רחמים כתב:לגבי אימותינו רחל ולאה מבואר בחז''ל שזכו להפקד בבנים מיעקב בזכות שפחדו מליפול בחלקו של עשו, במילים אחרות כאשר האשה לא כל כך דבוקה ומיקרת את בעלה לא יכולה ל'קבל' ממנו ולהרות, וזו הבעיה שראה ר' שמעון אצל אותו זוג ולכן רצה לגרום לאשה לשים לב לנקודה עד כמה היא בתוך ליבה מיקרת את בעלה ואז היא באמת תזכה לילד.
ואחר שנעשתה ההשתדלות הנ''ל בדרך הטבע התפילה תתקבל יותר טוב כי כבר הנס מוסתר היטב.
עוד יש להוסיף שלאה נפקדה מיד אף שהיתה עקרה כיון שמתחילה כבר פחדה מעשו וזה גרם לה לחשוב על יעקב 'אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך', אבל רחל שהיתה מובטחת מעשו לא נפקדה אבל רק אחר שהיתה עקרה הרבה זמן התחילה לפחד יעקב יגרשנה ותפול ביד עשו אז התחילה להרגיש 'אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך' וממילא מיד נפקדה.
לייטנר כתב:הבעיה במה שאתה מציע, מלבד הטלת האחריות בזוגיות על האשה בלבד, היא שרשב"י ידע (!) שבמהלך הסעודה ישתכר הבעל ויציע לאשתו לקחת כל חפץ טוב מביתו, והאשה תיקח את בעלה.
רחמים כתב:לייטנר כתב:הבעיה במה שאתה מציע, מלבד הטלת האחריות בזוגיות על האשה בלבד, היא שרשב"י ידע (!) שבמהלך הסעודה ישתכר הבעל ויציע לאשתו לקחת כל חפץ טוב מביתו, והאשה תיקח את בעלה.
א: הבעל נותן את מה שיש לו לתת בשביל הפו''ר בכל מקרה ובזה זה נגמר, האשה לאומת זאת היא זו שצריכה לקבל את זה ו'להפנים' את זה ולעשות עם זה משהו ולפתח את זה לאדם שלם ולכן רוב העבודה והאחריות אכן תלויה בה, ועל דרך שאמרו רבותינו שאין בעיה של בני תמורה בראובן ודוד משום שהעיקר זה מחשבת האשה (אולם יש עוד הסברים אבל אלו ואלו דברי אלקים חיים).
ב: רשב''י היה בעל רוח הקודש אז יכל לדעת ואין זה פלא, ודבר שני גם לפי הטבע בלא רוח הקודש יש הגיון רב בעצה זו כדי להוביל לפתרון המיוחל משום שמספיק שעושים עסק מהגרושין כבר זה גורם שלא מתגרשים בחופזה אלא מתוך מחשבה וכשיש מחשבה כבר יגלו שבעצם אי אפשר בלא הבעל, ועוד שכאשר עושים סעודה ועוד כמו בשעת החתונה תמיד יהיה יין ואז נכנס יין יצא סוד והסוד הוא שיש בינהם אהבה רק צריך להוציא אותה מהכח אל הפועל.
ואכן הבעל ע''י היין הוציא אותה אל הפועל בזה שהיה לו רוחב לב ונתן לה 'משאלה אחרונה' והיא גם היא 'ניצלה' את ההיזדמנות ולקחה את ה'מעט שמכיל את המרובה'.
לייטנר כתב:מתגובתך אני למד שלדעתך הגירושין היו חפוזים ולא מתוך מחשבה, והאשמה היתה דווקא באשה שלא הפנימה.
לייטנר כתב:ההנחה שאם לזוג אין ילדים זו חייבת להיות אשמת האשה, כבר נמוגה בחשכת ימי הביניים.
על דרך שאמרו רבותינו שאין בעיה של בני תמורה בראובן ודוד משום שהעיקר זה מחשבת האשה
רחמים כתב:לייטנר כתב:מתגובתך אני למד שלדעתך הגירושין היו חפוזים ולא מתוך מחשבה, והאשמה היתה דווקא באשה שלא הפנימה.
ליתר דיוק הרשב''י ראה שיש פה מה עוד להציל משום שבני הזוג היו עסוקים כל הזמן במתי יהיו להם ילדים ולא עסקו בלהעצים את האהבה בינהם כאשר זה המפתח הראשון לזכיה בילדים. לגבי האשה אין זו 'אשמה' כהגדרתך אלא פשוט חוסר ידע שדווקא האהבה לבעל כשהיא בעוצמה היא הגורמת לפרי בטן ורשב''י פשוט רצה ללמד אותה לעשות את זה ולגלות את זה.לייטנר כתב:ההנחה שאם לזוג אין ילדים זו חייבת להיות אשמת האשה, כבר נמוגה בחשכת ימי הביניים.
ליתר דיוק אצל אומת העולם היתה פעם הנחה כזו שכל האשמה אוטומטית נפלה על האשה והנחה זו נמוגה כאשר הם יצאו מהחשכה ונשטפו בידע המדע, אולם חכמי ישראל מעולם ידעו איך מתפקדים איברי ההולדה באיש ובאישה, ותמיד ידעו מהו סריס וכמה סוגים ומינים יש בו מהו טומטום ומהו אנדרוגינוס ומי מוליד ומי לא וכו' וכו' וכאשר תלו חוסר פריון במישהו היה זה מתוך ידיעה ולא מתוך אי ידיעה.
תוכל לראות על זה במהפך של הר' זמיר באורך - כמה וכמה דברים שחז''ל ידעו והמדענים מגלים אותם רק עתה.
אוצר החכמה כתב:מה הכוונה הלא תמיד בבני תמורה הכוונה שהוא טועה על מי מנשותיו בא, אבל היא יודעת שהיא היא?
לייטנר כתב:ידידי, אתה חוזר ושונה
האהבה בין בני זוג קשורה לשניהם, ואך למותר כל דיון בנושא.
ההנחה שזו אשמת האשה, מגולמת אצלך בטענה שהאשה לא עשתה דיה כדי להפנים את אהבתה לבעלה.
רבים הספרים שקראתי, היו כאלה שהתחרטתי על קריאתם - אחד מהם הוא 'המהפך' של זמיר כהן, שגם הוא כ"מחזירים בתשובה" רבים, מנצל בורות של אנשים, כדי "להוכיח" את אמיתות התורה.
רחמים כתב:לייטנר כתב:ידידי, אתה חוזר ושונה
האהבה בין בני זוג קשורה לשניהם, ואך למותר כל דיון בנושא.
ההנחה שזו אשמת האשה, מגולמת אצלך בטענה שהאשה לא עשתה דיה כדי להפנים את אהבתה לבעלה.
רבים הספרים שקראתי, היו כאלה שהתחרטתי על קריאתם - אחד מהם הוא 'המהפך' של זמיר כהן, שגם הוא כ"מחזירים בתשובה" רבים, מנצל בורות של אנשים, כדי "להוכיח" את אמיתות התורה.
אמנם האהבה קשורה לשניהם אבל כמו שאמרתי לעיל אם מה שבעל נותן זה תקין זה יכול לעבוד אצל כל אישה וגם אחר הרבה שנים אם נשמר בנתיים בתנאים המתאימים, וא''כ יוצא ש- 99% מהעבודה מוטלת על האשה וכדי שהיא תצליח לעשות משהו עם מה שקבלה מבעלה צריך שתהיה לה הרגשה שאין לי בעולם דבר חוץ ממך וכנ''ל ובפרט אם יש לה קושי ראשוני בלהרות.
לגבי המהפך חבל סתם לזרוק 'הרגשות' בפרט כאשר זה יכול לקרר אנשים עדיף שתביא את ראיותיו ותפריך אותן אחת לאחת אם אתה יכול , ואם לא הרי שברור שהר' זמיר הוא הצודק.
רחמים כתב:אוצר החכמה כתב:מה הכוונה הלא תמיד בבני תמורה הכוונה שהוא טועה על מי מנשותיו בא, אבל היא יודעת שהיא היא?
הכוונה שאם היא בטוחה שבעלה בא עליה ובאמת זה איש אחר הוי בני תמורה - וכמו שקרה למגדף בן שלומית ולאותו האיש. וכיון שהאשה חושבת שבעלה בא עליה וזה באמת מה שקורה אין כאן בני תמורה.
אוצר החכמה כתב:אם היא חושבת שבעלה בא עליה ובאמת זה איש אחר הילדים ממזרים ולא בני תמורה.
אוצר החכמה כתב:עכ"פ מי אומר את התירוץ הזה?
רחמים כתב:
ואחרי כתבי זה ימים רבים בא לידי יד כהה קובץ ישן נושן כתיבת יד על קלף ובו פסקי הלכות מרבוואתא קמאי ומצאתי שם שכתב וז"ל, צריך לכל איש להזהיר לאשתו להיות' זריזה ולשמור עצמה מאד, כי הכל מוטל על האשה לשמור ולעשות כפלים יותר מהאיש, כי ארז"ל (ב"ב יז א) ד' מתו בעטיו של נחש בנימין ישי וכלאב, והנה אמר דוד המע"ה (תהלים נא, ז) הן בעון חוללתי, וכו' ודרז"ל כי אשת ישי שמה הצללפונית, וישי היה שונא אותה, והי"ל לישי פלגש, פעם אחת באה אשתו של ישי במקום הפלגש בלא ידיעת ישי ובאותו הלילה נתעברה וילדה ממנו דוד, ודאי דעת הצללפונית היתה על בעלה וכל רעיוניה. ומחשבת ישי לא היתה עליה כלל, כי היה סבור לבא על פלגשו. וכו' וכן ראיה מיעקב אבינו דכתיב ויהי בבקר והנה היא לאה. הרי שכל הלילה היה סבור יעקב להיות עם רחל. וכן ראיה מיהודה ותמר שלא היה יודע מי היא והיא יודעת שחמיה הוא, ויצאו ממנה בנים צדיקים, עכ"ל. ומ"ש דהצללפונית היתה אשת ישי אמו של דוד המע"ה, הנה בש"ס בתרא דף צ"א אמרו דצללפונית אמיה דשמשון, ואמיה דדוד נצבת בת עדאל.
לייטנר כתב:לגבי 'המהפך', דוגמא שזכורה לי - בניסיונו להוכיח שחז"ל היו הראשונים להצביע על היותה של הארץ - כדור, הוא מרבה להג בנושא, אך לא מוסר מתי גילו זאת היוונים, בניגוד לחז"ל "כפי שמופיע בזוה"ק וכו' וכו'".
דא עקא, שכבר פיתגורס התייחס לכדור הארץ, והוא בוודאי קדם לרשב"י.
כאמור, זו דוגמא אחת.
לייטנר כתב:לפי תיאור זה דוד אינו בן תמורה, כי אם בן שנואה!
עכ"פ, איני יכול לקבל מדרש זה האומר שישי שנא את אשתו וכו' וכו'.
רחמים כתב:לייטנר כתב:לגבי 'המהפך', דוגמא שזכורה לי - בניסיונו להוכיח שחז"ל היו הראשונים להצביע על היותה של הארץ - כדור, הוא מרבה להג בנושא, אך לא מוסר מתי גילו זאת היוונים, בניגוד לחז"ל "כפי שמופיע בזוה"ק וכו' וכו'".
דא עקא, שכבר פיתגורס התייחס לכדור הארץ, והוא בוודאי קדם לרשב"י.
כאמור, זו דוגמא אחת.
מנין לך שפיתגורס חי קודם לרשב''י?
לייטנר כתב:תגיד, אתה רציני?!
עזוב, אני משער שאתה מקבל את ידיעותיך מספרים כמו 'המהפך', אז מה יש לי עוד להוסיף...
רחמים כתב:לייטנר כתב:לפי תיאור זה דוד אינו בן תמורה, כי אם בן שנואה!
עכ"פ, איני יכול לקבל מדרש זה האומר שישי שנא את אשתו וכו' וכו'.
גם על לאה כתוב בתורה שהיתה שנואה
אלא מאי הכוונה שלא היתה אהובה כמו רחל הכל יחסי אבל לא שהיתה שנואה ממש וכן פה אותו דבר.
רחמים כתב:אוצר החכמה כתב:אם היא חושבת שבעלה בא עליה ובאמת זה איש אחר הילדים ממזרים ולא בני תמורה.
על זה לא נאמר קים ליה בדרבא מינא והילדים גם בני תמורה וגם ממזרים, אבל יש גם הכי תימצי שיהיו בני תמורה ולא ממזרים כגון בפנויה שחשבה על איש אחד ובא עליה איש אחר או בנשואה שבא עליה גוי וכדוגמא שהבאתי לעיל מהמגדף בן שלומית.
בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי פעם במאמר של הרה"ג א"ר זייני מקורות על כך שפיתגורס למד אצל חכמי ישראל.
לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:זכורני שראיתי פעם במאמר של הרה"ג א"ר זייני מקורות על כך שפיתגורס למד אצל חכמי ישראל.
מאוד מעניין.
(אולי המידע שאכתוב יוסיף גם לרחמים).
פיתגורס חי בתקופת כורש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים