שבת דף כ"ה

[מיללער]

ת"ר איזה עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר: סימן מ"ט ק"ס: רבי טרפון אומר כל שיש לו ק' כרמים ומאה שדות וק' עבדים שעובדין בהן רבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים רבי יוסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו.

פירש"י:
איזהו עשיר. נפקא מיניה למטרח להדורי אמילתא:

האם יש חיוב להדורי אמילתא להיות עשיר? מה הפי' של פירש"י?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שמרנא המהר"ל עוסק בכך בחידושי אגדות על אתר.

[מיללער]

כמדומני שמרנא המהר"ל עוסק בכך בחידושי אגדות על אתר.

מראה מקום אולי, כי על האתר לא מצאתיה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=37

[בברכה המשולשת]

טעות שלי, זה בנתיבות עולם, נתיב העושר, פרק ב

[מיללער]

טעות שלי, זה בנתיבות עולם, נתיב העושר, פרק ב

אינו מביא בכלל את דברי רש"י, המהר"ל מבאר את דברי הגמרא:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=329

[יאיר]

אבל זה יכול להסביר את דברי רש"י וכמ"ש באבות "איזהו העשיר השמח וכו" ובודאי שזה נותן מרגוע ונחת לאדם וליבו מיושב יותר ויש ענין שיטרח שיהא לו כך. כנלע"ד.

[עשוי לנחת]

ת"ר איזה עשיר כל שיש לו נחת רוח בעשרו דברי רבי מאיר: סימן מ"ט ק"ס: רבי טרפון אומר כל שיש לו ק' כרמים ומאה שדות וק' עבדים שעובדין בהן רבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים רבי יוסי אומר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו.

פירש"י:
איזהו עשיר. נפקא מיניה למטרח להדורי אמילתא:

האם יש חיוב להדורי אמילתא להיות עשיר? מה הפי' של פירש"י?

באמת כשלמדתי את הרש"י הזה חלף בראשי הרהור לא רצוני: "מה החפץ חיים היה עושה עם הרש"י הזה?!..."
היה לי איזה יישוב דחוק, אך אכתי צ"ע.

וראה גם יעב"ץ.

[רחמים]

וז''ל ר' צדוק הכהן מלובלין - דברי סופרים אות ח

ובשבת (ל"ב א) אל ירד למקום סכנה שיעשו לו נס, והיינו לדבר סכנה ברורה דמהיכי תיתי יסמוך על נס רק לחשש סכנה, ואף על פי שאפשר שניצול זה נקרא נס למי שהשגחת השם יתברך עליו ואינו מסיר למקרה כל הצלה קרוי נס מנסים נסתרים, וגם על זה מנכין מזכויותיו (שבת שם) ועל כן אין לאדם לבקש מהשם יתברך אלא ההכרחי לקיום הגוף שזה הכרח לנברא דמאן דיהיב חיי על כרחו יהיב מזוני, (תענית ח' ב):

ומה שאמרו (שבת כ"ה סוף ע"ב) איזה עשיר ופירש רש"י נפקא מינה למטרח להדורי אמילתא, ובנדה (ע"א סוף ע"ב) מה יעשה ויעשיר יבקש רחמים וכו', ובבבא בתרא (כ"ה ב) הרוצה שיעשיר יצפין, היינו למי שמכיר בנפשו שהוא צריך זה לעבודת השם יתברך שיוכל לעובדו על ידי זה בהרחבת הלב יותר, וכמו שאמרו (ברכות נ"ז ב) שלושה דברים מרחיבין דעתו של אדם וכו':

[בברכה המשולשת]

טעות שלי, זה בנתיבות עולם, נתיב העושר, פרק ב

אינו מביא בכלל את דברי רש"י, המהר"ל מבאר את דברי הגמרא:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=329

הבנתי שכתר"ה רצה ביאור גם לדברי הגמרא.