מצאתי:
" לפתרון זיהויים של שלשת מזבחותיו של אברהם בסילוק לשבת הגדול
בסילוק של הקדושתא שלו לשבת הגדול מביא ר' יוסף טוב עלם רשימה של טעמים למצוות הפסח. חלק ממקורותיו של הפייטן אינם ידועים לנו, ואפשר שהלך בזה אחר מדרשים שנעלמו, או, מה שיותר סביר, אחר פיוט קדום שאינו ידוע לנו. בין היתר אומר ר' יוסף:
ולמה נתינת דמו (של פסח מצרים) על המשקוף ושתי המזוזות?
שהן שלש מזבחות במקום רואים אותם לחזות
זכר שלש מזבחות של אב המון נרמזות
שבדן וביתאל ואלון מורה נחרזות
לפי זה אומר הפייטן (מן הסתם בעקבות מדרש) שאברהם בנה שלש מזבחות, וכנגדן נתנו בני ישראל במצרים מדמו של קרבן הפסח על שלשה מקומות שונים.
נתקשו המפרשים והסופרים להסביר את דבריו של ריט"ע: מה פירוש 'שבדן וביתאל ואלון מורה'?
בעיקר נתקשו בשאלה מניין לפייטן שאברהם הקים מזבח בדן, הרי אין הדבר נאמר בשום מקום. נראה שסופרים שונים תיקנו את השורה בכיוונים שונים: כתב יד אחד תיקן:
שבבית אל ואילון מורה ובהר מור
כלומר הוא החליף את דן בהר המוריה, כלומר במזבח שהקים אברהם בזמן עקדת יצחק.
ר' זליגמן בער, בסידורו 'עבודת ישראל' תיקן בדרך שונה (והלך אחריו בזה גם בעל 'אוצר התפילות'):
'שבאלוני ממרא ובית אל ואלון מורה'
וזאת מכיון שהמזבח השלישי שבנה אברהם היה באלוני ממרא (ברא' יג, יח).
ועדיין יש קושי רב בתיקונים אלה, שאינם מסבירים את המילה 'דן'. נוסף לכך, התיקון הראשון משמיט את המזבח שבאלוני ממרא, ושניהם מותירים אותנו עם סדר מזבחות משובש.
אם אנו מעיינים במקרא, אנו רואים שאברם בנה את המזבחות הבאים. המזבח הראשון הוא:
'ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה... לזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו' (ברא' יג, ז)
המזבח השני הוא:
'ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' (שם, ח)
לאחר שחזר ממצרים חזר אברם למזבח השני ('אל מקום המזבח' וכו', שם, יג, ד) ואין כאן מזבח חדש.
המזבח השלישי נבנה לאחר פרידת לוט:
'ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון, ויבן שם מזבח לה' (שם, יח).
אמנם בנה אברהם גם את מזבח העקדה, אבל מתקבל על הדעת שהוא לא נכלל בחשבונו של הדרשן, שכן אם יש לנו שלשה מזבחות בשלשה מקומות שונים וברורים בפרשת לך לך, מתקבל על הדעת יותר שעל שלשה מזבחות אלה בנה הדרשן (ובעקבותיו הפייטן) את דרשתו, ולא על המזבח שעל הר המוריה. שלשת המזבחות הם, אפוא: מקום שכם-אלון מורה, בית אל, ואלוני ממרא.
נראה לי להציע את הפתרון הבא, שעלה בדעתי בעת טיול השבוע באזור אלון מורה ושכם:
א. נראה שהמזבח השלישי באמת צריך להיות 'אלוני ממרא', אשר נשתבש ל-'אלון מורה'. זהו תיקון קל, ומייד נסביר את מקור השיבוש.
ב. המזבח הראשון, הנמצא במקום שכם -אלון מורה -- מכונה בפי הדרשן 'בדן' -- שהוא הוא שם המעיין הגדול הנמצא ליד נחל תרצה, למרגלות אלון מורה ומול שכם. מעיין זה נראה בבירור מהתצפית הנפלאה שבהר כביר. מעיין זה נקרא כיום 'עין בידן'. היישוב הקדום 'בדן' נזכר פעמיים במשנה ופעם אחת בירושלמי (ערלה ג, ז; כלים יז, ה; ירושלמי ערלה ג, ס"ג סוף ע"א). נראה שהמקום נושא את שמו של 'בדן' בן 'אולם', מבני גלעד בן מכיר בן מנשה. (דהי"א ז, יז).
לפי זה נראה שהדרשן הקדום (שהיה מן הסתם בן ארץ ישראל) זיהה את מקום המזבח הראשון של אברהם כמקום המעיין הגדול 'בדן', הקרוב מאוד הן לאלון מורה והן לשכם, או כמקום העיר 'בדן', שעל שמה נקרא המעיין. אפשר שזיהוי זה נולד מפני שמקום זה היה היישוב (או המעיין) החשוב שהיה בימי הדרשן באזור זה.
שני רמזים יכולים לסייע לנו לפתרון הזה:
1. לפי הפסוק, אחרי בניית המזבח הראשון כתוב: 'ויעתק משם ההרה', מכאן שממש לפני כן הוא שכן בעמק, עם צאנו, מן הסתם באחד המעיינות.
2. בנוסח הפיוט נאמר:
'שבדן וביתאל ואלון מורה'
אמנם אחד מכתבי היד תיקן:
'שבדן ובביתאל ובאלון מורה'
אבל אם אנו מפרשים שהאות ב' אינה ב' השימוש, אלא חלק משם המקום, הרי יש לנו סימטריה ברורה:
שבדן (=של בדן) וביתאל ואלון מורה (=ושל אלוני ממרא).
ובכך קיבלנו את מזבחותיו של אברם מסודרים כיאות, על פי סדר הקמתם.
נוסח הפיוט המקורי היה אפוא:
שבדן ובית אל ואלוני ממרא.
סופר מאוחר שינה את 'אלוני ממרא' ל'אלון מורה', שהוא מקום המזבח הראשון.
מדוע נשתקע המדרש על מקומו של המזבח של אברם ולא נכלל בספרי המדרש הרגילים? קשה לענות בבטחה על שאלה זו, אבל אפשר להעלות את ההשערה הבאה:
המקום 'בדן' (או בדאן) מופיע בתוספתא (כלים, בבא מציעא ו, י) כמקום בארץ הכותים, כלומר ארץ השומרונים. יתכן שחכמי ארץ ישראל, בעלי המדרש, העדיפו להרחיק את ישראל מעיירות הכותים, ולכן בחרו שלא לכלול את המסורת הזו בבראשית רבא, או בספרי מדרש אחרים.
יש עוד לבדוק במסורות המדרש השומרוניות אם יש שם איזה איזכור למקומו של המזבח הראשון של אברם".
אברהם פרנקל
avrahamf@gmail.com http://shituf.piyut.org.il/story/3012