אם הרמב"ם כותב, בלשון רבים: "וזולתינו מן הגאונים מתירים...", האם כוונתו בדווקא, ובאמת הוא הכיר, לכל הפחות, שני גאונים שהסכימו להתיר, או שבאמת הוא הכיר רק גאון אחד שהתיר אלא שנקט לשון רבים בדרך כבוד.
הלשון הנזכרת מופיעה בתשובות הרמב"ם, ששם לכאורה לשונו פחות מדוקדק מספרו 'משנה תורה'.