צביב כתב:גירר עצמות אביו וכו'
שמעתי מהגה"צ הרב דוד שטרן שליט"א
שאע"ג שכוונתו היתה לטובה לכלל ישראל ולאביו
מ"מ לא היה ראוי לעשות כן לאביו
וזה גרם לו שבניו לא הלכו בדרכיו
ראה מש"כ האדמו"ר ממונקאטש בד"ת תניינא אות מ"ו על סמך דברי רש"י אלו שגם בצדקת כמו ברוריה אמרי' נשים דעתן קלות ולית דחש לה למה שאמרה בברכות י. יתמו חטאים ולא חוטאים עיי"ש.
רחמים כתב:מסתבר שהקרא בצאת הכוכבים
וכיון שכל זמן הקריאה היה במצב שכיבה הרי שבאותו הזמן בלבד היה בסכנה ולא עד סוף זמן ק''ש
עיבר ניסן בניסן ולא הודו לו
רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון מפני שהשיא את ישראל לעשות פסח שני
אוצר החכמה כתב:אני לא מצאתי שם הבנה כזאת שנשאר פער של חודש תמידי, הוא מציע שם משהו אחר לגמרי שבאותה שנה במקום לעבר את אדר עיבר ירבעם את אלול, אבל כמובן שבניסן של אותה שנה הושוו הלוחות.
אוצר החכמה כתב:למה לא, לפי פירושו של הגר"ר מרגליות שם, הוא לא עיבר שנה שלא היה צורך לעברה, אלא עבר על הכלל שאין מעברים אלא אדר, וא"כ באותה שנה בישראל עברו את אלול כלומר עשו שני אלול וע"י זה נדחו החגים של תשרי בחודש, וביהודה עברו את והיו להם שני אדרים בעוד שביראל היה רק אדר אחד, כך שכשהגיע ניסן הושוו הלוחות.
צביב כתב:אבל בפסוק (דהי"ב ל' ג')
כתוב שעבר ניסן בניסן כי לא התקדשו למדי
צביב כתב:זה אולי ביאור בפסוק הזה והעם לא נאספו
אבל לא ביאור הכהנים לא התקדשו
[עיין שם בפרק ל]
אוצר החכמה כתב:חזקיהו גרם שפסח ראשון יהיה חודש אח"כ, ע"י שעיבר את השנה והוסיף אדר ב. עם זה גם אין בעייה, רק כיוון שאיחר וקבע את הפעולה של ההוספה רק בר"ח ניסן, כנגד הקבלה שאי אפשר לעבר כבר, לכן לא הודו לו חכמים. כוונתו בעיבור היתה לתת עוד חודש של "התארגנות" לפסח. אם אני מבין נכון אתה מסביר שהסיבה שהעם לא התארגנו היא כי במלכות ישראל מנו את החדשים בפיגור של חודש ומבחינתם רק נכנס אדר.
אוצר החכמה כתב:אגב לפי הפירוש שלך נצטרך לומר כי במשך תקופה ארוכה במלכות ישראל עשו את החגים שלא כדין, ואע"פ שיכלו לתקן את זה לא תיקנו, או לאידך גיסא לטעון שאע"פ שסהדרין ישבו בלשכת הגזית והם היו שקבעו את החדשים ביהודה, כיוון שנחלקו הממלכות וב"ד של מלכות ישראל קבע אחרת חל על זה דין של אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים וזה נראה לי חידוש גדול מאד שקשה לאמרו.
אוצר החכמה כתב:אגב לפי הפירוש שלך נצטרך לומר כי במשך תקופה ארוכה במלכות ישראל עשו את החגים שלא כדין, ואע"פ שיכלו לתקן את זה לא תיקנו, או לאידך גיסא לטעון שאע"פ שסהדרין ישבו בלשכת הגזית והם היו שקבעו את החדשים ביהודה, כיוון שנחלקו הממלכות וב"ד של מלכות ישראל קבע אחרת חל על זה דין של אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים וזה נראה לי חידוש גדול מאד שקשה לאמרו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 87 אורחים