יודל'ה כתב:עובדא הוי בביהכ"נ אצלינו במנחה היום שהחזן חשב שזה כבר אחרי השקיעה והתחיל יתגדל ויתקדש שמיה רבא ולא אמר תחנון, לא מצאתי מקורות עניניים שמדברים בענין זה, עד היכן אפשר עדיין להפסיק באמירת הקדיש ולאמר תחנון ואח"כ להמשיך לחזור להגיד קדיש, ת"ח אמר לי היום שיש אגרות משה בנידון, והוא בח"ד סי' ע שם משמע שעד יהא שמי' רבא אפשר לחזור כשטעה והתחיל קדיש, אבל שם נראה שכתבה מסברא דנפשיה, אשמח לקבל עוד מ"מ בנידון.
יודל'ה כתב:עובדא הוי בביהכ"נ אצלינו במנחה היום שהחזן חשב שזה כבר אחרי השקיעה והתחיל יתגדל ויתקדש שמיה רבא ולא אמר תחנון, לא מצאתי מקורות עניניים שמדברים בענין זה, עד היכן אפשר עדיין להפסיק באמירת הקדיש ולאמר תחנון ואח"כ להמשיך לחזור להגיד קדיש, ת"ח אמר לי היום שיש אגרות משה בנידון, והוא בח"ד סי' ע שם משמע שעד יהא שמי' רבא אפשר לחזור כשטעה והתחיל קדיש, אבל שם נראה שכתבה מסברא דנפשיה, אשמח לקבל עוד מ"מ בנידון.
עשוי לנחת כתב:בכלל צריך להבין אחת ולתמיד מהיכן המנהג לא לומר תחנון אחרי השקיעה, למען האמת איני בקיא בכל מה שכתבו כל הפוסקים בזה, אבל במשנה ברורה ודאי מסיק שכל בין השמשות עדיין אפשר לומר תחנון.
כמדומני אמר לי פעם מישהו שהמנהג הוא לא כן, אולי דווקא מנהג ירושלים, כבר איני זוכר.
אברהם גולדשמיד כתב:עשוי לנחת כתב:בכלל צריך להבין אחת ולתמיד מהיכן המנהג לא לומר תחנון אחרי השקיעה, למען האמת איני בקיא בכל מה שכתבו כל הפוסקים בזה, אבל במשנה ברורה ודאי מסיק שכל בין השמשות עדיין אפשר לומר תחנון.
כמדומני אמר לי פעם מישהו שהמנהג הוא לא כן, אולי דווקא מנהג ירושלים, כבר איני זוכר.
ראה כאן שהביא שזהו "מנהג ירושלים" - http://www.kipa.co.il/ask/show/97426-%D ... 7%A2%D7%94
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 306 אורחים