הודעהעל ידי רחמים » ה' אוגוסט 23, 2012 8:24 pm
כפילות מסוג זה ישנה גם בלשון התורה
והיא מורה על ריבוי הפעמים:
מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת כי תצא פרק כב סימן א
השב תשיבם לאחיך. אפילו מאה פעמים
משך חכמה במדבר פרק יח פסוק טו
אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. הנה, כפי מה שדרשו חכמים בפרק אלו מציאות (בבא מציעא לא, ב) "השב תשיב" וכו' - אפילו מאה פעמים. כן הכא פירושו "פדה תפדה" - אפילו מאה פעמים - "את בכור האדם", שאם נאבד מעות הפדיון קודם שהגיעו ליד כהן, חייב לפדות שנית, שחייב באחריותן עד שיבואו ליד כהן.
משך חכמה דברים פרק כא פסוק כג
כי קבור תקברנו. בסנהדרין (מו, ב): אזהרה לקובר מתו - "כי קבור תקברנו", עיין שם. נראה דכפילות מורה 'אפילו מאה פעמים', כמו דדריש הנך כפילות בפרק אלו מציאות. ופעם הראשונה כשהוא תלוי, הקוברים אותו הוא מסור לבית דין שהם הרגוהו וכו'. אבל כשחטטוהו ואח"כ לקבור אותו פעם שניה, הוי ככל אדם. ומשמע מזה דבכל מת חייבים לקבור: