דעת החזו"א אין איסור מוות לחיים בלא חיבור (הרב וידר עמ' קפד)- כמד' שזה מוסכם על כולם כטעות ואין מי שהבין כן בדעת החזו"א ואכמ"ל [והעירו שעצם היסוד דמוות לחיים גם הגרשז"א הסכים אלא דס"ל דבחשמל אין לאסור מטעם זה וכמבואר בהערה ] ברם במבקשי תורה עא כתבו בשם הגר"י ברטלר כעין דברי הרב וידר אע"פ שאין נראה כן ממכתב החזו"א לגרשז"א, וס"ל שאין ללמוד את שיטץ החזו,א ממכתב זה.
לכאו' אם נתפוס כדבריו, כמעט ואין מקום לדברי החזו"א ז"ל שהרי לפי טענתו שם במידה וכל הבניין יעמוד רק כאשר ילחוץ בידו לא יתכן שייחשב לבונה, א"כ הוא הדין יש לומר שהיות וכל זרם החשמל תלוי במכונה הנמצאת בחברת החשמל אין זה נחשב לבונה, וצריך שיעמוד על תילו ללא שום גורם חיצוני, ונמצא בטלים דברי החזו"א ז"ל.
כמדוני שאין מי שנקט כהלכה כדעת הגרשז"א ז"ל (שגם הוא התירו רק לחולה), ואילו היינו נוקטים כמוהו בהלכה, יתכן שיש להתיר את המעליות ואת המצלמות ועוד הרבה כהנה על יסודות אלו, שאין זה נחשב לבונה בנין, מטעם זה שהוא רק לשעה מועטת ומטעם זה שצריך כל הזמן מנוע כדי להפעיל את הזרם.
אוצר החכמה כתב:(איני יודע מה כוונתך בדיוק במעליות אבל הרעיון ברור),
הגרשז"א במנחת שלמה שהבאתי (סימן י' עמוד פ"ה) כתב להתיר פתיחת מקרר בשבת היות והוא לזמן פורתא ואין זה נחשב לבונה, ולפי"ז כתבתי להקשות שאם כן יש להתיר להשתמש במעליות בשבת ומאי שנא מעלית ממקרר.
סורגים כתב:עוד יעו"ש במנחת שלמה סימן י' שמתיר לפתוח מקרר בשבת היות וכל בנינו אינו אלא לשעה פורתא, ולעניות דעתי דבריו מרפסין אגרין והוא הגרשז"א ז"ל לשיטתו, שצריך שיהיה דומה ממש לבונה, וכשאינו מתקיים כל תנאיי בונה לא שייך דברי החזו"א.
ובאמת שיש לפרש בכוונת החזו"א שיצירת מעגל חשמלי נחשב לבונה היות ויש כאן יצירה חדשה של אלקטרונים, ולא התכוון החזו"א בונה במובנו הפשוט כבונה בנין, אלא כיוצר יצירה, וזהו חידושו של החזו"א ז"ל, ולפי"ז לא שייך לדמותו לכל דיני בונה, כלומר, שעושה את הבניין אלא לשעה פורתא, או שהבניין יעמוד על תילו אלא על ידי חיזוקים שלו, וברגע שירפה מן הפעמון יתבטל החשמל, גם לא ידעתי מניין להם כדבר פשוט שאין זה נחשב לבניין אם כל הבניין עומד על תילו רק כאשר הוא לוחץ בפעמון, ולא מצאתי שכתבו להביא ראיה לזה. והדבר פשוט לכאו' שאם יעמיד בניין שלם והבניין קשור דרך משל לסוסים שגם הגרשז"א ז"ל יסבור שהדבר ייחשב לבונה.
וההבדל הוא פשוט, בנין צריך שיעמוד מעצמו, ולא לרגע, ועוד כהנה, אך בבואנו לדון על יוצר יצירה יש מאין, שעושה שינויים באלקטרונים וכו' לא איכפת לי אם זה לשעה מועטת, והאם ברגע שיעזוב את הפעמון ייפסק הזרם וכדו', שהרי בכל אופן ייצר את היצירה שלא הייתה בעולם, ומה איכפת לי לכמה זמן, והאם צריך חיזוקים כדי לקיימו, עובדא היא שייצר יש מאין שינויים אלקטרונים, והחזו"א מדעתו הרחבה קבע שיצירת יצירה בשבת כמו זה, נחשב הדבר לבונה, כעין בונה בנין.
"יש עוד מקום לומר דגם חוט החשמל שנעשה ע"י כח הקבלה שלו, שבגמי אין בו כח זה, והברזל יש בו כח הקבלה, וכל זמן שאינו מחובר אין לאדם חפץ והנאה בכח האצור בו, וכשמחברו נעשה בידו של אדם כלי שימוש, [...] והרי בחיבורו החוט בכשרון הטבעי, הועמד לשרותו של האדם, וחשיב תיקון מנא, וכח הקבלה הוא טבוע ותמידי, הוא עצם מעצמו ושמח בו ואינו מגרשו לעולם, ולא עוד אלא שהחוט נותן חלקו בזרם ואפשר שכח הקבלה הוא דוקא ע"י זרם שלו המשותף [...] - ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר[/u]"
סורגים כתב:רצוני להבין סברת המתירים בדעת החזו"א כמובן, מדוע אם זה לזמן פורתא ומדוע אם צריך ללחוץ כל הזמן כדי להעמיד את הזרם אין זה נחשב לבונה, עובדה היא שהייתה כאן יצירה של יצירת מעגל חשמלי. ומה איכפת לי לכמה זמן ובאיזה אופן. ומה הפשט ברשז"א זי"ע שיצירת מעגל חשמלי לזמן פורתא מבטל את היצירה - או שאינו נחשב ליצירה.
אוצר החכמה כתב:גם אני לא מבין את תשובת החזו"א בזה גם לגבי מאור, אבל העובדה שגם לגבי מאור זה לא מובן רק מפחיתה מעצמת הטענה, כי אי אפשר לומר שעל זה החזו"א לא דיבר, שהרי ע"ז דן ובכל אופן סבר שזו טענה טובה, כך שאפשר לחלוק עליו, אבל לא לחלק בין המקרים.
אוצר החכמה כתב:מה אתה מסביר, מדוע זה שמסובב את הדינמו לפי החזו"א אינו נחשב לבונה, הלא הוא מזרים כאן חשמל.
ברזילי כתב:דבריו אמת ויציב, ועדיין (לא רק במעלית, פעמון ומד מים, שם פשוט שאין הפסקת השימוש ענין צדדי אלא) אף בהדלקת המאור, כמדומה שלא נמצא היום אף אדם שיסכים לגור בבית בו לא ניתן לכבות את האור, המזגן וכדומה. לא משום תשלומין וכיו"ב אלא משום שעת לאור ועת לחושך, עת לקור ועת לחום. לא ברור לי כלל מה בין זה לבין כלי של פרקים, שפירוקו הוא בדרך כלל מחמת שיקול צדדי של חסכון במקום וכדומה, עוד הרבה יותר צדדי מן הכלים חשמליים השונים.
הנה לשון החזו"א משם
כתב החזו"א: ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשיו בלי בעל בחירה והוי סיבוב
החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור
שמעשה בעל בחירה חשוב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין
בונה על החיבור שהרי לא חיבר, עכ"ל.
תוך כדי דיבור כתב: ורק אמנם גופא על נידון לחיצת הפעמון אפשר לדון מצד מה שעצם החיבור תלוי בלחיצת האדם ואינו עתיד להתקיים, כמו שהארכנו כאן בהודעות הקודמות.
דברי החזו"א לכאו' קשים להבנה, תחילה כתב שצריך שמכונת החשמל יהיה כדבר שבטבע ולא מעשה ידי אדם, ולפי"ז מהו ששואל בהמשך מדוע אין המסובב עובר על האיסור עד שהוצרך לפרש משום שלא חיבר.
במה גרע המסבב, ומדוע לגביו אינו תקף מה שכתב והאריך להסביר שאין כאן איסור בונה משום שפעולת החשמל הוא מעשה ידי אדם.
אודה ולא אבוש שלא ירדתי לסוף דעתו של החזו"א בזה.
"וההעמדה על מתכונתה ע"י החיבור, שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה, א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון דזרם החשמלי מחברם שהוא בבחינת תקע, ב) דתיקון החוט עצמו ממות לחיים הוי בונה"
"ואפשר דאין בונה אלא בהרכבת גשמים של ממש, והלכך אין בחימום ברזל ולא בהכנסת זרם משום בונה, וכאן בסיבוב הכפתור יש בו משום העמדת מנורה בתקע, ואמנם, יש עוד מקום לומר דגם חוט החשמל שנעשה ע"י כח הקבלה שלו, שבגמי אין בו כח זה, והברזל יש בו כח הקבלה, וכל זמן שאינו מחובר אין לאדם חפץ והנאה בכח האצור בו, וכשמחברו נעשה בידו של אדם כלי שימוש"
"ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר"
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 428 אורחים