם צְדוֹקִים וּבַיְתּוֹסִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּקְרָאוֹת רְאֵה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב ע"א) וברש"י (ד"ה לְבֵי אֲבִידָן).
בפשטות המקום נקרא על שם הבעל הבית או על שם הבונה וכיו"ב. היינו, ע"ד שדה דבי חייא.
עי' פירוש המשנה להרמב"ם מסכת ידים פ"ד מ"ו.
כבר בארנו בתחלת אבות ענין צדוק וביתוס וכתותיהם, ושהם היוצאים מדתינו המכחישים אותנו בקבלתינו. ופירוש קובלין כועסים. וספרי מירם הם ספרים שיש בהם תשובות נגד התורה וסתירה לה, ונקראו ספרי מירם ענינו ספרים יעקרם ה' ויסלקם מן העולם, כעין קללה, כדרך שקוראין את הבית שמתקבצין בו לכגון דברים אלו בי אבידן ענינו בית יכריתהו ה'. ותשובת רבן יוחנן אמרה דרך השפלה וזלזול בהם.
ור"ל שמקום זה שמתווכחים בו וכו' בי אבידן אקרי. 'אבידן' לשון אבידה, יאבידהו ויכריכתהו ה'.
וע"ע תוס' מגילה ו ע"א ד"ה טראטריות ובהגה' יעב"ץ שם. ותרוה נחת.
ג. לשון נעלם. - 'תמיר ונעלם' (אצילות תורת משה).
לייטנר כתב:איך 'ספרי המירס' (=הומרוס) נהיו "ספרים יעקרם ה' ויסלקם מן העולם"?
אוצר החכמה כתב:ג. לשון נעלם. - 'תמיר ונעלם' (אצילות תורת משה).
האם זה וודאי שאינו טעות הדפוס כי לשון נעלם הוא טמיר בט, בד"כ.
אוצר החכמה כתב:בעניין אבידן האם השם אבדן המזכר ביבמות קה הוא שם אחר?
אורייתא! כתב:לייטנר כתב:איך 'ספרי המירס' (=הומרוס) נהיו "ספרים יעקרם ה' ויסלקם מן העולם"?
כן הוא בתרגום הרב קאפח.
לייטנר כתב:אורייתא! כתב:לייטנר כתב:איך 'ספרי המירס' (=הומרוס) נהיו "ספרים יעקרם ה' ויסלקם מן העולם"?
כן הוא בתרגום הרב קאפח.
בגרסאות מציין הרב קאפח שבדפוס ווילנא: המירם - הומריס.
ובפיהמ"ש כתב הרמב"ם: "וספרי מירם הם ספרים שיש בהם תשובות נגד התורה וסתירה לה". לפי"ז, אין כל קשר בין תיאורו של הרמב"ם לספרי הומרוס.
אורייתא! כתב:תּוֹם
תְּחִיָּה
תְּכֵלֶת
תָּמִיר
תֹּמֶר
תִּקְוָה
בנוסף על אלו יש שמות נוספים כמו: תהילה, תהל, תדהר, תאיר...
עשוי לנחת כתב:נשמע עבודה מצוינת
אבל במחילה מכבוד אורייתתו, האם השמות דלמטה, אינם נראים כמו גזיר מעיתון עברי במדור אסטרולוגיה [או מיסטיקה], או למשל מסוג האגדות המתבדרים על גבי מחזיקי מפתחות המקוטלגים לשמות לפי א"ב?
היכן מצאנו שמות "תום" או "תכלת"? במחוזותינו?אורייתא! כתב:תּוֹם
תְּחִיָּה
תְּכֵלֶת
תָּמִיר
תֹּמֶר
תִּקְוָה
בנוסף על אלו יש שמות נוספים כמו: תהילה, תהל, תדהר, תאיר...
[יש עוד שמות מומצאים, כמו אלו שאהבו 'מים' וקראו לילדיהם 'ירדן' 'כנרת' 'מעין' כשההצעות אח"כ זרמו עליהם להמשיך במסורת ולקרוא הלאה "צנרת" "אסלה" או "ניאגרה", זה עצוב יותר ממה שזה מצחיק, האם גם לשמות אלו צריך למצוא שורש??? אתמהה]
האם פענחת גם את מקור השמות "פורטונה", "סביחה", "נז'מה" וכדו'?
בכל מקרה: מותר לכתחילה להורים לקרא לבניהם באיזה שם שיחפצו. והרשות להחליט בזה ניתנה בידם. ובלבד שלא יקרא בשמות של רשעים וכנז"ל.בעניין האם מותר לקרא לבנו בשם אדם רשע. בגמ' מסכת יומא (לח ע"ב) איתא: על הראשונים נאמר (משלי י) זכר צדיק לברכה, ועל בן קמצר וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב. מאי ושם רשעים ירקב? אמר רבי אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו. ע"כ. וכתב רש"י דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע ע"כ. [ועיין עוד בתוס' שם ד"ה דלא] ומה שמקשים העולם שהרי מצינו צדיקים בשם ישמעאל ראה בריטב"א (שם) וז"ל: דלא מסקי בשמייהו. פירשו בתוספות כי מה שנהגו לקרוא שם צדיק ישמעאל כשמו של ישמעאל בן אברהם שהיה רשע דהיינו משום דסבירא לן כמאן דאמר כי ישמעאל עשה תשובה, אי נמי דשאני ישמעאל שהקב"ה קראו באותו השם. ע"כ. וראה עוד להרי"ח הטוב מבבל בס' בניהו (בגמ' יומא שם) שמיישב כעין זה. ובשו"ת בשמים ראש (סימן קצ) כתב דשם ישמעאל שאני הואיל והוא נאה ורק בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא היא. ואמנם בשינוי קצת אותיות מן השם, שפיר דמי. וכמ"ש התוספות במגילה (י:) וביומא (לח:) ובגיטין (יא.) גבי אבשלום ושבנא ושבתאי. [ולכן בשמות כמו נמרוד, הגר, וכיוצא כתבנו שמומלץ לשנותו בעצת תלמיד חכם אך בשם הדומה כגון 'הגרה' אע"פ שבא מן 'הגר' לא כתבנו שמומלץ לשנותו מן הטעם הנ"ל] ובספר יפה ללב (כרך ג דף פח ע"ב) כתב שאין חילוק בין אלישע לאלישה היות וקריאתן שוה. עכ"ד. וראיתי באיזה שהוא מקומן שכתבו על דבריו דצ"ע, הלא ענין זה שייך אצל אחינו האשכנזים ולצערנו לאחרונה גם אצל כמה מן הספרדים שחונכו על ברכיהם ועליהם אפשר להליץ "ובכן היה לא'ין מחמד כל ע'ין" אבל בדורות הקודמים באזנינו שמענו מאבותינו ספרו לנו שהיו מקפידים על היגוי האותיות כתקנן וח"ו לשוויי כל עלמא עילגין.
ועכ"פ 'לא יקרא לבנו בשמות שנקראו בהם רשעים בין רשעי ישראל ובין רשעי אומות העולם ואפילו נזכרו בתורה' וכ"כ הגאון יפה ללב (ח"ג השמטות ותקונים עמ' קמ"ח) דאין לחלק בין רשעי אומות העולם לרשעי ישראל. ולהוציא ממש"כ הרב מלאכת הקודש (פרשת וישלח דף מ"ו סע"ג) ע"ש.
ובבראשית רבה (פרשה מט אות א) איתא א"ר שמואל בר נחמן שמותן של רשעים דומים לכלי קורייס מה כלי קורייס כל מה שאת משתמש בהם הם עומדים, הנחתם הם מתרפים, כך שמעת מימיך אדם קורא שם בנו פרעה סיסרא סנחריב אלא אברהם יצחק יעקב ראובן שמעון, ע"כ.
בינה נא זאת! כתב:גם אם אנו לא אוהבים את התופעה, היא קיימת גם במחוזותנו. כיום יש גם ראשי ישיבות חרדיות מפורסמים בשמות יגאל ונועם.
ע"כ.ושם האיש נבל. והיה לו לשית לב כי כשמו כן הוא כר' מאיר דהוה בדיק בשמא, סמך דוד כי לעומת זה ושם אשתו אביגיל, כי מורה השם על כי אין עינה צרה...
אורייתא! כתב:ב. אשת דוד המלך. בַּתְּחִלָּה נִשְּׂאָה לְנָבָל הַכַּרְמְלִי וְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל נָבָל, נִשְּׂאָה לְדָוִד הַמֶּלֶך, "וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה", (שמואל א' כה,מב).
רחמים כתב:אורייתא! כתב:
ולכאורא צריך לומר ששתי אביגיל היו אחת אשת נבל ואחת אחות דוד.
[יש עוד שמות מומצאים, כמו אלו שאהבו 'מים' וקראו לילדיהם 'ירדן' 'כנרת' 'מעין' כשההצעות אח"כ זרמו עליהם להמשיך במסורת ולקרוא הלאה "צנרת" "אסלה" או "ניאגרה", זה עצוב יותר ממה שזה מצחיק, האם גם לשמות אלו צריך למצוא שורש??? אתמהה]
אוצר החכמה כתב:[יש עוד שמות מומצאים, כמו אלו שאהבו 'מים' וקראו לילדיהם 'ירדן' 'כנרת' 'מעין' כשההצעות אח"כ זרמו עליהם להמשיך במסורת ולקרוא הלאה "צנרת" "אסלה" או "ניאגרה", זה עצוב יותר ממה שזה מצחיק, האם גם לשמות אלו צריך למצוא שורש??? אתמהה]
מה נגרע ירדן ומעיין, מפייגע ופעשא וזלאטא, ולמה זה עצוב וזה לא.
רחמים כתב:אורייתא! כתב:ב. אשת דוד המלך. בַּתְּחִלָּה נִשְּׂאָה לְנָבָל הַכַּרְמְלִי וְאַחַר מוֹתוֹ שֶׁל נָבָל, נִשְּׂאָה לְדָוִד הַמֶּלֶך, "וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה", (שמואל א' כה,מב).
הרי מבואר שאביגיל היתה אחותו של דוד
בדברי הימים א פרק ב פס' טו': וְאַחְיוֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל וּבְנֵי צְרוּיָה אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה אֵל שְׁלֹשָׁה:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף נה עמוד ב
אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב וכי בת נחש הואי? והלא בת ישי הואי! דכתיב +דברי הימים א' ב+ ואחיותיהן צרויה ואביגיל! אלא: בת מי שמת בעטיו של נחש.
ולכאורא צריך לומר ששתי אביגיל היו אחת אשת נבל ואחת אחות דוד.
אורייתא! כתב:ג. אֲחוֹת דָּוִד מִצַּד אִמּוֹ, כִּי אָבִיהָ הָיָה נָחָשׁ וְלֹא יִשַׁי, "וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת 'נָחָשׁ' אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב" (שמואל ב' יז, כה)].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 257 אורחים