צביב כתב: דרך אגב בסידור ישועות ישראל כתב שמחמת שברכת התורה היא מן התורה
ויש שתי גרסאות כיצד לברך, ע"כ יש לומר את שתיהן
על דברי תורה לעסוק בדברי תורה
כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
מהי קושייתך בדיוק? כוונתו שאי"ז בכלל ברכות קרי"ש כלל לכן אפשר לאמרם קודם זמן ק"ש משא"כ ברכות ק"ש שצריך לאומרם בזמן ק"ש.היא שיחתי כתב:מה הפשט ברש"י הראשון ביא: דישתבח הוא כמו הלל ואם רוצה יאמרו לפני זמן קריאת שמע?
ארי במסתרים כתב:כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
היא שיחתי כתב:מה הפשט ברש"י הראשון ביא: דישתבח הוא כמו הלל ואם רוצה יאמרו לפני זמן קריאת שמע?
חיימקה כתב:זקנך מגודל... כנגד המשחיתים
וכתב רש"י בתער ובמספרים
הכיצד תער ?
ואולי אפשר לומר שכוונתו בחלקים המותרים כגון בשפה -או בשאר הפנים במקום שהוא לא מחמשת נקודות הזקן [רק לנו אין נפק"מ שהרי כידוע נחלקו הראשונים היכן הם ונקטינן לחומרא]
היא שיחתי כתב:ארי במסתרים כתב:כמדומני שבראשונים ביארו דבאמת מן התורה יצא ובפרט שכתוב לעיל דלב"ה "מטין וקוראין", ורק דלב"ה אם מטה עצמו בכוונה לא יצא מדרבנן.היא שיחתי כתב:בתוס' ד"ה תני
מהו תירוצו של תוס'?
מדוע באמת לא יצא ידי"ח העושה כבית שמאי?
האם בית הלל גזרו לאסור כדברי בית שמאי?
או שאולי הוא מחמת שכיון שנפסק ההלכה אסור לשנות ממנה?
ברור שמן התורה יצא
רק למה שבית הלל יתקנו כך?
או בנוסח אחר האם החיוב מיתה זה חיוב מיתה שבית הלל גזרו או שהוא חיוב מיתה כללי על מי שאינו מציית לפסק הלכה כבית הלל ואינו מתקנת בית הלל עצמם
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים