שמעתי ששאל מו"צ אחד את האדמור מגור : יש לפניו מאכל ומשקה ששניהם ברכתם שהכול, האם ישנה עדיפות לברך על אי-מי מהם? והשיב, שוודאי על המאכל. הוכיח מדברי הגמ' בברכות (בהו"א) 'שמן מסעד סעיד', א"כ ראינו שדבר המשביע- וכנ"ל אוכל- מצינו לו עדיפות על פני משקה.
סיפור זה שמעתיו מצעירי החסידים, והנה אני בעניי איני יודע הלכות ברכות, ואולי זה כתוב מפורש בפוס', הראי' וההלכה או שאכן כדברי המספר זהו חידוש.
ואמשיך איפוא : אם עד כאן כך ההלכה, מה יהיה הדין למאכל מול שמן אשר אף הוא מסעד סעיד, וממנו כל ראייתנו לחשיבות אוכל המשביע, האם כאן נאמר דאין כלל דין קדימה, או שמא , נחלק עדיין בין מסעד סעיד של השמן אל מול שאר המשקאות אמנם, אך בוודאי ביחס לאוכלין הם הרבה יותר משביעים ומסעידים ?