בית שביעי כתב: ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור'!!!
ופשוט שיטת הבנייה כיום רק מזיק לאדם ולטבעו שהקב"ה הטביע בו ליהנות מעולמו מאויר הטוב ומדברים הטבעיים הסובבים אותנו, ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור' ולה'עולם' שיפסיקו לקנות מהקבלנים שבונים נגד טבעיות האדם.
לדאבונינו ולצערינו אי אפשר ליהודי חרדי לחיות רק בעיר שנבנה באופן מטורף כזו, והבתים המורחבים מושללים מאתנו רק בשביל מוחנו.
אוצר החכמה כתב:אבל מה המקור לעניין זה? העניין של מגרשים לעיר לא מוכיח אלא שראוי שיהיה מה שקוראים ריאות ירוקות, (ואפילו זה צ"ע אם הווה הוכחה), אבל מה המקור נגד בנייה לגובה שנחשבת עדיפה ע"פ כללי איכות הסביבה במצב של מצוקת קרקע.
אוצר החכמה כתב:
אתה צריך להוכיח שזה מזיק לפני שאתה רץ לפרסם לגדולי הדור, אגב, אולי כדאי לשאול את גדולי הדור והפוסקים לפני שרצים לפרסם ל 'גדולי הדור' ?
תוכן כתב:אין כזה שיטה בראשונים. ומהא דהביא מגגות ועליות יש להביא להיפך מהא דנופו של עץ קולט בעיר מקלט.
בית שביעי כתב:גם הבתי כנסיות היו מחוץ לעיר[/http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16893 ואם נשאל לבית דין הגדול איך לבנות עיר אולי היה התשובה שצריך לבנות הבית כנסת מחוץ לעיר.
בברכה המשולשת כתב:בית שביעי כתב:גם הבתי כנסיות היו מחוץ לעיר[/http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16893 ואם נשאל לבית דין הגדול איך לבנות עיר אולי היה התשובה שצריך לבנות הבית כנסת מחוץ לעיר.
לכאורה זה היה בדיעבד, בגלל רדיפות הגויים.
בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.
באמת אמרו שהבנייה היום ואפילו ביוזמה חרדית היא נגד התורה, רש"י הק' אומר של"כל עיר צריך שיהיה מגרש לנוי העיר", ופשוט שיטת הבנייה כיום רק מזיק לאדם ולטבעו שהקב"ה הטביע בו ליהנות מעולמו מאויר הטוב ומדברים הטבעיים הסובבים אותנו, ובודאי מצוה גדולה לפרסם ל'גדולי הדור' ולה'עולם' שיפסיקו לקנות מהקבלנים שבונים נגד טבעיות האדם.
לדאבונינו ולצערינו אי אפשר ליהודי חרדי לחיות רק בעיר שנבנה באופן מטורף כזו, והבתים המורחבים מושללים מאתנו רק בשביל מוחנו.
אדג כתב:קצת פלא. ע"פ דרך הטבע, וכמובן גם ע"פ שכל פשוט ("קאמען סאנס" בלע"ז) חיי נוחות מתוך שפע והרחבה שייכים אך ורק ע"י בניין עיר ומדינה ולא בחיי שדה. ואמרו "התפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו". ואם רצונו ית' בחיי שדה ובפירוד האנשים, למה ציוה עלינו הוא ית' "שום תשים עליך מלך"? ולמה ציותה עלינו התורה כל דיני בנין ערים, הרחקת 2000 אמה למגרשי הערים וכו', דין בית ערי חומה שהם ביישוב דווקא ולא בשדה.
'ויאמרו'. תחלה התחילו החדשות בבנות להם בתי חומה, תחת שעד עתה היו יושבי אהלים, ונזדמן להם אדמה ראויה ללבנים וגם לחומר אל הבנין, שבזה יעלו אצלם הבנינים בקל ובמעט עמל, וכבר היה זה נגד הרצון האלהי שרצה שבני אדם ימלאו את הארץ, וכמ"ש במ"ש קנים תעשה את התבה:
'עשה לך תבת עצי גפר'. לפי הרמז היה בתיבה זו דוגמא אל העולם החדש שיקום אחר המבול... וצוה שיעשה אותה קנים. ר"ל שהאנשים יפוצו אחר המבול לאקלימים ומדינות שונות, עד שאם תשחית משפחה או מדינה אחת את דרכה לא ילמדו אחרים ממנה כמו שהיה קודם המבול שדרו כולם במדינה אחת.
זרע הארץ כתב:המקור לכך שצריך להתפרס ולא לדור בקומות עליונות הוא מרבי יוסף ריבלין (הרוח החיה מאחורי הפצת רעיונות "קול התור"). רבי יוסף היה הראשון שיצא מתוך חומות העיר העתיקה, ושאיפתו היתה להוסיף ולשכלל ולהגדיל את גבולות הישוב, וכך היה מנהגו, כל אימת שסיים מלהקים שכונה בירושלים (י"ג שכונות הקים) היה עוקר את דיתו למקום אחר שלא היו דרים בו אנשים, ולאחר שגם אותו המקום היה מאוכלס כבר היה שוב עוקר למקום אחר וכו' וכו'. כל מעשיו של רבי יוסף היו על פי רזין עלאין וקדישין, וגימטריות נסתרות, שהיה עוסק בהם בכל כוחו בחברת מקובלים ירושלמים תלמידי הגר"א.
עוד היו נוהגים תלמידי הגר"א שבירושלים לתמוך כל יסודותיהם על דברי המקרא כפשוטן, וכידוע מהצדיק ר' יוסף זונדל מסלנט שהיה סופר את בתי העיר לקיים מה שנאמר "ספרו מגדליה".
לאחר הקמת שכונת מאה שערים חפץ ר' יוסף ריבלין להקים שכונה נוספת, אך אנשי ירושלים העדיפו לבנות קומות נוספות בכדי לחסוך בעלויות (וכמו קניית הקרקע וכד'), ר' יוסף שהיה איש חזון התנגד לכך, כיון שחפץ להוסיף וליישב את העיר, טענתו היתה שעיקר עבודתנו היא לקיים "מצות הרחבה" (-על פי הפסוק 'הרחיבי מקום אהלך'), וזה אינו מתקיים אלא בהוספה על המקום ולא לגובה. (עי' בספרים מוסד היסוד וחזון ציון).
אגב ישנה תשובה בציץ אליעזר חלק י"ד שבה הוא דן אם הדר בעליה מקיים מצות מגורים בירושלים.
בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.
יגדיל תורה כתב:בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.
יש ליישב בפשטות:
שורש המצוה 'לשבת יצרה' הוא שתהיה הארץ מיושבת, וככל שיתרבו דיירים צמודי קרקע יתרבה היישוב בעולם, אולם מצות יישוב הארץ, יש בה מספר ענינים, בראש ובראשונה ענין החיוב במצוות התלויות בארץ מקיימים לכתחילה בכל צורת מגורים. אלא שכמובן יש גם בכלל המצוה ליישב את הארץ וגם ליפותה, אבל מכל מקום כל עוד ואינו מפקיע עצמו מחיוב מצוות התלויות בארץ הריהו מקיים גם את מצות ישיבת הארץ.
אדג כתב:קצת פלא. ע"פ דרך הטבע, וכמובן גם ע"פ שכל פשוט ("קאמען סאנס" בלע"ז) חיי נוחות מתוך שפע והרחבה שייכים אך ורק ע"י בניין עיר ומדינה ולא בחיי שדה. ואמרו "התפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעהו". ואם רצונו ית' בחיי שדה ובפירוד האנשים, למה ציוה עלינו הוא ית' "שום תשים עליך מלך"? ולמה ציותה עלינו התורה כל דיני בנין ערים, הרחקת 2000 אמה למגרשי הערים וכו', דין בית ערי חומה שהם ביישוב דווקא ולא בשדה.
אלא הנראה בעיני, בכוונת האברבנאל ואור החיים הקדוש, שיש להזהר מהרצון לשליטה וממלכה יותר על הנצרך על קיום המין והאומה, אבל חמדת ותאוות השלטון הוא עבירה וגורם החמס, הגזל ושפיכות הדמים.
בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.
עתניאל בן קנז כתב:בית שביעי כתב:שמעתי פעם על שיטה בראשונים שהמצווה של לשבת יצרה, לא לתוהו בראה מתקיימים דוקא אם מתיישבים בקומת קרקע אבל לא בקומות העליונות, וכנראה שגם מצוות יישוב ארץ ישראל בכלל זה.
מזכיר לי את ה'פורים תורה', שאמר איזה לץ, שהקשה סתירת רמב"ם ברמב"ם ויישב זאת בטוב טעם ודעת. אלא ש'הרמב"ם' לא היה ולא נברא.
האם מישהו אכן מאמין שיש כזו שיטה בראשונים, ולא הומצאה ממוחו הקודח של איזה הזוי...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 665 אורחים