חכם באשי כתב:(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...)
בברכה המשולשת כתב:חכם באשי כתב:(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...)
כך נוהגים עד היום בחו"ל בנוסח אשכנז וגם בכמה מקומות בא"י, וכמדומני שכתב על כך מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א
העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?
הרבה נוהגים לעשות סוכות בבית כנסת.מורה צדק כתב:יש שנהגו ע"פ הסוד להקדים נטילת לולב לתפלת שחרית בשביל לנטול בסוכה.
גאולה בקרוב כתב:בכל אופן קישורו של הלולב להלל נראה יותר חזק מאשר קישורו לשחרית,
ולכן נראה שמי שהאריך בתפילתו והציבור נמצא [לדוגמא] כבר בקריה"ת, ולא יספיק כעת נטילת לולב וגם הלל עד מוסף בציבור, עדיף שיטול לולב והלל רק אחר מוסף.
סכינא חריפא כתב:העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?
סכינא חריפא כתב:העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?
עושה חדשות כתב:סכינא חריפא כתב:העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?
ראיתי ידיעה מענינת, ויש בה גם לענין השייכות בין ההלל לשחרית בדוקא.
ז"ל ספר הבתים -
כתב הרב הנגיד, ומה שאמרו שאם לא אמר על הניסים אין מחזירין אותו בתפלת שחרית בלבד אמרו מפני שיש בה פרסום קריאת ההלל או המגילה אבל בתפלת המנחה שאין בה פרסום להודאת היום מחזירין אותו, וזה אינו נראה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים