דתנן, הוא היה אומר: אין משקין לא את הגיורת ולא את המשוחררת; וחכמים אומרים: משקין. ואמרו לו: מעשה בכרכמית, שפחה משוחררת בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון! - ואמר להם: דוגמא השקוה; ונדוהו, ומת בנדויו, וסקלו בית דין את ארונו.
וז''ל התוספות : בערוך פירש דוגמא השקוה מי צבע אבל לא היו מרים ממש ולא מחקו התורה עליה אלא ליראה אותה. עכ''ל
וצ''ע טובא אם זה הפירוש דוגמא מדוע נידו את עקביה בן מהללאל הרי אין כאן זילזול כלל?